שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מחלקים את העוגה
מחלקים את העוגה

פרויקט כלכליסט

למה הממשלה מעדיפה שהחרדים ימשיכו ללמוד

הממשלה תדון היום באישור חוק השוויון בנטל שיכניס עשרות אלפי חרדים לשוק העבודה. עם זאת, עיון מעמיק בתקציב מגלה כי גם אחרי הקיצוץ, תמיכת המדינה בכוללים גדולה פי חמישה מהתקציב לעידוד תעסוקה

שאול אמסטרדמסקי 06:5407.07.13

שניים מכל שלושה חרדים בישראל הם עניים. זה נתון כל כך מהמם שאולי כדאי לחזור עליו שוב: שני שלישים מהחרדים בישראל עניים. כך על פי הנתונים הרשמיים של ביטוח לאומי. אמנם אם מביאים בחשבון את הקצבאות שהם מקבלים מהמדינה, השיעור הזה מתמתן, אבל עדיין עומד על יותר ממחצית (54%).  

לפרויקט המלא לחצו כאן

 

במבט ראשון, הנתונים המדהימים האלה, מדהימים בקנה מידה עולמי, לא באמת אמורים לעניין את הציבור הישראלי הרחב. "החרדים עניים מבחירה, שילכו לעבוד", יאמר הישראלי הממוצע.

 

במבט שני, הנתונים האלה צריכים לעניין כל ישראלי באשר הוא. שכן בעוד כ־15 שנה, כשהילדים שלכם יהיו קרובים יותר לגילכם כיום, משקלם של החרדים בגילי העבודה יוכפל - מ־8.5% כיום ל־15.1% ב־2030. זו המתמטיקה של הדמוגרפיה. ואם שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית יישאר כפי שהוא כיום (כ־45%), מעטים יותר יצטרכו לפרנס רבים יותר. והמצב הזה ממש לא בר־קיימא. המשמעות שלו היא שרמת החיים של כולם, של כלל הציבור הישראלי, תרד.

 

 

החדשות הטובות הן שהפתיחות בחברה החרדית כלפי השתלבות בשוק העבודה גדלה. זהו כוח שצומח מתוך החברה החרדית, מלמטה למעלה. החיים בעוני, מחירי הדיור המאמירים, כולם דוחפים עוד ועוד חרדים לעבוד. למעשה, פעמים רבות מה שמטרפד יוזמות של שילוב חרדים בעבודה הם החרדים עצמם, או ליתר דיוק, הפוליטיקאים והעסקנים החרדים.

מקרה כזה אירע רק לאחרונה בבני ברק. אחד מרבני העיר הרב דוד לייבל, שמוגדר בפורומים חרדיים כ"נדבן ידוע שמחזיק לומדי תורה רבים", פתח בעיר כולל ייחודי ובצדו חברה ללימודי הייטק. המטרה היתה לאפשר לאברכים ללמוד לימודים תורניים, אבל גם לרכוש מקצוע כדי להשתלב בשוק העבודה. אלא שבתוך זמן קצר הדבר נודע למנהיגי החרדים. שניים ממנהיגי הציבור הליטאי, הרב שמואל אוירבך והרב נסים קרליץ, מיהרו לגנות. הלחץ עשה את שלו. הכולל נסגר.

 

אף שספק כמה זמן עוד יצליחו הכוחות החרדיים הישנים לעמוד בפני ההתעוררות החרדית לצאת לעבודה, הסיפור הזה מדגים כמה גדולים המכשולים בדרכם. ואלה מכשולים בתוך העולם החרדי. עוד לא דיברנו על המכשולים בעולם החילוני, ועל העיקרי שבהם: הקושי של חלק גדול מהחרדים לעבוד במקומות עבודה עם נשים.

 

מעט מדי, לאט מדי

 

ממשלות ישראל עשו מאמצים כדי לעודד את תעסוקת החרדים, אם כי לאט מדי ומעט מדי, ודאי לנוכח גודלו של האתגר. עם זאת, התקציב לשנתיים הקרובות כולל גידול משמעותי בתקציבים המופנים למטרה זו, בין היתר בגלל הפטור הנרחב שעומדים לקבל אלפי חרדים משירות צבאי כתוצאה מהמלצות ועדת פרי. הצעת החוק הממשלתית שמבוססת על ההמלצות תגיע היום להכרעה בישיבת הממשלה.

 

אברכים בישיבה אברכים בישיבה צילום: נחמן וייס

 

ב־2001 החל משרד הכלכלה (שנקרא אז משרד התמ"ת - תעשייה, מסחר ותעסוקה) להפעיל הכשרות מקצועיות לחרדים. הפעילות הזו הורחבה בעיקר הודות לתוכניות שפותחו באמצעות הג'וינט, שפועלות גם היום בהצלחה יחסית. ב־2004 החלה המדינה, דרך משרד הכלכלה, לסבסד מעסיקים שיסכימו לקלוט עובדים חרדים. רק ב־2011, אחרי מריחה אינסופית שזכתה להערת מבקר המדינה, הקים משרד הכלכלה סוף סוף את מטה הממונה על התעסוקה - שבראשו עומדת כיום מיכל צוק — האחראי על עידוד תעסוקת חרדים (ואוכלוסיות נוספות).

 

התקציב שהמדינה מעמידה לטובת עידוד תעסוקת החרדים יעמוד השנה על כ־53 מיליון שקל, ובשנה הבאה יגדל ל־83 מיליון שקל. אף שמדובר בגידול משמעותי מאוד תוך שנתיים (ב־2012 עמד התקציב על כ־20 מיליון שקל), התקציב הזה מזערי ביחס לתקציבים אחרים.

 

הצצה בתרשים משמאל מגלה כי תקציב התמיכה הממשלתית באברכים שלומדים בכוללים יעמוד בשנה הבאה — אפילו אחרי קיצוץ משמעותי של כמחצית — על 421 מיליון שקל. כלומר פי חמישה מהתקציב שמוקצה לטובת העסקת חרדים. וזה עוד לפני שמזכירים את תקציבי העתק האחרים, שמממנים את רשתות החינוך החרדיות של ש"ס ואגודת ישראל, שלא בדיוק מכינות את התלמידים החרדים לשוק העבודה המודרני, ויוצרות דור שלם עם פוטנציאל גדול לחיי עוני. זאת אף שעל פי חישובי האוצר עצמו, כדי לעמוד ביעד התעסוקה שממשלת ישראל קבעה — שיעור השתתפות בעבודה של 63% לגברים חרדים בשנת 2020 — יש צורך בשילובם של 9,200 חרדים מדי שנה. על פי מבקר המדינה, מספר הגברים החרדים ששולבו בעבודה במסגרת התוכניות השונות של המדינה מסתכם בשנים האחרונות ב־1,600 בלבד.

 

נפתלי בנט במרכז תעסוקה בבני ברק נפתלי בנט במרכז תעסוקה בבני ברק צילום: טל שחר

 

תמונת המצב הזו, לפיה הממשלה משקיעה פי כמה בתמיכה בעולם החרדי המתבדל במקום בעידוד ההשתלבות שלו בחברה הישראלית הכללית, היא פרי יחסי הכוחות הפוליטיים בעשורים האחרונים. העסקנות החרדית, הצליחה לשריין לעצמה תקציבי עתק ששימשו כחרב פיפיות. הם חיזקו את כוחה של העסקנות והפוליטיקה החרדית, אולם רק על ידי הנצחת העוני וההתבדלות. וככל שההתבדלות העמיקה, כך היא הפכה ליקרה יותר, ולמתריסה יותר בעיני הציבור שאינו חרדי.

 

בשיחה עם "כלכליסט" סיפרה הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה כי שר הכלכלה נפתלי בנט עם שר האוצר יאיר לפיד דוחפים באופן אישי את הטיפול באוכלוסייה החרדית. לדברי צוק, קיים סיכום עם משרד האוצר כי בחמש השנים הקרובות יועמד תקציב כולל של 484 מיליון שקל לטובת עידוד תעסוקת חרדים. התקציבים ישמשו בעיקר לבניית ותפעול מרכזי תעסוקה חדשים - הגדולים שבהם נבנים כיום בירושלים ובבני ברק, והם אמורים להעניק שירותים לכ־6,000 איש בשנה - וכן לסבסוד השכלה והכשרה מקצועית לחרדים במסגרות שונות.

 

"העבודה שלנו לבניית התשתיות והתוכניות האלה התחילו מזמן, אבל לתהליכים לוקח הרבה זמן", מודה צוק, "אין ספק שהדרג הפוליטי הנוכחי וגם הנושא של השוויון בנטל נותן לזה דחיפה רצינית. פתאום משתחררים בבת אחת לשוק 20 אלף חרדים ויש לנו עכשיו אתגר גדול מאוד להתמודד איתו".

 

לעודד יזמות חרדית

 

זה הזמן להכיר את איציק קרומבי (30), סטארט־אפיסט חרדי מכפר חב"ד, רב בהשכלתו, שהקים בשנה האחרונה את פורום ההייטק החרדי, גוף שמקדם את הרעיון שלפיו חרדים צריכים להיות יזמי הייטק. כן, לא רק עובדים בהייטק, אלא יזמים.

 

לקרומבי יש בטן מלאה על ההתנהלות משרד הכלכלה ומוסדות המדינה בכלל במה שקשור לעידוד תעסוקת חרדים. לטענתו, "הציבור החרדי משתנה בקצב מאוד מהיר. אבל יש לחרדים הרבה קשיים למצוא עבודה, מהרבה סיבות. זה מתחיל מהסיבות הפשוטות של השכלה, אבל יש חסמים גם מצד המעסיקים. בנוסף, רוב החרדים מעדיפים לעבוד בתוך הקהילה. זו האמת. בניגוד למה שמדברים, הציבור החרדי לא באמת רוצה להשתלב בחברה הישראלית. הוא רוצה להשתלב בתעסוקה, אבל לא בחברה. כי הוא מפחד".

 

בדיוק בגלל זה, לשיטתו של קרומבי, המדינה לאו דווקא צריכה לעודד את החרדים להשתלב בשוק העבודה הכללי, משום שהחסמים עלולים להיות גדולים ויקרים מדי, אלא ליצור להם את האפשרויות להיות יזמים, כלומר ליצור מקומות עבודה לעצמם. "חרדים יכולים לפתוח בעצמם חברות. יש להם יכולות עיוניות שמתאימות בדיוק להייטק עם כל כמה שזה נשמע מוזר. וכל חרדי שיפתח סטארט־אפ יעסיק עוד חרדים, והשוק הזה יצמח. אבל אתה יודע כמה סטארט־אפים חרדיים יש לך היום? בערך חמישה. זה קשה מאוד. אתה צריך הרבה קשרים, להכיר אנשים, לראות יזמים אחרים, ללמוד מטעויות ומכישלונות של חברים שלך. חילוני שהולך ללמוד באוניברסיטה מקבל את כל זה, אבל לבחור החרדי אין את זה".

 

לדבריו, "בחו"ל יש המון כסף של גבירים, תורמים חרדים שנמאס להם לתקצב ישיבות בסכומים גדלים והולכים שהם כבר לא מסוגלים לעמוד בהם. דיברו איתי הרבה מהם, שהיו רוצים לתת 100 אלף דולר בשביל להקים חברה. ככה הם גם ייצרו פרנסה קבועה וגם יקבלו קצת אחוזים. זה שילוב של ביזנס וצדקה".

 

אף שהוא נושא את דבריו מתוך אמונה יוקדת, קרומבי קצת חריג בנוף החרדי. הוא מעיד על עצמו שבמשך שבע השנים שבהן עבד בחברת מחשבים גדולה אכל אוכל קר "כי המיקרוגל היה טרף" וכי עד לא מזמן היתה לו שותפה חילונית. דווקא בגלל השונות הזו, קרומבי סבור שהמדינה צריכה להתמקד ביצירת מסגרות חרדיות ולאו דווקא לדחוף את החרדים לשוק העבודה הכללי. "יש כמה צלעות למשולש הזה. הראשונה היא היזמים עצמם, ותאמין לי שיש אצל החרדים צימאון אדיר.

 

אבל אז באה המדינה, ומכל הדיבורים לא עושה כלום. לא ליד ולא בערך, ממש כלום. נפתלי בנט בא לפני כמה שבועות ואמר שהוא נותן תקציב מיוחד של 30 מיליון שקל למעסיקים שיעסיקו חרדים (כמו גם בני מיעוטים ועובדים בפריפריה - ש"א). סבסוד. אבל מה היופי? נתנו שבועיים להגיש את הבקשות למענקים. אני אראה לך את הטפסים שצריך להגיש. אתה לא תצא מזה. אין סיכוי להגיש בקשה כזו תוך שבועיים, גם לא תוך חודשיים. ככה המדינה אומרת שהיא נותנת 30 מיליון שקל, אבל בפועל היא לא נותנת כלום". בשיחה עם "כלכליסט" הבהירה צוק כי לאור הביקורת משרד הכלכלה האריך את מועד הגשת הבקשות בשבועיים נוספים.

 

כשם שהוא מלא בביקורת כלפי המדינה, קרומבי לא חוסך שבטו גם מהמגזר החרדי עצמו. "כל הסיפור הזה של חרדים שלא עובדים זה משהו שנולד בחטא. כל החרדים יודעים את זה. זה נולד מהפטור משירות, שהתנפח למשהו לא פרופורציונלי. עובדה, לך לארה"ב, ללונדון, לאנטוורפן, לכל הקהילות החרדיות הגדולות בעולם. אין שם האחוז הגדול הזה של אנשים שלומדים. זה רק בישראל ככה, בגלל הצבא.

 

"חלק גדול מהחרדים עובדים בשחור. הם סוחרים בבורסה ומתעסקים בנדל"ן ומחליפים דולרים. עובדים. והמדינה מפסידה על זה עשר פעמים. הם לא משלמים מסים, אבל כן מקבלים קצבאות, תמיכה וכיוצא באלה".

 

"לא צריך מהנדסים גדולים"

 

לדבריו, הקיצוץ בקצבאות ב־2003 על ידי נתניהו, שהיה אז שר האוצר, התחיל מגמה של יציאה לעבודה. "נגמרו העטינים. עד אז הם קיבלו כסף מחו"ל, המדינה מימנה, יכלו לשבת בכוללים וללמוד. פתאום נהיה קשה והתחילו השאלות. למה אני צריך ללמוד בכולל כל היום?".

 

כשאני שואל אותו לגבי מחסום ההשכלה של החרדים, שמקשה עליהם להשתלב בשוק העבודה, קרומבי להפתעתי מבטל את העניין. "אחרי שנה במכינה טכנולוגית חרדי יכול להתחיל לעבוד. הוא לומד בשנה אנגלית ומתמטיקה, בלי היסטוריה של ישראל בעת הציונית, והוא יוצא מתכנת PHP שמשתכר 10,000 שקל בחודש אחרי שנה. לא צריך מהנדסים גדולים", הוא אומר.

 

מה יקרה עוד מעט כשהמדינה תשחרר אלפי חרדים מהשירות הצבאי בעקבות המלצות ועדת פרי? במה הם יעבדו?

 

"החרדים צריכים להתפרנס, הם הולכים לעבוד. זו לא השאלה. השאלה כמה מהר הם יצליחו להשתלב ובאיזו משכורות ואיזו תפוקה הם ייתנו. אם המדינה לא תתערב, אז אנשים יעבדו בתור שוטפי כלים ורצפים וקבלנים ובכל מיני עבודות, ובתוך הקהילה החרדית. וזה אומר עבודה בשחור ופחות מסים, והמדינה תמשיך להגיד שהחרדים לא עובדים ולא תורמים למדינה. המדינה צריכה לתת כלים. אלה תהליכים גדולים מדי בשביל שהמגזר הפרטי יוביל אותם בעצמו. רק המדינה יכולה להוביל את זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x