דרושה תוכנית האצה חדשה

לכל זה יש להוסיף גם את המציאות הכלכלית הלא נעימה שמעבר לים. בזמן שכולנו שיננו את הוראות פיקוד העורף, העולם שממערב לנו המשיך להתלבט כיצד לפתור את המשבר באירופה, ומה לעזאזל עושים עם יוון. לפני שלושה חודשים הסביר לנו משרד האוצר כי יציאה של יוון לבדה מגוש היורו תגרום בשנה הבאה להקטנת הסחר העולמי ב־2% ולפיחות של 30% בשער היורו. דבר שיפגע קשות ביצוא הישראלי לאירופה ויגביר מאוד את התחרותיות של מדינות היבשת בשווקים נוספים שאליהם פונה היצוא הישראלי.

מסלול עוקף תקציב

התסריט הזה מזכיר מאוד את מה שהיה לנו בדיוק לפני ארבע שנים. גם אז עמדה הממשלה להתחיל את השנה החדשה בתקופה של שפל כלכלי וללא תקציב מאושר בשל הקדמת הבחירות. לפני ארבע שנים היה מותר לממשלה להגדיל את התקציב מדי שנה בשיעור ריאלי קבוע של 1.7%, בהתאם לגידול השנתי הממוצע באוכלוסייה. אך העובדה שהתקציב עדיין לא אושר אז בכנסת חייבה את הממשלה לפעול על פי תקציב המשך זמני, ומנעה ממנה את היכולת לנצל את הסכום של 4.1 מיליארד השקלים שבו הוגדל התקציב החדש. כדי להתגבר על מכשלה זו, הגו אז אנשי האוצר את "תוכנית ההאצה", שהיתה למעשה מסלול "עוקף תקציב" ואפשרה להם לשפוך לשוק כמה מיליארדי שקלים במטרה להניע את גלגלי המשק.

כיפת ברזל בפעולה צילום: אי פי איי

עכשיו מדובר בהשתלשלות אירועים דומה, אך בהיקף כספי גדול בהרבה. על פי הכלל הפיסקאלי החדש שאישרה הממשלה לפני שנתיים, מותר לה כעת להגדיל את תקציב השנה הבאה ב־2.9%, ולכך נוספו השנה גם תיקוני מחירים כך שהפעם נוסף סכום של כ־13 מיליארד שקל.

להימנע מהעמקת ההאטה

שנת 2013 תיפתח ללא תקציב מאושר, דבר שיחייב את משרדי הממשלה להסתפק מדי חודש ב־1 חלקי 12 מתקציב השנה הנוכחית. תקציב זה ימנע את המשך ביצועם של פרויקטים שונים שכבר אושרו בממשלה, במיוחד בתחומי החינוך והתחבורה. מצב כזה, שבו המשק נקלע למצוקה, אבל הממשלה אינה יכולה לסייע לו ולהזרים עוד כסף, ובנק ישראל ניצל פחות או יותר את מלאי הפחתות הריבית שלרשותו, הוא מתכון בטוח להעמקת ההאטה. ולכן די ברור שהגרסה החדשה לתוכנית ההאצה משנת 2008 צריכה לצאת דרך. ויפה שעה אחת קודם.