שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בית המשפט: מותר לגבות יותר מצרכני מים כבדים

המחוזי בת"א קבע שמותר לחברת מקורות לגבות על צריכה חריגה ושהדבר אינו מנוגד לחוק המים. ההחלטה צפויה להשפיע על תביעה דומה שהגישו 100 רשויות מקומיות

משה גורלי 08:2904.02.13

בחברת מקורות יכלו לנשום לרווחה לאחר שהשופטת המחוזית ענת ברון דחתה בשבוע שעבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מקורות בסכום של 145 מיליון שקל, בטענה שהחברה גבתה כספים באופן לא חוקי ולא הוגן תוך ניצול לרעה של היותה מונופול.

 

להחלטה של השופטת ברון צפויות השלכות על תביעה של כ־100 רשויות מקומיות נגד מקורות בטענה דומה. האחים יעקב ועוזנתן בלום הגישו את התביעה ב־2004 והיא החלה להתברר כייצוגית ב־2008. האחים בלום יוצגו בידי עוה"ד עפר בר־און ואמיר ויתקון. את מקורות ייצגו עוה"ד גיל אוריון, תמר תורג'מן־קדם, אריאל הבלין ורועי שטינמץ ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. התובעים טענו שמקורות גבתה "חיוב צריכה מעל הזכויות", שהוא תשלום על חריגה מהמכסה שנקצבה לצרכנים בהסכם האספקה עם מקורות. האחים בלום טענו שהחיוב אמנם מעוגן בהסכם האספקה שעליו חתמו עם מקורות, אולם שהוא אסור לפי חוק המים. מקורות והיועץ המשפטי לממשלה הסבירו שהחיוב מהווה החזר על השקעתה של מקורות בתשתיות הייצור וההובלה של המים, והוא אינו בגדר תמורה עבור אספקת המים השוטפת.

 

לכך השיבו החקלאים שהשימוש בתשתיות מתומחר וכבר כלול בדמי המים שגובה מקורות, ולכן היא אינה רשאית לגבות בנוסף גם תשלום "מעל הזכויות".

 

השופטת ענת ברון השופטת ענת ברון

 

לפי השופטת, הפרשנות של בלום "חותרת למעשה לשינוי סדרי בראשית במשק המים". לשיטתה, במשך עשרות שנים נהגה מקורות לגבות מהצרכנים תשלומי זכויות ו"מעל הזכויות" תוך הסתמכות על כספים אלה למילוי תפקידיה, שהם בין היתר הקמה ואחזקה של תשתיות המים. הממשלה הכירה בתשלומים אלה כשקבעה את הסבסוד הניתן על ידה למקורות בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. הסבסוד מחושב לפי כללים מורכבים שנדרשת בהם מומחיות שבית המשפט לא יכול להתערב בהם. לכן "העמימות המסוימת שבביטוי 'בקשר לאספקת המים'" הכריעה לטובת המדינה ומקורות.

עו"ד גיל אוריון עו"ד גיל אוריון צילום: אוראל כהן

 

ברון: "מדובר בשני תשלומים המשולמים למקורות בגין השקעות יסוד שהשקיעה בתשתיות המים - באופן חד־פעמי בראשית ההתקשרות, ואילו 'מעל הזכויות' הוא תשלום המשולם אד הוק ובדיעבד לאחר החריגה מן הזכויות. במסגרת ההליך תקפו בלום את אי־חוקיות הגבייה של תשלום 'מעל הזכויות' בלבד. ואולם, אם לא עומדת להם עילת תביעה נגד מקורות על תשלום 'זכויות', ממילא לא יכולה לעמוד להם עילה נגד מקורות על תשלום 'מעל הזכויות'".

 

לפסק דין זה צפויות השלכות על תביעה באותו עניין, שהגישו כ־100 רשויות מקומיות באמצעות עו"ד דוד זיילר מהרצוג פוקס נאמן. התביעה הועברה לגישור בפני עו"ד מרים רובינשטיין. גם הרשויות טוענות ש"גביית תשלומי 'הזכויות' ו'מעל הזכויות' על ידי מקורות נעשים בלא כל מקור סמכות חוקי". פסק דינה של השופטת ברון הופך את הקערה על פיה גם בהליך של הרשויות המקומיות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x