"לבטל את הפשרה בין הממונה על ההגבלים לתנובה"

בית הדין להגבלים עסקיים ביקש לקבל את עמדתו של עו"ד אופיר נאור, כמייצג את האינטרס הציבורי נגד הסכם הפשרה שאליו הגיע הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה עם חברת תנובה. במסגרת ההסכם נסגרה החקירה נגד תנובה בפרשת אי־העברת המסמכים לרשות ההגבלים, בכפוף לתשלום של 3 מיליון שקל קנס מתנובה למדינה.

הממונה על ההגבלים דיויד גילה צילום: אוראל כהן

עו"ד נאור העומד מאחורי התביעה הייצוגית נגד תנובה בעניין מחיר הקוטג', והמיוצג על ידי עו"ד שחר בן מאיר, פנה לממונה לאחר גיבוש הפשרה והודיע על התנגדותו, בשל פגיעת הפשרה באינטרס הציבורי. אלא שהממונה סירב לצירוף העמדה לדיון בבית הדין להגבלים שאמור לתת תוקף לפשרה. בעקבות זאת, עתר עו"ד נאור לעליון, שם הגיעו הצדדים להסכמה שהעמדה תוגש לבית הדין. במסמך העמדה שהוגש בשבוע שעבר טוענים עוה"ד נאור ובן מאיר כי הפשרה מוסרת מסר פסול של היעדר אחריות אישית, כאשר תנובה נקנסה בסכום "זעום" של 3 מיליון שקל למול מחזור שנתי מוערך של 7 מיליארד שקל, ואיש ממנהליה לא נמצא אחראי לביצוע העבירה לכאורה. "מדובר במסר פסול ומסוכן שלפיו כסף קונה הגנה למנהלים שחטאו והסתירו", טענו.

עוד נטען כי פורסמו ידיעות בתקשורת שלפיהן הפשרה סללה את דרכה של זהבית כהן לתפקידיה הקודמים, זאת לאחר שהתפטרה בעקבות החקירה מתפקידיה כיו"ר הדירקטוריונים של תנובה ופסגות, ונשארה דירקטורית בתנובה בלבד. לפי הטענה, הפשרה מחלישה את מוסד רשות ההגבלים, אינה סבירה ויש לבטלה. במסמך הטיעון הובאו דברי הממונה גילה מדצמבר 2012 בכנס תחזיות 2013 של "כלכליסט", שלפיהם הפשרה היא בתיק "תנובה הקטן", וכי תיק "תנובה הגדול", החמור יותר לכאורה, עדיין מתנהל. לטענת נאור, הסיבה לכאורה שחקירת "התיק הגדול" מתעכבת היא הסתרת המסמכים, שבגינה כאמור הושגה הפשרה. מרשות ההגבלים נמסר: "הצו המוסכם שנזכר בכתבה הוא המחיר ששילמה תנובה על הפרה טכנית של החוק: על שבשוגג לא מסרה לרשות את כל המסמכים. הרשות רואה ב־3 מיליון שקל תג מחיר מרתיע להפרות מעין אלה". בתנובה סירבו להגיב לידיעה.