$
דעות

היום זה נכון ומחר כבר לא

על טיבם של הנתונים הכלכליים שמהם נגזרות ההחלטות שמשפיעות על כולנו, ומה יקה ביום שבו המשחק בנתונים יגיע גם אל מדד המחירים

אמנון אטד 09:2024.01.13
לפני קצת פחות משנה היתה זו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ששינתה פתאום את שיטת חישוב נתוני התעסוקה, הזניקה את שיעור האבטלה כלפי מעלה ביותר מאחוז, והוסיפה 50 אלף מובטלים למשק. ועכשיו עושה החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל מעשה דומה, ומשנה את נתוני נטילת המשכנתאות חודשים רבים לאחור.

 

בשני המקרים מדובר בשינויים שנעשים מכוונות טובות ומתוך ניסיונות אמיתיים לספק נתונים אמינים יותר. אבל הקלות הכמעט בלתי נתפסת שבה ניתן לשחק בנתונים כלכליים חשובים חייבת בכל זאת להדליק נורת אזהרה, כי אם מה שחשבנו לנכון אתמול מתגלה פתאום כהרבה פחות מדויק. ומה יקרה כאשר המשחק במספרים יגיע לנתונים החשובים באמת, כמו למשל למדד המחירים לצרכן?

 

מדד המחירים הוא אמנם הפרה הכי קדושה בשדות המשק הישראלי, אבל גם האפשרות להכניס שינוי בדרך חישובו אינה מילה גסה. לפני שלוש שנים, למשל, הודה הסטטיסטיקן הממשלתי היוצא, פרופ' שלמה יצחקי, כי בשיטת חישוב סעיף שירותי הדיור שבבעלות הדיירים במדד קיימת הטיה הנובעת מכך שהלמ"ס מנסה לגזור את מחירי הדירות עצמן ממחירי השכירות באותו האזור, אף שדירות להשכרה אינן באיכות זהה. ובנושא הזה לכל טעות יש משמעות כי סעיף שירותי הדיור מהווה 16% ממדד המחירים.

 

ביום שבו תחליט הלמ"ס כי דין מדד המחירים כדין נתוני המשכנתאות, נרגיש את שינוי החישוב שיבוצע בכיס, מכיוון שגם אחרי שנים של אינפלציה נמוכה, נותר המשק עתיר הצמדות למדד, כשכל תנודה של 0.1% לכאן או לכאן במדד המחירים שווה מאות מיליוני שקלים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x