פרשת פוזיטיף: דני דנקנר כפר "מכל וכל" באישומים נגדו

עוד נכתב, "בכתב האישום נעשה מאמץ מלאכותי לפרוס התנהלות עסקית מורכבת, ארוכת שנים, לשורה ארוכה של עבירות כביכול, תוך הצגה מדמתית וחסרה של עובדות כתב האישום". "בכך", נכתב עוד, "מבקשת הפרקליטות 'להטביע גושפנקא של התנהות פלילית' על התנהלות עסקית שגרתית ולגיטימית, וזאת שלא בצדק ובניגוד גמור להוראות הדין והפסיקה".

דני דנקנר. כפר באישומים צילום: עמית שעל

סנגוריו של דנקנר, עוה"ד יוסי בנקל, נבות תל-צור, רות ליטבק, הגישו הבוקר את תשובתו לכתב האישום במהלך דיון בפני שופט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל והדגישו כי דנקנר "לא היה מצוי בניגוד עניינים בשום שלב, קל וחומר ניגוד עניינים חריף" וכי התנהלותו לא מצדיקה את כתב האישום שהוגש נגדו.

כזכור, בחודש אוקטובר הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום, בן ארבעה סעיפים, נגד דנקנר, המתייחס לתקופה שבה כיהן כיו"ר הדירקטוריון של הבנק. כתב האישום מייחס לדנקנר עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי.

האישום הראשון מתייחס לעסקה שבה רכש בנק הפועלים את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף (2005-2008) ומייחס לדנקנר עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי. לפי האישום, דנקנר, שהיה אז סגן יו"ר הבנק ולאחר מכן היו"ר שלו, השתתף באופן פעיל בדיוני הדירקטוריון שאישר את הרכישה במשותף עם קרן RP שבבעלות רפאל ברבר. דנקנר, כך נטען, לא גילה שלקרן הזו יש קשים ענפים עם קבוצת אלרן שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו. זאת בעודו מנהל משא ומתן עם ברבר על תשלום לקבוצת RP בגין עסקת רכישת בנק פוזיטיף התורכי. תשלום שהסתכם ב- 25 מיליון דולר.

האישום השני מייחס לדנקנר קבלה במרמה של הלוואה בת 5 מיליון יורו מבנק DHB בהולנד. על פי כתב האישום דנקנר קיבל את ההלואה על סמך הצהרה כוזבת כי הונו האישי עומד על 50 מיליון יורו. מעבר לכך, נטען באישום, דנקנר לא דיווח על קבלת ההלואה לדירקטוריון בנק הפועלים, למרות שבעליו של בנק DHB, איש העסקים הטורקי הליט צ'נגלולו הוא שותף של בנק הפועלים בבנק פוזיטיף כבעל מניות מיעוט וענייניו נידונו בדירקטוריון הבנק מספר פעמים.

על פי האישום השלישי בכתב האישום, קיבל דנקנר במרמה מסגרת אשראי מבנק הפועלים בסך 3.4 מיליון דולר, על סמך טענתו כי מטרת ההלוואה היא בניית נכס נדל"ן, בעוד שבפועל מרבית המסגרת נוצלה לצורך רכישת אג"ח של חברת אלרן השקעות על ידי דנקנר ובני משפחתו. כמו כן באותה פרשה, הגיש דנקנר לבנק הפועלים דו"ח עושר כוזב אשר עליו הסתמך הבנק באישור הסופי של מסגרת האשראי. העבירות המיוחסות לדנקנר בסעיף זה הן של קבלת דבר במרמה ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור.

האישום האחרון בכתב האישום מייחס לדנקנר עבירה של הלבנת הון. לפיו, דנקנר השתמש בחשבון שנפתח על שם מזכירתו בבנק הפועלים שימושים שונים, לרבות הפקדה ומשיכה של מאות אלפי שקלים, זאת מבלי לדווח לבנק כי הוא נהנה בחשבון. באישום זה מואשם דנקנר בעבירה על חוק איסור הלבנת הון.