פרופ' גרוס על אי.די.בי: "לראשונה נושים רוצים לקחת חברה בלי לדעת אם יוכלו לנהל אותה"

עו"ד שלמה נס: ""מהומה, בוקה ומבולקה", כך כינה פרופ' יוסי גרוס את הדיון המשפטי בפרשת א.די.בי בפאנל בנושא "הטייקון והמימון" שהתקיים בכנס לשכת עורכי הדין היום (ב') באילת.

לדברי גרוס: "בדיני חברות יודעים לפרק חברה, אבל אי.די.בי זה סיפור חדש. בית המשפט ממנה מומחה שזה דבר חדש, את אייל גבאי, וממנה משקיף, עו"ד אולמן. גבאי עושה פעולה שהמשקיף גבאי בכלל לא יודע עליה. כל אחד עושה כרצונו. פעם ראשונה שנושים רוצים לקחת חברה בלי לדעת אם הם בכלל יודעים לנהל אותה". גרוס המשיך: "מצד שני אנו עדים לחוסר אחריות של המוסדיים והבנקים שמאפשרים מינוף ללא בטחונות. בעלי שליטה כדי לצאת מזה מחלקים דיבידנדים בכמות גדולה. כל הנושא של החלוקה חייב לקבל תפנית, זה סיפור של כישלון. אסור לחלק ללא הצדקה".

הדוברים האחרים שהשתתפו בדיון, נזהרו בדבריהם בניגוד לגרוס, אבל מדבריהם הכלליים ניתן היה להסיק על מחשבותיהם בנושא.

"בית המשפט יודע מעט מאוד"

בלהה גילאור, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה סיפקה רקע ותיסכול: "אני הספרית מחיפה שמשקיפה בקנאה מרחוק על מה שקורה בתל אביב. נושא ההסדרים נחת עלינו לפני 10 שנים בהפתעה. בהסדרים שאנחנו מכירים, לפני שקראו לזה תספורת כי זה לא נגע בפנסיות, אז היה מדובר בעסקים קטנים. מוסדות שלמים נסגרו ואף אחד לא גילה עניין. זה אפילו מצא חן בעיני המדינה. לבוא לבקש הקפאת הליכים ברשויות מקומיות ולהגיע להסדרי נושים שבהם נושים רגילים קיבלו 10-20% ואף אחד לא נזעק.

נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה לשעבר, בלהה גילאור צילום: אוהד צויגנברג

בשיטת המשפט שלנו ביהמ"ש בוחן את הדברים אחרי שהתרחשו. בהסדרי נושים, באים לבית המשפט עם ניירות עמדה עמוקים, מייגעים, עם חוות דעת מפורטות, באים ומבקשים לתת צו זמני. לא החברה בהסכמת הנושים המובטחים, אלא הנושים הרגילים, וזה כבר לא סעד לפי סעיף 350 אלא בקשה להכניס גורם שלישי, נייטרלי לניהול העסק. ביהמ"ש יודע מעט מאד. המשיבים מגישים ניירות עמדה מפוארים, ויש דיון שבו שומעים טענות, לא ראיות, וקשה להחליט כי בית המשפט יודע מעט מאד מתוך הכתובים".

הכנ"ר פרופ' דוד האן רמז על כך שמוטב שההסדרים והבקשות היו עוברים דרכו לפני שהגיעו לבית המשפט: "תפקידו של ביהמ"ש לשמש אכסניה להידברות בין הצדדים. כדי להגיע להסכמות דרושה מסגרת, מעטפת, גבולות גיזרה שעל בית המשפט להציב. להציב לוחות זמנים. ביהמ"ש לא מסוגל לשמש כ"גננת", כ"מבוגר אחראי" שצריך ללוות את הצדדים על כל צעד ושעל. הדברים נעשים בחדרי המו"מ וגם שם צריך מבוגר אחראי. רצוי להגיש את הבקשות להסדרים לכנ"ר לפני שמגישים לבית המשפט. אנו יכולים לחדד דברים, לזקק את הבקשות, לסלק מבוכות לפני שהן מגיעות לבית המשפט".

הכנ"ר הראשי, דוד האן. "ביהמ"ש לא מסוגל לשמש כגננת" צילום: מיקי אלון

"יש חברות שנקלעות למשבר, אבל לא כולם גנבים"

רו"ח עו"ד שלמה נס משועלי הפירוק הותיקים שעדיין לא מעורב באי.די.בי מתח ביקורת חריפה על נציגויות האג"ח (כאמור, ברמה העקרונית): "כמעט ממחצית החברות הציבוריות מצויות בקשיים. הבנקים למדו להתמודד, השוק החוץ בנקאי עדיין לא יודע. יש מרכיב סיכון כשמשקיעים באג"חים בריבית גבוהה - לפעמים מרוויחים יותר, לפעמים מפסידים. הבעיה היא לא הפנסיות שלנו, החשיבות היא למשק, לתעשייה. לנציגויות האג"ח אין מעמד בחוק, קשה לעבוד מולן בגלל חוסר מודעות והבנה בגלל שמתקבלות שם החלטות פופוליסטיות כדי למצוא חן בתקשורת".

עו"ד שלמה נס צילום: שלום בר טל

נס הוסיף: "יש חברות שנקלעות למשבר, אבל לא כולם גנבים. יש כאן מאות תביעות נגזרות וייצוגיות שאין בהן כלום. זו התרבות שאנחנו נמצאים בה, תרבות הרוע והאיומים שגורמת נזק למשק. דרושה מעורבות מוקדמת ככל האפשר של בעלי מקצוע שיובילו להסדר האופטימלי כי כמו שהשופטת אמרה, בתי המשפט בשלב הזה לא יודעים כלום".