שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

שטיינמץ ישלם 51 מיליון שקל ללנגוצקי עקב איבוד זכויותיו במאגר תמר

בועז אוקון, הבורר בסכסוך בין השניים: "לנגוצקי הצליח להראות שהוראותיו של הסכם היסוד לא עניינו את סקורפיו, שהודרכה על ידי האינטרסים שלה"

ענת רואה ותומר גנון 11:5903.07.13

איש העסקים בני שטיינמץ ישלם 51 מיליון שקל ליוסי לנגוצקי ולעורכי דינו בגין איבוד זכויותיו של הגיאולוג במאגר תמר. כך פסק היום השופט בדימוס בועז אוקון, הבורר בסכסוך בין השניים. אוקון קבע את גובה הפיצוי כ-1% (הזכויות שאיבד לנגוצקי בשל סירבו של שטיינמץ לאפשר לו למצוא משקיע חלופי במאגר) משווי המאגר כיום. הבוררות התקיימה במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים.

יוסי לנגוצקי יוסי לנגוצקי צילום: אלבטרוס יובל חן

 

אוקון קבע כי לנגוצקי זכאי לפיצוי של 38.5 מיליון שקל כשלסכום זה יתווספו הפרשי ריבית והצמדה וכן מע"מ. הוא כותב כי מבחינה רעיונית ניתן היה לחשב את הפיצוי לפי נוסחה של 1% משווי כל זכויות הנפט בכפולת האינטרס המוגן ובכפולת שיעור הפגיעה ביכולת למצוא משקיע חלופי. אלא שלדבריו, במקרה זה לא ניתן להפעיל נוסחאות מתמטיות ואין מקום להשתעבד לנוסחאות טכניות או מכניות, ולפיכך הגדרה נכונה יותר היא שסכום הפיצוי מהווה הערכה המבוססת על שקלול הנתונים.

 

אוקון דחה את הטענה לאשם תורם של לנגוצקי ששולל ממנו את הזכות לפיצוי. הוא כותב כי סקורפיו תיארה שורה של צעדים אשר לנגוצקי רשאי היה לנקוט כדי להגדיל את סיכוייו, והצביעה על כך שפנה "רק" לכ-50 גופים מממנים פוטנציאליים, ושהוא לא פנה לרציו, למרות היותה שחקן מרכזי בתחום חיפושי הנפט, ושלא שכר את שירותיה של חברה מקצועית שתסייע לו באיתור המממן. אוקון קבע כי בהשגות אלה "אין ממש לעניין הקשר הסיבתי".

 

לדבריו בפסק הבוררות, לנגוצקי היה רשאי לבצע את החיפושים בדרך שמצא לנכון לבצעם, וחזקה עליו שפעל באופן שנראה לו מיטבי. הוא כתב שלנגוצקי "לא הפסיד זמן. הוא פעל במרץ ולא ניתן לייחס לו התנהלות שאינה מקצועית".

 

עוד קבע אוקון כי "סקורפיו הפעילה את כוח הפרישה באופן המפר את הסכם היסוד. היא איחרה במתן הודעת הפרישה, היא הכבידה על המגעים שניהל לנגוצקי, באמצעות דרישה, שלא כדין, להחזר הוצאות עבר. היא נמנעה מלקיים את הפרוצדורות הנדרשות במקרה של הפסקת מימון". לדברי אוקון, "הפרת סקורפיו עלתה כדי התנערות בוטה מחובת שיתוף הפעולה עם לנגוצקי. ביטוי צרוף ומזוקק לשיקוליה האגואיסטיים ניתן למצוא בתגובה 'לא מעניין אותי', שניתנה כלפי המחוייבות ההסכמות (...) הפרות אלה פגעו באינטרס המוגן של לנגוצקי והפחיתו, באופן מוחשי, את סיכויו למצוא מממן חלופי. אנשי סקורפיו 'חפצו לשמור על אש קטנה את האופציה לחזור ולהשקיע בקידוח תמר. הם לא שמו ליבם לכך שאותה אש קטנה, שעליה הם שמו את התבשיל ההסכמי, מקדיחה את התבשיל וגורמת להתאיידות יכולתו של לנגוצקי לגייס משקיע אחר'" – קבע.

 

בפסק ביניים דרמטי שניתן לפני כשנה וחצי על ידי אוקון נקבע כי סקורפיו, שותפתו לשעבר של לנגוצקי בגוף שהחזיק ב־5% מתמר - הפרה את ההסכם שהיה לה עמו, כשלא הודיעה לו מבעוד מועד על כוונתה לסגת מההשקעה בתמר. סקורפיו ויתרה על חלקה בתמר ללא תמורה בתחילת 2009, כאשר סברה כי רמת הסיכון הנעוצה בקידוח הינה גבוהה מדי. שבועות ספורים לאחר מכן, גילו השותפים שנותרו בתמר את מאגר הגז הגדול.

 

לנגוצקי טען במסגרת תביעתו נגד החברה כי ההודעה בעניין פרישת סקורפיו מתמר נמסרה לו בשלב מאוחר מדי, שמנע ממנו לאתר שותף אחר לתגלית. כתוצאה מכך, טען, הוא החמיץ את ההזדמנות להיות שותף בתגלית הגז הגדולה.

 

זכויותיהם של סקורפיו ולנגוצקי בתמר "התאיידו", לאחר שהשותפות לא השקיעה בפיתוח המאגר 2.2 מיליון דולר. בפסק הבוררות קבע אוקון כי לנגוצקי הצליח להוכיח שסקורפיו התעלמה מחובתה לסייע לו למצוא גורם חלופי שיסייע לו לממן את ההשקעה, כאשר עוד ניתן היה לעשות זאת, והתנערה מחובתה למסור לו הודעה על פרישתה בעיתוי מתאים. "לנגוצקי הצליח להראות שהוראותיו של הסכם היסוד לא עניינו את סקורפיו, שהודרכה על ידי האינטרסים שלה", קבע אוקון. "התוצאה המצטברת היא שסקורפיו הפרה באופן בוטה את החובה לשתף פעולה עם לנגוצקי".

 

בין השאר, קבע אוקון כי שטיינמץ כלל לא קרא את הסכם היסוד בין סקורפיו ללנגוצקי. הוא ציטט את הצהרתו של שטיינמץ שניתנה בפניו ובמסגרתה אמר: "אני לא קורא הסכמים של חמישה דפים ובטח שלא קורא הסכמים כאלה. בשביל זה אני מעסיק הרבה מאוד אנשים".

 

הדיון בבוררות בין לנגוצקי וסקורפיו פוצל לשני שלבים, בינואר הוכרעה שאלת האחריות של סקורפיו כלפי לנגוצקי. כעת נקבע שיעור הפיצויים שיקבל הגיאולוג. לנגוצקי דרש פיצוי של 100–120מיליון דולר, ועו"ד יוסי שגב, שייצג אותו במסגרת הסכם שכר טרחה המותנה בהצלחה, אמור לקבל כ־15% מהסכום שנפסק בתוספת מע"מ.

 

בני שטיינמץ בני שטיינמץ צילום: אוראל כהן

 

איך התחילה הפרשה

 

לקראת סוף שנות ה-90 יזם לנגוצקי סקר בדבר חיפושי נפט וגז טבעי בים התיכון במטרה לאתר אתרים פוטנציאלים להפקת גז ונפט. הממצאים הצביעו על סבירות להימצאות נפט וגז טבעי מתחת לקרקעית הים. בתחילת 1999 פנה לנגוצקי לממונה על ענייני הנפט ממשרד התשתיות, ד"ר יחזקאל דרוקמן, בבקשה לקבל "היתר מוקדם עם זכות קדימה - 'גל'.

 

במקביל עניין לנגוצקי את חברת חיפושי הנפט הבריטית BG באזור החיפושים, והעביר לה את כל זכויותיו בבקשה לקבל היתרים לחיפוש גז. בתמורה קיבל אופציה לרכוש חזרה 5% מהזכויות בהיתרים תמורת אותו סכום ששילמו שני שותפים ישראלים אחרים שיכנסו לפרויקט.

 

כיוון שהמיזם דרש השקעה כספית גדולה נכנסה סקורפיו של בני שטיינמץ לתמונה. לנגוצקי ביקש לממש את האופציה לרכישת 5% מהזכויות בתמר מחלקה של BG במיזם, ועל מנת להשיג את ההון הדרוש פנה לשטיינמץ.

 

טרם חבירת בני שטיינמץ למיזם שלח לו לנגוצקי נתונים אודות שטחי רשיונות באגן הים התיכון, וציין את ההערכות הגיאולוגיות לגבי התגלית האפשרית בהם. לגבי תמר העריך לנגוצקי כי הוא עשוי להכיל גז בכמות של 45 TCF(טריליון רגל מעוקב). כיום ההערכה המעודכנת ביותר לגבי מאגר תמר מדברת על רזרבות מוכחות של 9 TCF.

 

החלק של לנגוצקי – 1% מתמר

 

בסוף המו"מ בין לנגוצקי לבני שטיינמץ נקבע כי שניהם יקימו יחד תאגיד החזקות ששטיינמץ יחזיק ב-80% מהזכויות בו ולנגוצקי יחזיק ב-20% מהזכויות בו. עקב העובדה כי חלקו המקורי של לנגוצקי היה אופציה ל-5% מתמר, ירד חלקו ל-1% מהתגלית נטו לאחר ההסכם.עם זאת,מדובר בנתח בדילול מלא, מאחר ושטיינמץ התחייב לבצע את כל ההשקעות הדרושות, כולל אלה המיוחסות לחלקו של לנגוצקי.

 

במסגרת אותו הסכם נקבע כי לנגוצקי יקבל שכר חודשי של 2,000 דולר כיועץ של תאגיד החזקות.

 

שווי מאגר תמר נאמד על ידי ועדת ששינסקי בכ-9.1 מיליארד שקל בלבד אחרי יישום חוק ששינסקי בכנסת. בפסק הדיון הוערך שווי מאגר תמר ב-8 מיליארד דולר, אך הערכה זו דומה יותר להערכות שנשמעו בשוק ההון טרם המלצות ועדת ששינסקי.

 

עו"ד שגב מסר בשם לנגוצקי: "סוף סוף טענותיו ששטיינמץ נהג בדרך לא נאותה וגרם לו נזק, התקבלו, והוא חושב שהסכום הגבוה שהוא קיבל אכן מבטא את זה, והוא מאוד מרוצה מגובה הסכום. תביעתנו היתה אומנם ל-100 מיליון שקל ולא 51 מיליון שקל, אבל אנחנו סבורים שהסכום מספק ובסדר ומרוצים מהפסק, ובעיקר מהתוכן שמוכיח את צדקתו של יוסי לנגוצקי".

 

יוסי לנגוצקי אמר עם קבלת פסק הבורר: "אני שמח מאוד שאחרי יותר משלוש שנים זכיתי לקבל פיצוי על מעשה עוולה שעשה לי שטיינמץ. שהתנהג בצורה שאני לא רוצה אפילו להגדיר אותה. לא הלכתי לחפש כסף. מה שהיה חשוב לי זה לעשות משהו למדינה למרות שזה בטח נשמע נאיבי. הוכח שאני אבי תגלית תמר. אני היזם וזה שהוליך וזה שגילה את פרוספקט תמר בניגוד לכל מיני כאלה שמנסים לנכס להם את ההצלחה".

 

דוברו של בני שטיינמץ סירב להגיב.

 

יחד עם עו"ד שגב ייצגו את לנגוצקי עורכי הדין תומר שקרצי ובעז שגב. סקורפיו יוצגה על ידי עורכי הדין רונן יניב וגדעון שפק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x