איתות אזהרה מוועדת האכיפה ברשות ני"ע

השבוע אישרה ועדת האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך את הסדר האכיפה שעליו הסכימו בנק לאומי והרשות לאחר חקירה מינהלית שקיימה מחלקת החקירות של הרשות בחשד שהבנק פרסם בנובמבר 2011 תשקיף לציבור, ולא כלל בו גילוי של מידע מהותי ביחס לאזהרת הרווח שהתגבשה באותה עת בבנק בקשר להפחתת השווי של מניות פרטנר תקשורת שהחזיק. המידע על אזהרת הרווח פורסם לציבור רק יומיים לאחר תום ההנפקה. בהסדר האכיפה נקבע כי הבנק ישלם 4 מיליון שקל כקנס וכן התחייב לנקוט צעדים למניעת הפרות כגון אלו בעתיד.

גליה מאור צילום: ערן לם

החשיפה האישית של המנהלים

גם במקרה זה, בדומה לאופן שבו הסתיימה פרשת מבטח שמיר, אייפקס ותנובה בפברואר (אי־פרסום דו"חות תנובה בניגוד להוראת הרשות), הגיעו הצדדים להסדר אכיפה מוסכם לאחר משא ומתן, וההסדר הובא לאישור ועדת האכיפה המינהלית. הסדר כזה מייתר את הצורך בקיומו של הליך אכיפה מינהלי מלא בפני הוועדה, וחוסך מהגופים החשודים וממנהליהם שעשויים גם הם להיות חשופים באופן אישי, את הסיכונים החריגים הכרוכים בהטלת סנקציות על ידי הוועדה - קנסות בסכומים גבוהים מאוד, פיצוי לנפגעי ההפרה, מגבלות שונות על פעילות החברות ואף מגבלות על יכולת העיסוק של המנהלים.

החלטה זו, כשהיא עומדת לצדה של ההחלטה הקודמת בעניין פרסום דו"חות תנובה, מחדדת בצורה ברורה שני אלמנטים מהותיים שנראה כי ישפיעו באופן משמעותי על תמונת האכיפה בשוק ההון בשנים הקרובות. אין ספק בכך שקיימת העדפה ברורה מצדם של חברות ומנהלים להגיע להסדרי אכיפה, כמעט בכל מחיר, ולהימנע מהסיכון והחשיפה הפוטנציאליים שבניהול הליך מינהלי מלא.

כך, מאז כניסתו לתוקף של חוק האכיפה המינהלית בשנה שעברה, מתוך שלושת ההליכים המינהליים שהסתיימו עד כה, שניים הסתיימו בהסדר אכיפה מוסכם שאושר על ידי ועדת האכיפה, ואילו בהליך השלישי, שהסתיים בספטמבר, הטילה הוועדה קנס של 50 אלף שקל על סוחר יום פרטי שביצע מניפולציה בשערי ני"ע. נראה כי בדומה לתמונת האכיפה בתחומים מקבילים בארצות הברית, מגמה זו תלך ותגבר ככל שהרשות תנהל הליכי אכיפה מינהליים רבים יותר ויתפרסמו החלטות נוספות של ועדת האכיפה.

קו ברור ביחס לענישה ראויה

במקביל, יש לשים לב לעמדתה התקיפה יחסית של ועדת האכיפה ביחס לתוצאות הראויות של ההליכים המינהליים, במיוחד ככל שמדובר בתאגידים גדולים. הוועדה שאישרה את ההסדר עם בנק לאומי סברה כי מדובר בקנס נמוך באופן יחסי והטילה ספק באשר למידת האפקטיביות של קנס בגובה זה ביחס לגוף פיננסי כה מרכזי במשק הישראלי. גם בהסדר הקודם שאישרה בפרשת דו"חות תנובה, שבו הוטל קנס של 15 מיליון שקל, ציינה הוועדה כי לטעמה מדובר בסכום נמוך ביחס לעוצמתם הכלכלית של הגופים המעורבים.

יש לזכור כי מדובר בשני הסדרי האכיפה היחידים שאושרו עד כה מאז השקתו של מנגנון האכיפה המינהלית בניירות ערך, ונראה כי הוועדה מסמנת קו מאוד ברור ביחס לענישה הכלכלית הראויה לטעמה - סכומים גבוהים בהרבה מהסכומים שבהם נתקלנו עד כה בהליכי האכיפה בשוק ההון, וגם, חשוב להדגיש, סכומים גבוהים מהסכומים שאנשי הרשות המנוסים סברו שניתן וראוי לקבלם לאחר משא ומתן עם פרקליטיהם של הגופים החשודים.

לנוכח האיתותים ששידרה הוועדה לרשות בשני מקרים אלה, לא נופתע אם באחד מהסדרי האכיפה הבאים שיובאו לאישורה, תקבע הוועדה כי היא אינה מאשרת את ההסדר המונח לפניה שכן לאור סכומו הנמוך של הקנס (לטעמה של הוועדה) ביחס לגודלם, מרכזיותם ועוצמתם הפיננסית של החשודים בהפרה, ההסדר אינו משרת את האינטרס הציבורי.

הכותב הוא שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד עוה"ד תדמור ושות'.