אתגר לתחרותיות
דיויד גילה הפך בשנה וחצי האחרונות לאיש הכל יכול בתחום יוקר המחיה והתחרותיות - מתקציבים ועד חטיבה חדשה. מה הוא עשה בינתיים?
העלאות המחירים:
- נושאי התפקידים: מנהלים בורחים מאחריות
- הזירה הפוליטית: נבחרי הציבור דוממים
- הפגיעה בצרכנים: כולם רוצים את הארנק שלי
- מחירי הדיור: חלום הדירה שוב מתרחק
יש גוף בישראל שאחראי בדיוק על הנושאים הללו, קוראים לו רשות ההגבלים העסקיים. אבל שם עומדים בינתיים מנגד ובעיקר מאוד בשקט. בוחנים בזהירות את ההתרחשויות ומתפלפלים האם הניסוחים המשפטיים מאפשרים להם לצאת במהלך אקטיבי שיתערב בגל עליות המחירים.
מקורביו של הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, הסבירו לנו בימים האחרונים שאין לרשות באמת כלים משפטיים
דיויד גילה צילום: אוראל כהן לתקוף את גל עליות המחירים או להתערב בתופעת יישור הקו ההדדית הזו. בכל העולם נאבקים בשאלה האם וכיצד הרגולטור הרלבנטי יכול להתערב במקרים שבהם אין תיאום מחירים קלאסי, אבל יש הליכה המונית של שוק שלם לכיוון אחד. בימים רגילים ניתן היה להרים גבה לנוכח התירוץ הזה, לנשוך שפתיים ולהמשיך הלאה, אבל בתקופה הזו התשובה של הממונה מאכזבת ואפילו מקוממת.
דיויד גילה הוא לא רגולטור רגיל. הוא הרגולטור שבשנה וחצי האחרונות הפך בידי הממשלה לאיש הכל יכול בתחום יוקר המחיה והתחרותיות. תקציבים, סמכויות, כוח אדם, ואפילו חטיבה חדשה - "חטיבת התחרותיות" שהוקמה בדיוק כדי "לבצע מחקרי שוק מעמיקים ולעקוב באופן שוטף אחר מגמות תחרותיות וכשלי שוק בענפים נבחרים במשק".
רשות ההגבלים וגילה הפכו לתשובת הקסם לכל כשלי השוק שידענו או שלא ידענו על קיומם, ועכשיו הם הופיעו בהמלצות החגיגיות של כל ועדה, מטרכטנברג ועד הריכוזיות. את הסמכויות והתקציבים הם קיבלו על עצמם בשמחה.
עכשיו הגיע הזמן לצאת במהלכים אמיצים, לספק תוצאות, לחקור שווקים, לצאת באופן אקטיבי נגד תופעות אנטי־תחרותיות, גם במעשים וגם בהתבטאויות. להגיב בזמן אמת להתרחשויות ולא להסתתר מאחורי ניסוחים משפטיים מוקפדים. לדאוג לקידום התחרות ולא רק להגן מפני תופעות קצה אנטי־תחרותיות. דיויד גילה, הגיע הזמן להתחיל לעבוד.
