לחבר בין האקדמיה לתעשייה
חיזוק קשר שכזה יגביר את הביקוש לתארים, הסטודנטים ירוויחו תארים אקדמיים והמעסיקים ירוויחו בוגרי תארים מיומנים
על רקע סיום שנת הלימודים האקדמית, חשף לאחרונה "כלכליסט" כי בכוונת האוניברסיטה העברית לבטל 100 קורסים במדעי הרוח. הסיבה: ירידה של כ-60% בביקוש לתואר בתחום מאז 1996.
הודעתה של האוניברסיטה העברית חשפה את המלכוד בו נמצאות האוניברסיטאות בישראל, הנדרשות להקפיד על רמה אקדמית גבוהה אך במקביל סובלות מגירעונות תקציביים ומתחרות על לבם של סטודנטים המעוניינים ללמוד "משהו פרקטי". אלא, שהמלכוד הזה אינו גזירה משמיים ואפשר לצאת ממנו על ידי יצירת חיבור יעיל יותר בין האקדמיה לתעשייה.
נכון להיום, הן הסטודנטים והן המעסיקים מדווחים על נתק בין האקדמיה לשוק. מחקר שערכה חברת הייעוץ מקינזי ב-25 מדינות - כולל ארה"ב, אנגליה, גרמניה, הודו וברזיל - מצא, כי כ-50% מבוגרי האוניברסיטאות סבורים כי התואר כלל לא הגביר את הסיכוי שלהם למצוא עבודה ושיעור דומה סבור כי בזמן הרישום ללימודים לא הכירו מספיק את הענף בו רצו להשתלב.
יתרה מכך, למרות ש-60% מהבוגרים דיווחו כי הכשרה מעשית יכולה הייתה לתרום להם הכי הרבה כעובדים, 30% בלבד דיווחו כי קיבלו הכשרה כזו במהלך התואר. גם מבחינת המעסיקים התמונה עגומה ורק 31% מהם דיווחו כי הצליחו לגייס מועמדים מתאימים לעבודה מקרב בעלי התארים בזכות שיתוף פעולה עם המוסדות האקדמיים.
גבעת רם, האוניברסיטה העברית צילום: cc by Amitay Katz גם בישראל תואר אקדמי כבר מזמן איננו ערובה לעבודה מספקת. עלייתן של המכללות האקדמיות ב-20 השנים האחרונות הובילה לזינוק במספר הסטודנטים: מ-100 אלף בתחילת שנות ה-90 לכ-300 אלף כיום. אך ככל שמספר הסטודנטים עולה, כך גם התחרות בשוק העבודה הופכת קשה יותר והאבטלה בקרב בעלי תארים גדלה. הנתק בין האקדמיה לתעשייה רק מחריף את המציאות הזו שכן רוב התארים האקדמיים (להוציא רפואה, משפטים, חשבונאות ומקצועות טיפוליים) אינם כוללים כיום הכשרה מעשית. כתוצאה מכך, הסטודנטים יוצאים לשוק כשהם מצוידים בעיקר בתיאוריות - אך לא בנסיון פרקטי. המעסיקים, מצדם, אינם מתרשמים משטף בוגרי התארים אלא מחפשים את המועמד עם הערך המוסף, שכבר צבר נסיון ולו התחלתי.
אז איך מתמודדים עם הנתק הגובר בין האקדמיה לשוק העבודה? במלה אחת: התמחות. בארה"ב, לדוגמא, מתמחים כ-300 אלף סטודנטים בחברות, בארגונים ובמשרדי ממשלה תוך כדי לימודיהם או בסמוך להשלמתם כאשר 70% מהמתמחים נקלטים בהמשך כעובדים אצל המעסיק. בחלק המוסדות בצרפת ההתמחות היא דרישת חובה בתואר וסטודנטים למדעי הרוח, למשל, נדרשים להשלים התמחות בת 6 חודשים. ההתמחות מזכה אותם בנקודות זכות לתואר ואף בגמול כספי שאמנם אינו גבוה אך נותן תמריץ להשתלבות בתעשייה.
גם אצלנו ניתן לראות הצלחות ראשונות בתחום. לפי נתוני אוניברסיטת חיפה, 52% מהסטודנטים שהתמחו בזמן לימודיהם נקלטו לאחר מכן כעובדים אצל המעסיק ולפי עמותת "רוח חדשה" הנתון עומד על 57% מקרב הסטודנטים להם סייעה בירושלים. משרד הכלכלה אף פרסם בזמנו, כי למעלה מ-50% מהעובדים בתעשיית ההיי-טק בגליל העליון הם בוגרי התכנית "טובים לתעשייה" לשיתוף פעולה בין מוסדות אקדמיים למעסיקים.
חיזוק הקשר שבין האקדמיה לתעשייה ישרת אפוא את כולם: האוניברסיטאות ירוויחו מהעלייה בביקוש לתארים שסובלים כיום מתת-ביקוש, הסטודנטים ירוויחו תארים אקדמיים שיאפשרו להם להשתלב טוב יותר בעבודה, והמעסיקים ירוויחו בוגרי תארים מיומנים יותר שצברו ניסיון פרקטי בתחום. לשם כך, על המוסדות האקדמיים לבנות תכניות לימודים המתואמות לצרכי התעשייה ולחייב סטודנטים בהכשרה מעשית תוך מתן נקודות זכות (קרדיטיזציה). על ארגוני המעסיקים לבנות ביחד עם המוסדות האקדמיים מערך של השמת סטודנטים כמתמחים ולהציע מסלולים לקליטתם בהמשך כעובדים. ועל המדינה להקים גוף משותף למל"ג ולמשרד הכלכלה שיהיה אחראי על מתן תמריצים לשני הצדדים ביישום מערך ההתמחות.
הכותב הוא מנהל הפילנתרופיה בקרן רוטשילד-קיסריה
