שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

"התנהלות דני דנקנר פגעה בשם הטוב של בנק הפועלים"

כך אמר היום בביהמ"ש נציג הפיקוח על הבנקים, שבדק את התנהלותו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר. דנקנר מואשם בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים

זוהר שחר לוי 15:1717.04.13
"התנהלותו של דני דנקנר נוגעת ללב המערכת הבנקאית, נוגעת לאמון שרוכש הציבור למערכת הבנקאית. ההתנהלות הזאת לטעמנו פוגעת בשם הטוב של הבנק. בנק בלי אמון זה למעשה בעייתי מאוד עד כדי קריסה מוחלטת, ועולה חשש שמפקידים יצאו מהבנק. כל נושא ניגוד העניינים נוגע למוניטין של הבנק, וזו נקודה רגישה לא רק בישראל אלא בעולם כולו", כך העיד היום (ד') משה שרעבי מהפיקוח על הבנקים, שבדק את התנהלותו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר מטעם בנק ישראל.  

שרעבי העיד במסגרת משפטו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר, הנאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי. כתב האישום נגדו הוגש בחודש אוקטובר האחרון.

 

שרעבי התייחס לדו"חות הביקורת שערך בעניינו של יו"ר הבנק לשעבר ובהם בחן את התנהלותו של דנקנר ושל הדירקטוריון ביחס לפיצוי שניתן על ידי בנק הפועלים לרפי ברבר ולקרן RP במסגרת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף. מדובר באחד מסעיפי האישום המיוחסים לדנקנר שלפיו הסתיר מהדירקטוריון קשרים עסקיים שהיו לו עם ברבר, דרך קבוצת אלרן שבשליטת משפחתו, ואף שהיה בניגוד עניינים, הוא זה שניהל את המשא ומתן עם ברבר על הפיצוי שיקבל – 25 מיליון שקל. לדעתו של שרעבי, היה זה סכום גבוה מדי, ולפי עדותו סכום הפיצוי היה אמור להיות נמוך בהרבה.

 

"היו קשרים בין קרן RP לאלרן שהיה צריך לדווח עליהם לדירקטוריון", העיד שרעבי, "ההנחיות מציינות במפורש שצריך להצהיר על ניגודי עניינים. להבנתנו, קודם לכן ב-2005, עוד כשרכשו את פוזיטיף, כבר אז היו קשרים בין הקרן לאלרן, ולמרות זאת בכל הדיונים השתתף יו"ר הדירקטוריון. ניגוד העניינים והסכום שנקבע הוא שעורר אצלנו את הספק - אם המניעים של העסקה הם כלכליים טהורים לטובת הבנק או מניעים אישיים".

 

דני דנקנר בבית המשפט דני דנקנר בבית המשפט צילום: אוראל כהן

 

שרעבי התייחס גם לאישום נוסף המיוחס לדנקנר שלפיו קיבל במרמה הלוואה של 5 מיליון יורו מבנק DHB ההולנדי בבעלות איש העסקים הטורקי הליט צ'ינגלולו. לפי האישום, דנקנר לא דיווח על קבלת ההלוואה לדירקטוריון הבנק, אף שצ'ינגלולו היה השותף של בנק הפועלים בבנק פוזיטיף כבעל מניות מיעוט. ההלוואה שקיבל דנקנר ניתנה במקביל להלוואה שקיבל צ'ינגלולו עצמו מבנק הפועלים.

 

"התחלנו את הביקורת במאי 2009. באותה ביקורת בדקנו הלוואה שאושרה לדני דנקנר באופן פרטי", כך לפי עדותו של שרעבי. "במהלך הביקורת ביקשנו גם לסקור את החשבונות הקשורים. מסקירת החשבונות עלו תנועות שעניינו אותנו - אחת היתה למעשה העברה לתוך החשבון הפרטי של 5 מיליון יורו, למיטב ידיעתי זה היה במרץ 2009. מבירור שערכנו, התברר שזו הלוואה שדנקנר קיבל מהבנק ההולנדי שבשליטת צ'ינגלולו. במהלך הביקורת נודע לנו שצ'ינגלולו קיבל הלוואה מהבנק ושדנקנר היה מעורב באישור האשראי הזה. דבר נוסף - שינואר 2009 אישר דירקטוריון הבנק חלוקת דיבידנד מבנק פוזיטיף כשהמטרה המוצהרת היא לעזור לשותף הטורקי. סמיכות הזמנים יצרה חשש שמדובר בדבר שהוא מעבר להתנהלות תקינה".

 

במהלך הדיון שאל שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל מדוע במהלך כל הבדיקה של בנק ישראל לא נעשתה כל פנייה לדנקנר עצמו, שאלה שעליה חזר גם סנגורו של דנקנר, נבות תל צור. "לא מגיע לו שישמעו את מה יש לו להגיד?", שאל השופט.

 

שרעבי השיב: "במהלך הביקורת ניגוד העניינים היה ברור. לא היתה שאלה על זה. נושא הפיצוי נידון מול הגורמים הרלוונטיים בבנק, גם צבי זיו (המנכ"ל לשעבר), גם האנשים בתוך הבנק. אנחנו לא נוהגים לבוא ליו"ר הדירקטוריון תוך כדי הביקורת. כשאנחנו מסיימים ביקורת, אנחנו שולחים טיוטה לבנק לתגובה - דרך לבקר את הממצאים שלנו. כאן לא היתה הזדמנות כי תוך כדי התחילה החקירה המשטרתית".

 

19 מיליון ולא 56 מיליון

 

במהלך העדות התייחס שרעבי גם להצהרת ההון השקרית שנתן דנקנר בכדי לקבל הלוואה, כך לפי כתב האישום. "מצאנו פסול בכך שהנאשם ייחס לעצמו אג"ח ומניות של בני משפחתו", אמר שרעבי, "אין לייחס לעצמו נכסים שלא שלו, עליו להציג נכסים רק שלו בדו"ח העושר האישי, גם התחייבויות בפועל וערבויות. הדו"ח העושר האישי היה שיקול במתן אשראי. הוא לקח על עצמו התחייבויות שלכאורה לא שלו, בסה"כ ייחס לעצמו עודף נכסים של 30 מליון שקל. הוא הגיש דו"ח על סך 56 מיליון שקל, כשבפועל מדובר ב- 19 מליון לפני שווי שוק".

 

ביקורת על הפרקליטות ואולי גם רמז לבאות הובאו בסופו של הדיון על ידי השופט. "אתם צריכים להחליט עם סכום הפיצוי שניתן לברבר הוא באפיק הפלילי או לא. בפיקוח על הבנקים יכולים לטעון כי הפיצוי שניתן לברבר חרג ממה שאמורים היו לתת, אבל אף אחד לא אומר שבתמורה לכך התקבלה טובת הנאה. השאלה היא מה אתם אומרים? היתה טובת הנאה? יש לזה היבט פלילי? אתם צריכים להחליט".

 

התבטאותו של השופט גורפינקל מצטרפת לביקורת נוספת שהשמיע בדיון קודם, אז אמר ש"אם היה עלי לקבוע באופן מנהלי הייתי מפטר את דני דנקנר מתפקידו כיו"ר בגלל התנהלותו, אבל להגיד שיש במעשים המתוארים בכתב האישום אלמנט פלילי, זה עוד נצטרך לראות".

 

דנקנר מיוצג על ידי עוה"ד נבות תל-צור, יוסי בנקל ורות ליטבק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x