שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח מבקר המדינה 2012
דו"ח המבקר 2012 גג כתבה

מבקר המדינה: "יש לבחון ללא דיחוי הפחתת תעריפי המים"

אין תוכנית ארוכת טווח לתכנון משק המים; ריבוי התאגידים מוסיף עלויות בשל כפילויות במערכי ההנהלה והתפעול; הצרכן הביתי מסבסד את החקלאות והתעשייה, אך האוכלוסיות החלשות לא מקבלות סבסוד

חן פונדק 16:0617.10.12

"הביקורת על תעריפי המים העלתה ליקויים כבדי משקל באופן יישום הרפורמה על ידי משרד האוצר ורשות המים, תוך פגיעה בציבור הצרכנים הביתיים", קובע דו"ח המבקר. בין 2010 ועד סיום הביקורת הושלמה עלייה של 30% במחיר בעקבות החלטת ממשלה כי מחירי המים ישקפו את מחירי העלות הריאלית של הפקתם. מאז עלה מחיר המים ב-1.7% ביולי וכיום מתקיימים דיונים במועצת המים סביב השאלה האם בינואר יעלה מחיר המים ב-3% או 5%. זאת בעוד הדוח קובע כי "על משרד האוצר, משרד האנרגיה והמים ומועצת הרשות לבחון ללא דיחוי את האפשרות להפחית את התעריף לצרכנים הביתיים".

 

המבקר מעיר כי אין תוכנית ארוכת טווח לתכנון משק המים, שבמועצת המים אין אף נציג של אגודת הצרכנים הביתיים, פרוטוקולי ישיבות מועצת המים לא פורסמו מאז ספטמבר 2010 וכללי התעריפים שקבעה מועצת הרשות נוסחו באופן מסורבל כך שלא ניתן להבינם. אבל אלו רק הנזיפות הקלות בדו"ח.

 

מד מים. אין תוכנית ארוכת טווח לתכנון משק המים מד מים. אין תוכנית ארוכת טווח לתכנון משק המים צילום: צביקה טישלר

 

חגיגת התאגידים

 

דו"ח המבקר חושף כי בתחילת 2011 הוגש טיוטת דו"ח לרשות המים על ידי יועץ חיצוני ששמו לא מוזכר, לפיו כמות תאגידי המים האופטימלית היא 13. בפועל קיימים 52 תאגידים המאגדים 137 רשויות מקומיות. 48 רשויות טרם התאגדו. ריבוי התאגידים מוסיף עלויות בשל כפילויות במערכי ההנהלה והתפעול. כ-38% מהתאגידים שהוקמו מסווגים על ידי רשות המים כחלשים. סבסודם של אלה מוטל על תאגידים חזקים וממומנים מהתעריף לצרכן.

 

על פי טיוטת הדו"ח של היועץ, היקף החיסכון הצפוי מאיחוד תאגידים יכול להגיע לכ-7% ממחיר המים. עד סיום הביקורת לא ביקשה מועצת המים מהיועץ כי יגיש לה נוסח סופי למסקנות. רשות המים הסבירה למבקר כי הרשויות המקומיות מתנגדות לתאגידים אזוריים וכי אין לה הכלים לכפות מהלך של צמצום מספר התאגידים.

 

אך הליקויים בתאגידי המים רק מתחילים במספרם המנופח: רפורמת התיאגוד הייתה אמורה להבטיח שתשלומי הצרכנים יושקעו במשק המים ולא במטרות אחרות של הרשויות המקומיות. אולם חשבון המים כולל מרכיב הוני, שהוא כ-18.4% מהתעריף הנמוך לצרכן וכ-11.4% מהתעריף הגבוה לצרכן המממן גם עבודות תחזוקה ושיקום הנדרשות כתוצאה ממחדלי העבר בהזנחת תשתיות המים והביוב. המרכיב ההוני כולל גם תשואה על שווי נכסים שהרשויות המקומיות העבירו לתאגידים שנקבעו בגובה המקסימאלי המותר, זאת למרות שממשיכים לגבות מהצרכן היטלי מים וביוב נפרדים לחשבון החודשי. המבקר ממליץ שמשרד האוצר ומועצת הרשות ישקלו לפעול להוצאת מרכיב זה מהתעריף לצרכן שביטולו עשוי להפחית את התעריף בכ-28 אגורות למ"ק.

 

מחירי המים לפני הרפורמה ואחריה ובתרחיש של עלייה נוספת, אחרי מעמ:

מחירי המים לפני הרפורמה ואחריה ובתרחיש של עלייה נוספת, אחרי מע"מ:
 
יוני 2009
ינואר 2010
יולי 2012
בעקבות עלייה של 3%
בעקבות עלייה של 5%
תעריף נמוך
4.1879
8.11
8.77
9.11
9.28
תעריף גבוה
7.942
11.95
14.12
14.67
14.96

 

עוד מעיר המבקר על החלטת הממשלה ב-2011 לבטל המס על הדיבידנד שמשלם תאגיד לרשות מקומית למשך חמש שנים. לפי המבקר ביטול המס עלול להגביר את התמריץ להוצאת כספים ממשק המים למטרות אחרות של הרשויות המקומיות.

 

הכמות המוכרת נקבעה ללא מחקר

 

המבקר מעיר לרשות המים כי לא בחנה לעומק את מרכיב מקורות בתעריף לצרכן, המהווה כיום ללא מע"מ 20.3% בתעריף הנמוך ו-48.3% בתעריף הגבוה. מרכיב זה מבוסס במידה רבה על תחשיבים שנקבעו בהסכם העלויות שנחתם בין המדינה למקורות ב- 1993. לפי הרשות יש הלימה בין העלויות הנורמטיביות שנקבעו לבין העלויות הנדרשות בפועל למקורות. מקורות לעומת זאת השיבה כי היא סיימה את 2011 עם גרעון תזרימי של 260 מיליוני שקל.

 

העלויות המוכרות למקורות בתעריף לצרכן כוללות דמי שימוש לחברת המוביל הארצי ונכסים (המפא"ר) בסך 300 מיליון שקל בשנה. לפי הרשות יש להפחית דמי שימוש אלה ל-70 מיליוני שקל לשנה, קביעה שעליה חולקת מקורות. יש לציין כי מקורות מתפעלת בפועל את המוביל הארצי, ומבקשת כי נכסיו ירשמו תחתיה על מנת לעודד גיוס השקעות הון שלטעמה גם בתורם יעודדו הוזלת תעריף. מדי חודש משלם הצרכן 0.3 אגורות למ"ק על כך, ו-4 אגורות נוספות כחוב צרכני. ביוני עמד החוב הצרכני למפא"ר על 700 מיליוני שקל. המבקר קובע כי מאחר שהחוב אינו מבוסס על עלויות ריאליות אין להטילו על הצרכן.

 

בנוסף צרכני המים הביתיים מסבסדים את מגזרי החקלאות והתעשייה, וכן חלק מבתי המלון, בתי החולים, המקוואות ובתי המרחץ. סך הסבסוד למגזרים אלה בשנים 2010 ו-2011 היה כ-10% מהתעריף המשוקלל. נתונים כמותיים על הסבסוד המגזרי לא פורסמו לפני קבלת ההחלטות במועצת הרשות ולכן לא היה יכול הציבור להתייחס לכך בשימוע טרם קבלת ההחלטה.

 

במקביל, לאוכלוסיות החלשות עדיין לא ניתן סבסוד. לפי אגף תקציבים הגידול בקצבאות הזקנה והילדים והשלמת ההכנסה במהלך 2009-2010 גדול יותר מתוספת הנטל על השכבות החלשות בעקבות העלייה בתעריפי המים. אולם ממסמכי הביטוח הלאומי עלה כי עדכון הקצבאות בהתאם למדד המחירים לצרכן לא נתן פתרון לגידול בפערי העוני בעקבות התייקרות מחירי המים מכיוון שרק חלק קטן מהנמצאים במעגל העוני מקבלים קצבאות מחיה. עם תחילת הרפורמה במחירי המים הוקם צוות בנושא שלפי כתב מינויו נדרש להגיש את מסקנותיו עד מרץ 2011, אולם עדיין לא גיבש נוסח סופי. יש לציין כי ביום שני אישרה וועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק לפיה מדי שנה יינתנו הנחות בתעריפי המים בהיקף של כ-60 מיליון שקל מתוך תקציב המדינה לנכים ולנזקקים. 

 

כשל נוסף הוא קביעת הכמות המותרת: לפני הרפורמה היו שלוש מדרגות צריכה ולאחריה נקבעו שתיים. המבקר קובע כי עבודת המטה ברשות שקדמה לקביעת הכמות המוכרת לא הייתה מעמיקה ולא התחשבה בשיקולים חברתיים-כלכליים ופיזיולוגיים בצריכת המים הנדרשת. לא היה בסיס לקביעת הכמות המוכרת על 2.5 מ"ק לנפש לחודש במשך שנה וחצי, ולקביעתה על 3.5 מ"ק לנפש לחודש מיולי 2011.

 

"שואפים להוריד את תעריף המים"

 

מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים מברכת על העבודה היסודית והמעמיקה של מבקר המדינה. חלק ניכר מהליקויים המועלים בדו"ח הביקורת הינם ליקויים אשר אותרו זה מכבר על ידי רשות המים כנושאים הדורשים שיפור ותיקון, ורובם המכריע טופלו על ידי הרשות או נמצאים בתהליכי עבודה".

 

"לעניין הסבסוד המגזרי במסגרת פעילות רשות המים לצמצום התעריף לצרכן, פנתה הרשות למשרדי הממשלה הרלוונטיים לצורך הקטנת הסבסוד המופנה לחקלאות ולמגזרים אחרים המושת על התעריף הביתי".

 

"בנושא המפא"ר, עמדת הרשות היא כי נכון וראוי מכל היבט לאחד את המפא"ר לתוך חברת מקורות ולהשיג יעילות תפעולית וכלכלית. רשות המים ממתינה להכרעת השרים הרלוונטיים. יחד עם זאת, בהיעדר החלטה בנושא כאמור עד כה, פעלה מועצת הרשות והתאימה עוד בתחילת שנת 2010 את רכיב תעריף המפא"ר לצרכי הפיתוח והתחזוקה הריאליים".

 

"רפורמת התעריפים שביצעה רשות המים החל משנת 2010 שינתה את מתווה התעריף ממצב בו הוא נקבע כתוצאה מהסכמות שעלו בדיונים בין גורמים שונים במשק לכך שיהיה מבוסס על מודל מקצועי כלכלי. הרשות פועלת למניעת עליית מחיר המים ושואפת אף להורידו, תוך מאמץ עליון והתמודדות עם העליות המתמשכות בעלויות החשמל והאנרגיה אשר משפיעות מהותית על מחירי המים".

 

"רשות המים השיתה על התעריף את העלויות המוכרות המינימאליות האפשריות ומבצעת באופן שוטף בדיקות יסודיות ומעמיקות לצורך הכרה בעלויות הריאליות הנדרשות לספקי השירותים, כולל ביצוע השקעות, ולא מעבר לכך".

 

"רשות המים פועלת בנחישות למיזוג של תאגידים בכדי להוביל למיצוי יתרונות לגודל וניהול יעיל יותר של התאגידים, ופועלת לצמצום דרסטי של התאגידים מ-54 תאגידים כיום ל-15 תאגידים אזוריים כיעד אסטרטגי".

 

ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים, מסר: "לצערנו, רשות המים מצליחה שוב להוליך שולל את מבקר המדינה וכתוצאה מכך גם את אזרחי המדינה. ממשלת ישראל קיבלה בשנת 2000 החלטה לתמוך בחקלאות, אך היא בוחרת לגלגל את האחריות הזו על אזרחי המדינה, תוך שהיא משסה אותם כנגד החקלאים. הרמיזה לפיה אזרחי המדינה מסבסדים את מחיר המים לחקלאות הינה בגדר הסתה חמורה שבאמצעותה מנסים הממשלה, משרד האוצר ורשות המים להתנער מאחריותם כלפי החקלאים, שגם הם אזרחי המדינה וגם הם משלמים את תעריף צריכת המים הפרטית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x