$
סביבה

אז מה באמת יש במי השתייה שלנו?

"כלכליסט" יצא לבדוק מה הסיפור שעומד מאחורי המאבק להוצאת הפלואוריד מהמים

עוזי בלומר וחן פונדק 11:0408.03.13

ב-2001 נכנס לתוקפו חוק המחייב להחדיר למי השתייה המובלים דרך מקורות פלואוריד, מלח הפלואור שהוכח במחקרים כי מסייע בהורדת עששת - וזאת בכל יישוב המונה מעל 5,000 תושב.

 

 

 

אולם מחקרים אחרים טוענים כי לפלואוריד תופעות לוואי קשות, כולל עלייה בגידולים סרטניים באזורים בהם הייתה חשיפה מוגברת אליו. מחקר חדש מהרווארד מצא בנתונים מ-27 מחקרים שונים בסין כי לילדים שגרו באזורים בעלי רמות גבוהות של פלואוריד יש IQ נמוך באופן משמעותי מאשר אלה שגרו באיזורים בעלי רמות פלואוריד נמוכות.

 

ועדת עדין שהוקמה ב-2003 לבחינת איכות מי השתייה בישראל המליצה לבטל את חובת הכנסת הפלואוריד למים, ולבצע מחקר אורך על השפעת הפלואוריד בנוגע לששת. מנתונים ראשונים שפרסם משרד הבריאות מהמחקר, אכן נראה כי הפלואוריד מסייע במניעת עששת, במיוחד ביישובים חלשים. אולם משרד הבריאות גם ממליץ להשתמש במשחות שיניים שאינן מכילות פלואוריד, על מנת למנוע חשיפת יתר.

 

הפלואוריד מיובא לישראל מספרד. עד 2009 מי שסיפק את הפלואוריד הייתה חברת דשנים וחומרים כימיים של כיל, שהחליטה להפסיק את ההתקשרות עם משרד הבריאות המחייב את הפלרת מי השתייה, וזאת בגלל הוויכוח הציבורי סביב הנושא.

 

כיום, כ-70% מתושבי ישראל צורכים מים מופלרים, וההפלרה הינה חלק מהעלויות המוכרות של מקורות, וכלולות בחשבון המים שלנו. כאמור, יש מי שלא רואה את העניין באהדה, וראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, שהוציא את מתקני ההפלרה מעירו, סיפר ל"כלכליסט" מה הביא אותו להחלטה זו.

 

לפני ארבעה חודשים הגישה עמותת "איזון חוזר" עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות בתביעה להפסיק את הפלרת מי השתייה בישראל. לפי העתירה, הכנסת הפלואוריד מהווה למעשה כפיית טיפול רפואי ללא הסכמה. העתירה כוללת את חוות הדעת של המהנדס אהוד לשם, שתכנן ופיקח על עבודת מתקני ההפלרה במהלך שנותיו הרבות כמהנדס משרד הבריאות. כיום הוא אומר כי טעה וקורא להוצאת הפלואוריד מהמים. "כלכליסט" פגש את לשם ואת יו"ר איזון חוזר, יעקב גורמן, וחזר מבוהל מעט.

 

 


 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x