$
דעות

בפינלנד הציבור לא נותן שידפקו אותו

אזרחי פינלנד יכולים להעלות עצומות, להצביע עליהן בקליק וכך להניח אותן על שולחן הפרלמנט. במחאה החברתית הנסיון להתנהל כדמוקרטיה ישירה לא צלח, אולם הכלים נמצאים בכל כיס ועל כל שולחן עבודה

דוד אלכסנדר 08:2109.11.12

מחאת האוהלים של השנה שעברה, בדומה לאחיותיה בעולם, ניסתה לנהל עצמה בסוג של דמוקרטיה ישירה ואף הוקמו מערכות הצבעה מבוזרות, אך בגלל חוסר רצון של הנהגת המחאה להישמע לרצון הפעילים, מערכות אלו לא זכו לפופולריות ולשימוש רחב היקף.

 

באיסלנד, לעומת זאת, הדמוקרטיה הישירה חיה ובועטת: לאחר קריסת הבנקים והמשבר הכלכלי שפקד את המדינה, הציעה הממשלה תוכנית חילוץ לבנקים ש"תניע מחדש את גלגלי הכלכלה". הציבור האיסלנדי התנגד, והעדיף לתת לבנקים לקרוס.

 

המחאה החברתית. הדמקורטיה הישירה לא צלחה בשל חוסר רצון של הנהגת המחאה להישמע לפעילים המחאה החברתית. הדמקורטיה הישירה לא צלחה בשל חוסר רצון של הנהגת המחאה להישמע לפעילים צילום: עמית שעל

 

ההתנגשות הובילה לגל מחאה גדול ולדרישת הציבור לכונן חוקה חדשה. החוקה הזו נכתבה בשנה שעברה, ישירות על ידי הציבור האיסלנדי, באמצעות קבוצה מתוכו שהוגרלה באקראי, והחוקה זו עברה בהצלחה משאל עם. כיום, תוך כדי יציאה מהמשבר הכלכלי, באים האיסלנדים חשבון עם הבנקאים והפוליטיקאים שגרמו לו.

 

השלטון בפינלנד העביר במרץ אשתקד חוק שמוריד את מספר החתימות הדרוש לעצומות אזרחיות כדי שהללו יגיעו לדיון והכרעה בפרלמנט. בימים אלו עולה לרשת מנגנון רשמי לחיבור עצומות וחתימה עליהן, ואזרחי פינלנד יכולים כבר עתה להעלות עצומות, להצביע עליהן בקליק וכך להניח אותן על שולחן הפרלמנט בפינלנד. המעבר של הדמוקרטיה הפינית לזירה האינטרנטית הופכת אותה למבוזרת ונגישה וכך מגדילה את כוחו של ההמון.

 

אלו שני המקרים הראשונים בעידן האינטרנט שבהם כל אזרחי המדינה הוזמנו לקחת חלק פעיל, בזמן אמת, בחקיקה ובשלטון. האמצעים הטכניים שאפשרו זאת מצויים כאן כבר שנים. הם נמצאים בכל כיס ועל כל שולחן עבודה.

 

היוזמות התקדימיות בפינדלנד ואיסלנד הן חלק ממגמה שעוברת על הפוליטיקה העולמית. אלו שתי ראיות בולטות לא לעתידו של האינטרנט, אלא לעתידה של מערכת היחסים בין ממשלות לאזרחיהן. אלה ראיות לכך שהדמוקרטיות המודרניות בשלות לשתף את האזרחים בתהליך השלטון – לא רק פעם בארבע שנים, אלא מדי יום.

 

מעטים בישראל מודעים לאתר האינטרנט הממשלתי הרשמי "שיתוף ציבור", בלון ניסוי שמאפשר לגולשים להעביר לממשלה הצעות חוק, ולהצביע עליהן בסגנון של סקר. למערכת מגרעות חמורות: היא אינה מאובטחת, מעטים יודעים עליה ומשתמשים בה, וחמור מכך, נראה שכיום לשלטון בישראל אין את האמצעים או הרצון הפוליטי לקחת את תוצרי המערכת ולהופכם לחוק.

 

השלטון מעולם לא לקח את אתר "שיתוף הציבור" ברצינות, והוא מתייחס אליו כניסוי במקרה הטוב. אך האתר הזה, במהותו, אינו שונה מהאתר שבפינלנד קיבל תוקף חוקי.

  

מלבד המחאה, ישנם עוד ביטויים למגמה בארץ: באתר "עצומה" אזרחים יכולים לאסוף חתימות אלקטרוניות על מיגוון הצעות, אך דבר אינו מכריח את השלטון לאמץ את הדרישות שבעצומות. תנועת עורו היא ארגון לוביזם אשר משתמש בחוכמת ההמונים וביזור בשביל לקבוע יעדים.

 

התארגנויות מפלגתיות קטנות, כגון התנועה הירוקה שמתאמצת לשלב בהתנהלותה סגנון חדש של דמוקרטיה ישירה, בדמות מתן יכולת למתפקדים לכפות מדיניות על חברי הכנסת של המפלגה, לכל אורך הקדנציה.

 

ארגון ראוי להערכה בתחום זה הוא הסדנה לידע ציבורי, ארגון מתנדבים שעמל על כתיבת תוכנות לשיתוף ציבור, שקיפות ומערכות קבלת החלטות רבות משתתפים. הארגון מצליח להכניס את הטכנולוגיה שלו למוסדות השלטון לשיקוף עבודת הכנסת, שיקוף תקציב המדינה ופרוייקט "מפלגה פתוחה" שמאפשר למפלגות, טכנית, להתנהל בדמוקרטיה ישירה מלאה.

 

תופעה נוספת שראוי לציין היא התפשטות מפלגות פיראטיות באירופה, אשר חלקן הצליחו להכנס לפרלמנטים שונים. הללו משלבות לצד הנושאים אותם הן מקדמות, התנהלות מבוזרת אל מול בוחריה.

 

מלבד הדוגמאות של איסלנד ופינלנד, קשה להצביע על תוצאות ברורות במגמה זו, אך אפשר לראות את כיוונה: מיצוי כוחו של ההמון. פעילים חברתיים בארץ ובעולם מפנימים ערכים של חוכמת ההמונים וביזור, והללו ימשיכו לנסות להשפיע בכוונים אלו.

 

הציבור משתמש בכלים הטכנולוגיים לצורך התארגנות והסתה נגד השלטון. נראה שהשלטון, מעצם טבעו השמרני, עדיין לא עבר את השינוי המחשבתי שהחברה כולה עוברת והוא נמצא בדילמה קשה: מצד אחד הוא מרגיש את הלחץ להיות בקדמת הטכנולוגיה והמחשבה, אך הקמה של מנגנונים כאלו עלולה להיות תיבת פנדורה שתוביל לשינוי מאזן הכוחות בין האליטה השלטת לציבור.

 

לא ברור כמה זמן יקח למגמה זו להגיע לידי מיצוי, כפי שקרה באיסלנד ופינלנד. מה שברור זה שהדור הצעיר, זה שנולד לתוך עולם האייפון והרשת החברתית, שחוכמת ההמונים מקיפה אותו מכל כיוון ושבקרוב יגיע לגיל ההצבעה, לא יסכים לקחת חלק במשחק פוליטי שבו אין לו השפעה ישירה, מיידית ובקליק.

 

הכותב הוא ממקימי התנועה לדמוקרטיה ישירה ומחבר הספר "שלטון ההמון" יחד עם מרק ולצר

בטל שלח
    לכל התגובות
    x