פרויקט כלכליסט
למה 94% מתוספת התקציב למשטרה היא לשכר ופנסיה?
תקציב המשטרה יגדל ב־18% בשנה הבאה, אבל כמעט כל התוספת מממנת רק שדרוגי שכר ותשלומי פנסיה - בעיקר של עשרות אלפי שוטרים שהצטרפו למודל פנסיה ישן שבו הם לא מפרישים שקל משכרם לפנסיה, אך מקבלים גמלה בגובה 70% משכרם
בשקט בשקט, הרחק מהרדאר הציבורי ובלי מלחמות מתוקשרות, תקציב המשרד לביטחון פנים צפוי לגדול בשנתיים הקרובות בכ־22%. חלק הארי של תקציב המשרד הוא תקציב משטרת ישראל, שיגדל בשנה הבאה ב־18% ויגיע ל־9.2 מיליארד שקל. אלא שמבדיקת "כלכליסט", במסגרת פרויקט "מחלקים את העוגה" בשיתוף הסדנא לידע ציבורי, עולה כי מרבית הגידול בתקציב המשטרה הוא בכלל לא בפעילות המשטרה, אלא בתקציב הפנסיה שהמשטרה משלמת לשוטרים בדימוס. לקראת הדיון שיתקיים היום בוועדת הכספים על תקציב המשרד לביטחון פנים, "כלכליסט" צולל לנתונים שמאחורי המספרים.
תקציב הפנסיה של המשטרה ב־2012 - כלומר תשלומי פנסיה לשוטרים שכבר יצאו לגמלאות - עמד על 1.7 מיליארד שקל. ב־2014 הסכום הזה יגיע ל־2.5 מיליארד שקל - גידול יוצא דופן של 48% בתוך שנתיים, שלא יביא לשיפור אפילו בפרומיל בתחושת הביטחון האישי של הציבור. הגידול נובע בעיקר מהסכם שחתמו בינואר 2012 כל גמלאי מערכת הביטחון (הצבא, המשטרה ושירות בתי הסוהר) מול האוצר.
מימין מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו בנימין נתניהו והשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' צילום: אלכס קולומויסקי
באותו הסכם נקבע כי הפנסיה של פורשי מערכת הביטחון לא תוצמד יותר לשכרם של אלה שמשרתים במערכת הביטחון בהווה, אלא למדד המחירים לצרכן. לדוגמה, הפנסיה החודשית של רב פקד בדימוס כבר לא תשתנה כל אימת ששכרו של רב פקד בהווה יעלה, אלא בהתאם לעלייה ברמת המחירים במשק. ההסכם נועד לפצות את גמלאי מערכת הביטחון (לא רק במשטרה) על שחיקה בפנסיה שלהם מאז 2008, וכלל גם פיצוי בדיעבד, שמשמעו תוספות של מאות מיליוני שקלים בכל שנה משש השנים הקרובות לפנסיה שלהם.
רבבות שוטרים מפרישים סכום זעום משכרם לפנסיה
גמלאי המשטרה, כמו גם השוטרים שהתגייסו לשירות קבע במשטרה (כלומר, לא שוטרים שהושאלו מצה"ל בשירות החובה שלהם) לפני ינואר 2004, זכאים לקבל מהמדינה פנסיה תקציבית - מסלול פנסיה שהונהג בכל רחבי השירות הציבורי עד 2001 (ובכוחות הביטחון עד 2004), שבמסגרתו העובדים לא מפרישים משכרם לפנסיה כלל, והמדינה מבטיחה להם פנסיה בגובה 70% מהמשכורת האחרונה שלהם.
מהיום שנסגר מסלול הפנסיה התקציבית למצטרפים חדשים כל עובד מדינה חדש נדרש לחסוך לפנסיה בעצמו כמו יתר השכירים במשק. אולם, מי שהתמזל מזלו להצטרף למסלול לפני שנסגר - עדיין נשאר בו. כלומר, עשרות אלפי העובדים שהצטרפו לשירות הציבורי עד לתחילת שנות האלפיים וימשיכו לשרת בו עוד שנים ארוכות ייהנו מהטבות הפנסיה התקציבית. זאת כמובן בנוסף לתשלומי הפנסיה כיום למי שכבר פרש.
מתחילת שנות האלפיים עובדי הפנסיה התקציבית שעדיין עובדים מפרישים 2% משכרם לפנסיה זו. ועדיין, יתר העובדים במשק "נאלצים" לחסוך בעצמם לפנסיה שיעור גבוה פי שלושה - 6% משכרם בממוצע.
האבסורד הוא שכלל העובדים במשק, שיפרשו לפנסיה בעשורים הקרובים ויגלו שאין להם מספיק פנסיה, אף שהם חסכו כל חייהם - הם בדיוק האנשים שנדרשים לממן את הפנסיה התקציבית הנדיבה מכספי המסים שלהם. כדי להקטין קצת את הנטל התקציבי הזה, המדינה היתה יכולה לחייב את אנשי הפנסיה התקציבית להגדיל את ההפרשות שלהם לפנסיה, שיהיו כמו של כל העובדים במשק - ועדיין זו תהיה פנסיה נדיבה מאוד.
על פי נתוני משרד האוצר, כיום יש בערך 18 אלף שוטרים בפנסיה תקציבית שכבר
נמצאים בפנסיה, ועוד כמות דומה של שוטרים בפנסיה תקציבית שעדיין בשירות פעיל. הפנסיה החודשית הממוצעת של השוטרים בפנסיה תקציבית שכבר נמצאים בפנסיה היא 9,000–10,000 שקל בחודש ברוטו. גיל הפרישה הממוצע בקרב אותם שוטרים בדימוס עומד על 54. כלומר, אותם שוטרים לא רק שלא חסכו בעצמם לאורך השנים, אלא הם גם מקבלים את הפנסיה כ־13 שנה מוקדם יותר לעומת כל יתר עובדי המדינה (שאינם במערכת הביטחון), ויתר העובדים במשק.
פנסיה של שוטר גבוהה פי 3 מהפנסיה הממוצעת במשק
בחישוב גס, נתונים אלה שווי ערך לפנסיה כוללת של כ־4–3.5 מיליון שקל לכל פנסיונר בממוצע. לשם השוואה, הפנסיה הממוצעת במשק כיום היא 5,000 שקל בחודש ברוטו, והחיסכון לפנסיה מסתכם ב־1.2 מיליון שקל בממוצע. במילים אחרות, הפנסיה התקציבית הממוצעת של השוטרים (והסוהרים) היא פי שלושה עד ארבעה לערך מאשר הפנסיה הממוצעת במשק.
כ־80% מתקציב המשטרה מיועד להוצאות שכר ופנסיה. לשם השוואה, בשירות בתי הסוהר הוצאה זו עומדת על 70% מהתקציב, ובצבא על כ־60%. מחצית מכל התוספות התקציביות שהמשטרה מקבלת בשנתיים הקרובות, שמסתכמות ב־1.4 מיליארד שקל, מיועדת להגדלת הפנסיה של השוטרים בדימוס, ועוד יותר מ־600 מיליון שקל מיועדים לתשלומי שכר לשוטרים. ובמילים אחרות, כ־94% מהתוספות התקציביות למשטרה בשנתיים הקרובות מיועדים לשכר ולפנסיה.
למען הסר ספק, מצבת כוח האדם במשטרה צפויה לגדול ב־5.6% בלבד ב־2014 - שיעור נמוך משמעותית מהעלייה של 14.4% בתקציב השכר. כלומר, התוספת בתקציב בעיקרה לא נועדה להגדיל את כמות השוטרים.
ומה עם שיטור ממש? בשנתיים הקרובות תרחיב המשטרה את פעילותה - למשל, פתיחת נקודות משטרה בכפרים במגזר הערבי, הקמת יחידה נגד פשעי "תג מחיר", הקמת יחידת סייבר והרחבת פרויקט השיטור העירוני - ולשם כך היא תקבל כ־100 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. זהו.
