"לממונה על הגבלים יש כוח ללא ביקורת"

"משפטנים אוהבים להגביל את מה שהם לא מבינים, והם לא מבינים הרבה בכלכלה", אומר ד"ר עדי אייל, ששתי התמחויותיו - דוקטורט במשפטים ובכלכלה - מקנות לו זווית רב־תחומית. אייל דיבר בשבוע שעבר בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה על רגולציה בצל מחאות ומשברים. שני רגולטורים עמדו במרכז: רשות ני"ע ורשות ההגבלים העסקיים. "חוק עמום מותיר מרחב לשיקול דעת, ואין תחום עמום יותר מהגבלים עסקיים, מה שנותן הרבה כוח למי שאמור ליישם את הדין. תפקיד הרשות להגן על התחרות, המילים 'שוק' ו'תחרות' כמעט ריקות מתוכן. אפשר לפרשן בהרבה דרכים. ומהם 'חסמי מעבר'? אולי אנחנו מגבילים בעלי עסקים בהשגת יתרונות לגיטימיים?".

שילוב עוצמתי

בתחום ההגבלים קיים שילוב עוצמתי בין עמימות החוק, הסמכויות המרובות של הממונה וכמעט היעדר ביקורת שיפוטית. הממונה חוקר, תובע, מחליט מי לפלילי ומי למינהלי ולאחרונה גם אוכף מינהלית באמצעות עיצומים כספיים. אייל מצביע על כוח נוסף: "צדדים פונים לממונה ומבקשים מיזוג. די שהממונה שואל יותר מדי שאלות, רומז על כוונתו להתנגד, והם מושכים את העסקה. זה כוח כמעט ללא ביקורת. שיקול דעת שבעל פה, שגדול משיקול דעת שבכתב".

עו"ד יורם בונן. "לא מבינים בכלכלה" צילום: ורדי כהנא

ד"ר לאה פסרמן־יוזפוב, חברת ועדת האכיפה המינהלית לפי חוק ני"ע, דווקא המעיטה בכוחו של הרגולטור, רשות ני"ע במקרה שלה. "החוק לא נותן מרחב פעולה לרשות, אלא מקנה לה סמכויות, והחוק מדבר בעיקר על עקרון הגילוי". אלא שלדבריה הרשות השכילה להפוך את הגילוי לנשק אפקטיבי. במקרה של הבונוס המוגדל למנכ"ל אל על ביקשה הרשות פרוטוקולים ומצאה שהנוסחה לא הוצגה לדירקטורים, ולכן ההחלטה, לדעת הרשות, התקבלה שלא כדין. "היא יכולה רק לפרסם את זה, אבל לא לבטל את ההחלטה. אך כשהרשות מפרסמת, החברה מקיימת דיון מחודש בסבירות ההחלטה. ככלל, הרשות מעבירה לציבור את הכוח להגיש תביעה ייצוגית או נגזרת".

דרישת הגילוי הפכה לדברי פסרמן־יוזפוב לדרך עקיפה לאכיפת נורמות. "ב־2003 נדרשו חברות ציבוריות לדווח אם יש להן דירקטורים בעלי מיומנויות חשבונאיות. הרעיון היה לדרבן מינוי דירקטורים שיודעים לקרוא דו"חות. בחפציבה התברר שמבקר הפנים עבד 100 שעות בלבד בשנה. הוצאה הנחיה לגלות כמה שעות עובד מבקר הפנים. כך נגרום לו לעבוד יותר". לא תמיד זה עובד: "ראינו שנושאי משרה לוקחים שכר גבוה אחרי תספורת כמו באפריקה ישראל. הרשות ביקשה לראות איך התקבלה ההחלטה, וראתה שהכל התנהל כמו שצריך, ואז ידיה של הרשות כבולות", אמרה פסרמן־יוזפוב, והוסיפה שהיא תומכת בחיזוק האפקטיביות של הרשות: "לאפשר לרשות ני"ע להגיש תביעות אזרחיות. היום היא יכולה רק לממן ייצוגית או נגזרת. אני מציעה להוסיף אותה למניין הגופים הציבוריים שיכולים לתבוע ושהפיצויים ילכו לנפגעים".

חלק ממחזור החיים

עו"ד יורם בונן מפישר בכר חן אוריון וול טען ש"השיח הפופוליסטי מחלחל לרגולציה. הסדר חוב הוא כורח המציאות. השאלה היחידה היא האם ההסדר טוב יותר מהחלופות. כשל פירעון הוא חלק ממחזור החיים של שוק ההון. החובות האבודים של הבנקים גדולים מהכספים שיורדים לטמיון בהסדרים". בונן טוען שהרוח הזו מחלחלת לחקיקה. "התזה של חוק התספורות היתה שאם נלחץ חזק יגיע הכסף ולא יהיו הסדרים. יש בשיח הזה עוול גדול למוסדיים. הבעיה היא לא בנציג, אלא שאין כסף".