הטובים למשק
הפרמטרים למדידת פעילות פילנתרופית
איש עסקים יכול להיות זה שמחליט שהחברה שבשליטתו תתרום כסף, או שהוא יכול להחליט על מדיניות תרומות ברורה ולהביא אותה לאישור מסודר בדירקטוריון. אנשי העסקים שלנו תורמים, אבל מכיסו של מי בדיוק יוצאת התרומה?
למי מאנשי העסקים יש מדיניות תרומות ברורה?
איש עסקים יכול להיות זה שמחליט שהחברה שבשליטתו תתרום כסף, או שהוא יכול להחליט על מדיניות תרומות ברורה ולהביא אותה לאישור מסודר בדירקטוריון. במסגרת התרבות הפילנתרופית המקובלת בעולם המערבי, מדיניות שכזו היא הסדרה חשובה של תרומות, שכן היא יוצרת מחויבות ארוכת טווח גם לעצם הפילנתרופיה אבל גם לאנשים שנהנים מהתרומה. הדבר גם יוצר מחויבות בקרב עובדי החברה, וכן עשוי להבטיח שהגופים והאנשים שמקבלים את התרומות אינם סתם חברים של בעל הבית, אלא גופים שראוי לתרום להם.
מי שנמצא במקום הראשון בפרמטר זה הוא אליעזר פישמן, שכבר שנים מתמקד באוכלוסיית בעלי המוגבלויות. כלכלית ירושלים שלו מעמידה מבנים לשימוש לטובת פעילות רווחה ותרבות לנכים ואף תרמה להקמת קליניקה משפטית לקידום זכויות לאנשים עם מוגבלויות בתחומי ההשכלה והתעסוקה.
אליעזר פישמן צילום: עמית שעל
אנשי העסקים שלנו תורמים, אבל מכיסו של מי בדיוק יוצאת התרומה?
צריך עוד להדגיש כי כשבוחנים את הפעילות הפילנתרופית של בעלי השליטה צריך להביא בחשבון גם את היחס בין גובה התרומות, לבין היקף ההכנסות של החברות שבשליטתם באותה שנה. אין דין חברה שתורמת 1% מההכנסות או הרווחים שלה כדין חברה שתורמת סכום נמוך יותר אך מהווה 5% מהכנסותיה.
מיכאל שטראוס צילום: ראובן שוורץ
אבל אין מדובר רק בסכום התרומה, אלא גם במקור התרומה. חלק מאנשי העסקים תורמים מכיסם הפרטי. חלקם מפרסמים זאת וחלקם לא. על התרומות הפרטיות אין כמובן לדרך לדעת אם איש העסקים עצמו בוחר שלא לפרסם זאת. מה שאפשר לנתח הן התרומות שאנשי העסקים תורמים דרך החברות שהם שולטים בהן.
צורת התרומה הזו, החביבה על לא מעט אנשי עסקים, היא תרומה עם אופי מוזר משהו. שכן בחלק מהתרומה, בהתאם לשיעור השליטה של איש העסקים בחברה, משתתף גם ציבור המשקיעים, שלא בהכרח היה רוצה לתרום, ואם כבר היה רוצה, ייתכן שהיה בוחר לתרום לגוף אחר. ככל ששיעור השליטה של איש עסקים מסוים בחברה מסוימת קטן יותר, כך למעשה הציבור הוא זה שמשתתף יותר בתרומה, ואיש העסקים פחות.
לכן, ברור שאנשי עסקים שתורמים יותר מכיסם ופחות מכיס הציבור ראויים להכרה גבוהה יותר. איש העסקים שחברותיו תרמו הכי הרבה כסף ב־2011 הוא מיכאל שטראוס עם 13 מיליון שקל, אולם משום שביחס למתחרים בענף התעשייה התרומה שלו אינה גבוהה, הוא הגיע רק למקום השלישי במדד הפילנתרופיה.
לכתבות נוספות בנושא "הטובים למשק"
משמעות הקפיטליזם אינה להיות כמה שיותר עשיר
הפרמטרים למדידת ההשקעה בעובדים
הפרמטרים למדידת השפעת הפעילות העסקית על החברה
איך ייראה המדד בשנה הבאה
