פרויקט כלכליסט
תחזית האוצר להכנסות טועה ב-2 מיליארד שקל
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא פער בין הכנסות המדינה בינואר־מאי לבין התחזית המוקדמת של האוצר. לפי החוקרים, "פערים גבוהים בשנים האחרונות הביאו לחריגה מהגירעון שקבעה הממשלה"
האם האוצר ייאלץ לקושש שני מיליארד שקל נוספים מכיסי הציבור? ניתוח תחזית והרכב הכנסות המדינה לשנים 2013–2014, שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בראשות ד"ר שירלי אברמי, מעלה כי "הכנסות המדינה בחודשים ינואר־מאי 2013 הסתכמו בכ־97.5 מיליארד שקל, כלומר בקצב שנתי של כ־234 מיליארד שקל". זאת אף שתחזית ההכנסות ל־2013, שעל בסיסה נבנה התקציב, גבוהה ב־2 מיליארד שקל - כ־236 מיליארד שקל. גם התחזית ל־2014 מתבססת על מספר זה, והיא אף אופטימית יותר ולפיה ההכנסות יהיו 259.2 מיליארד שקל.
במסמך שהוגש לוועדת הכספים מזהירים חוקרי המרכז כי "השוואת תחזית ההכנסות להכנסות בפועל בשנים האחרונות מלמדת על פערים גבוהים יחסית ברוב השנים שנבדקו. האומדן החלקי הביא לגירעון תקציבי גבוה או נמוך מהיעד שקבעה הממשלה". כותבי המסמך גם מרחיבים על השפעות הגזירות וכותבים כי "ניתן להניח שהמשך העלאת שיעור המע"מ, כפי שמוצע בהצעת התקציב של הממשלה, עשוי להביא לגידול בפער החברתי בישראל, הגבוה באופן יחסי".
לדברי החוקרים, הסיבות שמדיניות המסים של ממשלות ישראל תרמה לגידול באי־השוויון הן "הפחתת הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, שהן מס פרוגרסיבי, והותרת מיסוי עקיף רגרסיבי גבוה יחסית. כמו כן, תחזית הטבות המס של משרד האוצר לשנת 2013 היא 44.3 מיליארד שקל, מהן 36 מיליארד שקל או כ־81% במיסוי ישיר ורק 8.3 מיליארד שקל או כ־19% במיסוי עקיף ואגרות. מבנה הטבות המס מקטין את הפרוגרסיביות של מערכת המס".
עם זאת, החוקרים מדגישים כי "במס ההכנסה בישראל מדרגות המס מרווחות יותר, כלומר הוא פרוגרסיבי יותר בהשוואה למדינות אחרות".
ב־2012 תחזית האוצר להכנסות המדינה היתה גבוהה מההכנסות בפועל בכ־14 מיליארד שקל, אולם חשיפת "כלכליסט" מתאמול מעלה כי באוצר יודעים להסביר לאן נעלמו 8 מיליארד שקל בלבד - מה שמעמיד בספק נוסף את תחזיותיהם לתקציב החדש.
