שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

צה"ל יבקש להקטין את הקיצוץ למיליארד שקל

לאחר שהקיצוץ כבר הופחת מ־4 ל־3 מיליארד שקל, בצה"ל ילחצו להקטין ולפרוס את הסכום שוב בטענה שהפגיעה באימונים תוליד תסריט דומה למלחמת לבנון השנייה. בינתיים בניו יורק משלחת הרכש של משרד הביטחון תיפרד מעובדים בקוקטייל חגיגי

שאול אמסטרדמסקי 06:5421.07.13

ביום שישי האחרון כולם כבר היו בדרך לירושלים - הרמטכ"ל וקציניו, אנשי משרד האוצר והשרים הרלבנטיים. היעד: משרד ראש הממשלה. הסיבה: ישיבת קבינט ביטחוני־מדיני אחרונה ומכרעת בעניין תקציב הביטחון. קציני צה"ל צחצחו את המצגות שלהם, שאותן הציגו בדיוק שבוע קודם לכן לראש הממשלה ביחידות, ואנשי האוצר כבר היו מוכנים עם תגובת הנגד. ואז, ברגע האחרון, כולם קיבלו הוראה להסתובב ולחזור על פעמיהם. ראש הממשלה דחה את הדיון ברגע האחרון. בערב שבת, כשהשליח האמריקאי המיוחד למזרח התיכון ג'ון קרי הודיע על חידוש קרוב של המשא ומתן בין ישראל לבין הפלסטינים, נדמה שהסיבה לדחיית הדיון הפכה לברורה.

 

אבל שעון החול של תקציב המדינה ל־2013–2014 לא עוצר. בעוד עשרה ימים, כלומר ביום רביעי הבא, תקציב המדינה חייב להיות מאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אחרת הכנסת תתפזר. ראש הממשלה לא מתכוון לחכות עד לרגע האחרון, וייתכן שינסה לאשר את התקציב כבר השבוע, לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא.

 

כך או אחרת, היום הרמטכ"ל צפוי להגיע לישיבת ועדת המשנה המסווגת המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדי להציג בפני חברי הכנסת הנבחרים את המספרים. גם אנשי האוצר יהיו שם. מחר, יום שני, צפויים חברי הכנסת להצביע על תקציב הביטחון.

 

לפיד. במקור האוצר דרש לקצץ 4 מיליארד שקל, אך נתניהו הקטין את הקיצוץ לפיד. במקור האוצר דרש לקצץ 4 מיליארד שקל, אך נתניהו הקטין את הקיצוץ צילום: אלכס קולומויסקי

 

מתישהו בתווך הזה צריך הקבינט המדיני־ביטחוני להתכנס כדי שהצבא יציג בפניו את התוכנית הרב־שנתית לחמש השנים הקרובות, תוכנית שנבנתה תחת אילוצי הקיצוצים. עיקרי התוכנית הזו - קצה הקרחון ממש - התפרסמו בשבוע שעבר, והם

כוללים הוצאה משימוש של טנקים ומטוסים ישנים במיוחד ופיטורים נרחבים של אנשי קבע. אבל זה ממש לא סוף הסיפור. קציני הצבא ינסו עד סוף החודש לשנות את המספרים, כשמטרתם היא להקטין את הקיצוץ שהקבינט כבר החליט עליו. האמצעים: מה שבא ליד. ההחלטה בסופו של דבר תהיה של נתניהו. הוא יצטרך להכריע בין שני הצדדים - הביטחון והאוצר.

 

אף כי נדמה שההחלטה הזו כבר התקבלה בישיבת הקבינט לפני חודשיים, בפועל המערכה על תקציב הביטחון רחוקה מסיום, והיצרים רוחשים לוחשים מאחורי הקלעים.

 

בצה"ל מבינים שחייבים לקצץ, אך רוצים בהדרגה

 

החדשות הטובות הן שבצבא הבינו, או לפחות יש קצינים בכירים שהבינו, שתקציב צה"ל במתכונתו הנוכחית גדול על המשק הישראלי. החדשות הפחות טובות הן שבצבא היו מעוניינים לעשות את השינויים הנחוצים לאט ובהדרגה, לא בשבע דקות מטכ"ליות כפי שכפה עליהם הקבינט לפני חודשיים.

 

ב־13 במאי, אחרי יומיים של דיונים, אישר הקבינט המדיני־ביטחוני כי תקציב משרד הביטחון יקוצץ בשנתיים הקרובות (וליתר דיוק, בשנה הבאה) ב־3 מיליארד שקל בשנה ויעמוד על 51 מיליארד שקל. באותה ישיבה שלח הקבינט את הרמטכ"ל ואת קציניו לבנות תוכנית רב־שנתית לחמש השנים הקרובות, תוך התחשבות בקיצוצים שנקבעו, ולחזור ולהציגה בפני הקבינט. הישיבה ההיא נקבעה לסוף יוני, אולם לבסוף נדחתה והיתה אמורה להתקיים ביום שישי האחרון, אלא שכאמור נדחתה שוב.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחורה פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו. אחורה פנה צילום: אלכס קולומויסקי

 

במקור משרד האוצר דרש כי התקציב יקוצץ ב־4 מיליארד שקל, אולם ראש הממשלה נתניהו החליט להקטין את הקיצוץ, תוך שהוא מביא את המיליארד החסר מתוך סעיף הרזרבה בתקציב. אם באותו יום ראש הממשלה לא היה נוגע ברזרבה, הקיצוץ הרוחבי בכל תקציב המדינה בהיקף דומה לכך היה יכול להימנע.

 

אז מה הולכים הקצינים להציג לשרים? כמו בסיבובים קודמים, האסטרטגיה הצבאית נותרה זהה: לגרום לפוליטיקאים להבין שהאחריות מונחת על כתפיהם במטרה שיפחדו מספיק כדי להקטין את הקיצוץ. בניגוד לפעמים קודמות, השנה טקטיקת ההפחדה לא צפויה לכלול סקירה של כל האיומים מכאן ועד הפרת והחידקל, אלא רשימה של יכולות צבאיות ופרויקטים ביטחוניים שהיו אמורים לשמש להתעצמות צבאית וצפויים להיפגע בשל הקיצוצים.

 

בצבא לא מתירים לפרסם את הרשימה הזו. אפשר רק לומר שהשקפים במצגת שמכילים את הפירוט הזה הם עוכרי שלווה, ומלווים בתג מחיר ברור, גם כלכלי - 5 מיליארד שקל - אבל גם ביטחוני. סביר להניח, למשל, ששרי הקבינט ישמעו את הקצינים אומרים הרבה יותר מפעם אחת את צירוף המילים "מלחמת לבנון השנייה", בצד המילים "אתם לא רוצים להגיע שוב ל־".

 

ההפיכות במצרים ובסוריה הורידו את מפלס האיום

 

בצה"ל מסבירים שהם מכניסים את הכתף מתחת לאלונקה, ושהם כבר נמצאים בתהליכי שינוי כבר מתחילת 2011, כשהרמטכ"ל בני גנץ נכנס לתפקידו והורה על תחילת ארגון מחדש. חלק מהתהליך הזה נובע מהשינויים האזוריים במזרח התיכון. בקריה הבינו שהסיכוי למלחמת יום כיפור נוספת בשנתיים הקרובות ירד במידה משמעותית בגלל האירועים במצרים ובסוריה. הצבאות במדינות האלה עסוקים בבעיות פנימיות, והמדינות עצמן נמצאות במשברים כלכליים עמוקים, כך שהן לא יכולות להרשות לעצמן הרפתקאות צבאיות מרחיקות לכת. לכן, הבינו בצבא, יש כאן חלון הזדמנויות צר לחולל שינוי במבנה הצבא. להקטין סדרי כוחות של טנקים, של מטוסים, ולהתאים את הצבא לאיומים החדשים - איומים על העורף, איומים ארוכי טווח, מתקפות סייבר וכיוצא באלה.

 

בצבא התכוננו לעשות את השינויים האלה בלוחות זמנים מסוימים. אבל אז המדינה נכנסה לגירעון כפול מהמתוכנן, וחרב הקיצוצים ניחתה עליהם. פתאום כל התהליך שתכננו נדרש לביצוע הרבה יותר מהיר. וזו בדיוק הבעיה של הצבא, לפחות כפי שמציגים זאת הקצינים הבכירים. לו רק היו נותנים להם לפרוס את תהליך ההרזיה על פני ארבע־חמש שנים, ניחא. אבל כשמבקשים מהם להיפטר מהשומנים מעכשיו לעכשיו - את זה הם לא יודעים לעשות, לטענתם, מבלי לפגוע אנושות בהתעצמות של הצבא, באימונים ובמוכנות למלחמה. וכן, כאן בדיוק הם מכניסים את המילים "מלחמת לבנון השנייה".

 

 

ולכן, אחרי שיפחידו וינסו להפיל את האחריות על הדרג המדיני - אגב, בצדק מוחלט, שכן האחריות היא אכן עליו - יגיעו הקצינים אל השורה התחתונה. תפרסו לנו. אנחנו נתייעל, נתקצץ, נתכווץ, אבל תפרסו לנו. לא הכל עכשיו, לא במכה. נהיה מוכנים לספוג קיצוץ של מיליארד. אולי אפילו מיליארד וחצי. אבל לא את כל המכה בבת אחת. מישהו אמר הסדר חוב?

 

התוכנית הרב־שנתית שצה"ל צפוי להציג בפני הח"כים והשרים כוללת קיצוצים בכל הרבדים - בכוח האדם, בהתעצמות הצבאית, בסדרי הכוחות הצבאיים וכן באימונים ובמילואים. הקיצוץ בכוח האדם (פיטורי 4,000 אנשי קבע) צפוי לחסוך לצבא כ־3 מיליארד שקל בתוך חמש שנים; הקיצוץ בהתעצמות הצבאית (בסדרה של יכולות שאי אפשר לפרסמן) הוא בהיקף של 5 מיליארד שקל; הקיצוץ בסדרי הכוחות הצבאיים (ספינות טילים, מטוסים וטנקים ישנים) הוא בהיקף של 1.3 מיליארד שקל; ובסך הכל מדברים בצבא על קיצוץ בהיקף של 9.3 מיליארד שקל, עוד לפני הקיצוץ באימונים ובמילואים שהיקפו לא ידוע. וגם אז, אומרים במשרד הביטחון - גם אז יחסרו עוד 3.5–4 מיליארד שקל כדי לעמוד במסגרת הקיצוץ שדורש הקבינט מהצבא, מה שבהכרח יביא לפגיעה בקיום השוטף של צה"ל, ולכן גם במידת מוכנותו למלחמה.

 

משרד האוצר כבר התריע לפני שנה וחצי שיהיה קיצוץ

 

פקידי האוצר, מהצד השני, לא מתרגשים מהאיומים. הם - בצבא קוראים להם "הציניקנים" - חמושים בטיעוני נגד. כך למשל, הם יגידו לשרים כי בצבא היו צריכים להיערך לקיצוץ כבר מזמן, ולפרוס אותו בהדרגה.

 

האיתות הראשון הגיע בינואר 2012. אז, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, תקציב הביטחון עבר שינוי. הוא לא התכווץ כפי שהמליצה הוועדה, אבל האוצר העביר אותו במסלול שכל בר־דעת עם ניסיון מועט בכלכלה הפוליטית הישראלית יודע שסופו בקיצוץ. הטכניקה הזו עובדת כך: בישיבת הממשלה ב־8 בינואר 2012, שבה אושרו המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך, הוחלט גם כי בסיס תקציב משרד הביטחון יקטן ב־3 מיליארד שקל, וכי הצבא יקבל באותה הזדמנות תוספת של 3.1 מיליארד שקל. ובתרגום מתקציבית לעברית: האוצר השאיר את תקציב 2012 של משרד הביטחון ללא שינוי (ואפילו הוסיף 100 מיליון שקל), אבל חתך את הבסיס - שעליו יחושב תקציב 2013–2014. האם בצבא חשבו כי תקציב 2013-2014 לא יגיע לעולם?

 

ומלבד זה, כבר באמצע 2012 ידעו כל מי שקרובים לתהליך בניית התקציב כי תקציב 2013–2014 עומד להיות תקציב של גזירות. זאת משום שממדי הגירעון כבר התבהרו. בצבא ידעו שהקיצוצים בוא יבואו, כך שלא היתה להם שום סיבה לחכות לרגע האחרון.

 

יתר על כן, במשרד האוצר מזכירים שתקציב הצבא אינו הכל. ישנם סעיפים נוספים ושמנים שניתן לקצץ בהם, כך שאין סיבה שהקיצוץ כולו ייפול רק על צה"ל. במה שר הביטחון והרמטכ"ל החליטו לא לגעת? הם לא נגעו בתקציב משרד הביטחון עצמו (בערך 1.5 מיליארד שקל), שכולל, בין היתר, את משלחות הרכש המנופחות בחו"ל בעלות של 180 מיליון שקל בשנה. הם גם לא נגעו בתקציב אגף השיקום (יותר מ־5 מיליארד שקל), אף כי הממשלה כבר אימצה פעמיים את המלצות ועדת גורן מלפני שלוש שנים שהיו אמורות לחולל מהפכה בתפקוד האגף, ולהקדיש את הכסף רק לנכי צה"ל ולא לכל היתר. והם גם לא נגעו בפנסיות הצבאיות (יותר מ־6 מיליארד שקל), כי עוד לא נולד רמטכ"ל אמיץ מספיק לפרק את המוקש הזה.

 

אז ברור שבסוף הכל נופל על התעצמות צבאית ועל פגיעה באימונים, אומרים באוצר, אבל זו בחירה מודעת של שר הביטחון והמטכ"ל - הם יכולים לבחור אחרת. כך למשל, הם יכלו להחליט שבשנתיים הקרובות לא יהיה סבסוד לנופש מבצעי (100 מיליון שקל בשנה). בקיצור, באוצר אומרים שהקצינים לא צריכים לאיים ולהפחיד, הם היו יכולים אחרת.

 

ובכל זאת, באוצר מוכנים להודות בחוסר חשק כבר עכשיו שברור להם שהמילה האחרונה טרם נאמרה, ושסביר מאוד להניח שהיא תהיה של הצבא. תפיסת הביטחון של ראש הממשלה ושל חלק מהשרים לא תאפשר פגיעה כל כך מסיבית בצבא בשנה אחת.

 

ולכן, מה שלא קורה עד שהתקציב מאושר בכנסת יקרה פשוט במהלך השנה. קוראים לזה העברות תקציביות, וזה מתרחש בוועדת הכספים בנוכחות של ח"כ וחצי. נציגי האוצר מגיעים, שמים על השולחן ערימה של עמודים עם טבלאות מלאות מספרים צפופים שלא ניתן להבין, והח"כים מתחילים לאשר העברות של מיליארדי שקלים מצד לצד. יותר מ־50 מיליארד שקל הועברו ככה במהלך 2012 לבדה. חלק לא מבוטל מהסכום הזה - לפחות 6 מיליארד שקל - הועברו מרחבי תקציב המדינה אל תקציב הביטחון. זה קורה טיפין טיפין, לא במכה אחת, כדי לא להכות יותר מדי גלים.

 

ככה זה. התוספות באות, והן תמיד יבואו. שכן זו בדיוק הדרך של דרג השרים לחמוק מתשומת הלב הציבורית, ומהביקורת שהעברת מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון היתה גוררת לו היתה נעשית בפעם אחת ובפרהסיה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x