שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

תביעה הייצוגית נגד צפרה: מה זה בעצם "פגיעה באוטונומיה"?

לקוחות המסעדה התובעים ממנה פיצויים בטענה כי הגישה להם בשר חזיר במסווה של בשר בקר ידרשו להוכיח כי מדובר בפגיעה באוטונומיה שלהם ובחופש לקבוע איזה מזון יכנס לפיהם. האם זוהי עילה לפיצוי? את הנושא הזה ידרש בית המשפט להבהיר, גם לטובת תביעות צרכניות אחרות

אורי שורק ותום כהנא 07:5719.07.13

התביעה הייצוגית שהוגשה נגד מסעדת צֶפְּרה ובעליה בטענה להטעיה והחלפת בשר בקר בבשר חזיר בחלק מהמנות, היא הזדמנות לעורר שוב דיון בשאלה המשפטית החמקמקה על גבולותיה של התביעה לפיצוי על "פגיעה באוטונומיה".

 

בדומה לעילת התביעה על עגמת נפש, עילת התביעה של פגיעה באוטונומיה היא עילה שאינה דורשת הוכחת נזק מוחשי, ובכך היא שונה מעילות תביעה רכושיות ומעילות תביעה בגין נזקי גוף. בשונה מהעילה של עגמת נפש, עילת הפגיעה באוטונומיה אף אינה דורשת הוכחת נזק לא-ממוני (כגון צער).

 

 

צפרה. הזדמנות לדיון על פגיעה באוטונומיה צפרה. הזדמנות לדיון על פגיעה באוטונומיה צילום: אסף פינצ'וק

 

לאדם מהישוב לא ברורה בדרך כלל משמעותו של שם הקוד "פגיעה באוטונומיה", ולא פעם זה המצב גם אצל משפטנים מנוסים. המושג הוא פרי פיתוח מקורי של שיטת המשפט הישראלית, והפסיקה שעוסקת בו די עמומה.

 

בבסיס הדוקטרינה עומדת התפיסה שאדם הוא אוטונומי: הוא ריבון לעצמו, לגופו ולנפשו. האדם אוטונומי לתכנן את סיפור חייו, ולערוך בחירות ייחודיות בהתאם לרצונותיו ועקרונותיו. עילת התביעה של פגיעה באוטונומיה מבוססת על אותה חירות של האדם לערוך בחירות כרצונו.

 

מנגד, מובן שלא כל התערבות בחייו של אחר היא פגיעה בסיפור חייו. היכן שאדם אדיש לבחירה בין אלטרנטיבות – לא מתקיימת פגיעה כלשהי באוטונומיה שלו, וגם היכן שקיימת השפעה מסויימת על יכולת הבחירה שלו – אין מדובר בהכרח בפגיעה באוטונומיה, ובוודאי שלא כזו המחייבת פסיקת פיצויים.

 

ענף הפרסום, למשל, שואף לעיתים קרובות לגרום לצרכנים לפעול בניגוד להעדפותיהם הצרכניות הרגילות, ואף ששאיפה זו מהווה (מעצם ההגדרה) פגיעה באוטונומיה, היא נתפסת כלגיטימית.

 

לכן, השאלה שעולה שוב ושוב בשיח המשפטי אינה לגבי עצם הצורך בפיצוי על פגיעה באוטונומיה, אלא מהו הגבול הראוי בין התערבות לגיטימית באוטונומיה של הפרט לבין פגיעה פסולה בה, המחייבת פיצוי.

 

שרידי הסיליקון בחלב: "לאדם יש זכות לקבוע מה הוא מכניס לפיו"

 

ההלכה השלטת כיום בעניין פיצוי על פגיעה באוטונומיה נקבעה בפסק-הדין שניתן בתביעה הייצוגית שהוגשה בעקבות מציאת שרידי סיליקון בחלב. אף שנפסק כי לא הוכח שכמויות הסיליקון שנמצאו בחלב גרמו לנזק פיזי לצרכנים, הוחלט לפסוק פיצויים לצרכנים על כך שהיצרן בחר להסתיר מהם את עצם הימצאות הסיליקון בחלב, מה שגרם לחלק מהשותים לחוש "תחושת גועל" בדיעבד.

 

 

סיליקון בחלב. בית המשפט קבע כי שלאדם זכות לקבוע מה הוא מכניס לפיו ומה הוא נמנע מלהכניס לפיו, ואם מוסתר ממנו מידע בעניין זה – נפגעת האוטונומיה שלו סיליקון בחלב. בית המשפט קבע כי שלאדם זכות לקבוע מה הוא מכניס לפיו ומה הוא נמנע מלהכניס לפיו, ואם מוסתר ממנו מידע בעניין זה – נפגעת האוטונומיה שלו צילום: shutterstock

 

נפסק שלאדם זכות לקבוע מה הוא מכניס לפיו ומה הוא נמנע מלהכניס לפיו, ואם מוסתר ממנו מידע בעניין זה – נפגעת האוטונומיה שלו. בית המשפט אף התייחס באותו מקרה למצב של הטעיה בדבר כשרות במכירת מזון כדוגמה לפגיעה מובהקת באוטונומיה.

 

אם כך נפסק בעניין החלב, רק בשל הטענה שצרכנים היו נמנעים מלצרוך מוצר שמכיל חומר שלא גורם להם נזק, קשה יהיה לפסוק שהסתרת העובדה שאוכל מסוים מכיל חזיר אינה פגיעה באוטונומיה. שהרי, רבים מיושבי הארץ (לא רק יהודים, ולא רק דתיים) נמנעים מתוך בחירה מצריכת בשר חזיר. ככל שהמניע לכך נעוץ במניעים דתיים, הרי שמדובר באופן טיפוסי בתחום שבו אדם הוא קרוב לאוטונומי במובן המלא: שומרי כשרות אינם נוהגים לסעוד תוך אדישות למרכיבי המזון.

 

במידה רבה, הרחבת המושג "פגיעה באוטונומיה" שהורגשה בעניין הסיליקון, הפכה את השיח הנזיקי בתביעות ייצוגיות לשיח של פגיעה באוטונומיה – לעיתים בצורה מוגזמת ומגוחכת למדי, שמוזילה את ערך הזכות לאוטונומיה.

 

בתי המשפט ייאלצו להבהיר במוקדם או במאוחר כי מרבית ההטעיות הצרכניות אינן מהוות פגיעה בסיפור חייו של הצרכן (ובוודאי לא של קבוצת צרכנים גדולה). פגיעה בזכות לאוטונומיה צריכה להיות פגיעה משמעותית, ומרבית התביעות הייצוגיות עוסקות בעניינים שאינם משמעותיים להגדרתו העצמית של הצרכן. לא בטוח שהתביעה הייצוגית נגד צפרה היא המקום המתאים ביותר להבהיר זאת.

 

הכותבים הינם שותף ועו"ד ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x