מבקר המדינה: מאות פטנטים מחכים למסחור
האוניברסיטאות לא קראו את המלצות שתי הוועדות בנושא קשרי האוניברסיטה והתעשייה; מעט אנשים עובדים בחברות היישום האחראיות על מסחור הפטנטים; ולא גובש נוהל לשחרור פטנטים
אחד המכשולים העומדים בדרכו של הידע שנוצר באוניברסיטאות למסחור בתעשייה הוא הפער שבין הידע הגולמי כפי שנוצר במעבדות החוקרים ובין אפשרות היישום שלו בתעשייה. המבקר קובע כי הנהלות האוניברסיטאות לא עשו די כדי להתמודד באופן ממשי עם אתגר זה.
תגליות, המצאות וידע חדש מהווים "קניין רוחני". האוניברסיטאות הן בעלות הקניין הרוחני של חברי הסגל שלהן מכוח חוק הפטנטים המקנה למעביד בעלות על המצאות עובדיו. כל אוניברסיטה מנהלת את פעילות הרישום והמסחור של הפטנטים שלה באמצעות חברת יישום פרטית שהיא ישות משפטית נפרדת אך בשליטתה המלאה. במקרה שהמצאה מוסחרה לגורם חיצוני על ידי חברת היישום, מתחלקים התקבולים בין הממציא (40% עד 60%) והאוניברסיטה (40% עד 60%). הכנסות כל חברות היישום ממסחור קניין רוחני הסתכמו בכ-4.2 מיליארד שקל בין 2008-2010.
אילוסטרציה. מאות פטנטים מחכים למסחור צילום: shutterstock
ועדת גוטפרוינד, הוועדה לקשרי אוניברסיטה-תעשייה שמונתה על ידי האקדמיה למדעים והות"ת, קבעה ב-2005 כי האוניברסיטאות לא הגדירו מטרות, עקרונות וסדרי עדיפויות להעברת טכנולוגיה מהאוניברסיטה לתעשייה. מאז לא גיבשו האוניברסיטאות מדיניות כוללת בנושא זה. בניגוד גם להמלצות הוועדה, האוניברסיטאות לא מינו אנשי קשר בפקולטות שונות שיאתרו את הפטנטים פורצי הדרך.
דו"ח ציבורי נוסף שעסק בקשרי אקדמיה ותעשייה, דו"ח המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ) ל-2008-2009 המליץ להוסיף יעד אסטרטגי לאוניברסיטאות של תרומה לכלכלה ולחברה על ידי השתתפות פעילה בתהליכי הנחלת הידע המדעי למגזר העסקי. בדו"ח צוין כי העתקים הועברו לוות"ת ולראשי האוניברסיטאות. לפי האקדמיה למדעים גם דו"ח גוטפרוינד נשלח לכל האוניברסיטאות.
אולם, לפי האוניברסיטאות דו"ח המולמו"פ לא התקבל על ידי אף אחת מהן, וארבע מהן, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת חיפה, לא קיבלו גם את דו"ח גוטפרוינד. מתוך השלוש שקיבלו רק שתיים, ויצמן ובן-גוריון, השיבו שדנו בו. אוניברסיטת בן-גוריון אף השיבה ששינתה את מדיניותה בעקבותיו באופן שהביא לידי גידול בפעילותה עם התעשייה, ולאישור נוהל קניין רוחני חדש.
אף שוות"ת החליטה להקים ועדה שתבחן את המלצות ועדת גוטפרוינד, לא הוקמה ועדה כזו. המבקר מעיר כי מל"ג גם לא קיימה דיון לבחינת ההיבטים השונים בניהול הקניין הרוחני באוניברסיטאות, אף שהנושא הולך וצובר תאוצה, והשפעותיו ניכרות בהיבט האקדמי והכספי של האוניברסיטאית.
התוצאות הן כי בחלק מחברות היישום רשומים מאות פטנטים והמצאות הממתינים למסחור, בשעה שהצוות המקצועי הממונה על מסחורם מונה בין שניים לשבעה אנשים. לפיכך קובע המבקר, המצאות ישימות רבות עלולות לרדת לטמיון. רוב האוניברסיטאות גם לא קבעו כללים לשחרור פטנטים שלא מוסחרו בתוך פרק זמן מוגדר לממציאיהם.
מספר הפטנטים הממתינים למסחור
אין תמריץ לעבודות חוץ ופיתוח טכנולוגי
עוד לא הוסדר כראוי לפי המבקר נושא עבודות החוץ: במהלך ביצוע עבודות של חברי סגל מחוץ לאוניברסיטה במסגרת של ייעוץ או שבתון, עשוי להיווצר קניין רוחני, שלגביו מועלית השאלה אם הוא שייך לאוניברסיטה של חבר הסגל או לגוף בו מתבצעת עבודת החוץ. הדבר יוצר חשש מזליגת ידע שפותח באוניברסיטה לגורמים אחרים וכן מהיווצרות מצב של ניגוד עניינים אצל חברי סגל בין מחויבותם לאוניברסיטה ובין מחויבותם לגוף האחר.
כל האוניברסיטאות אימצו כללים להסדרת עבודות החוץ של חברי הסגל, אך הן נתקלות בקשיים באכיפתם. באוניברסיטה העברית ובבר אילן הצביעו על זליגת ידע החוצה דרך שירותי ייעוץ, ובוויצמן לפי המבקר הכללים על עבודות חוץ נוקשים כך שאין עידוד לעסוק בהן. באוניברסיטת תל אביב חברי הסגל טוענים כי מדיניות האוניברסיטה מגבילה את שיתוף הפעולה שבינם ובין התעשייה. המבקר ממליץ כי האוניברסיטאות ישקלו מחדש הסכם לאישור עבודות חוץ של חברי הסגל כך שיגן על הקניין הרוחני של האוניברסיטה מחד, ויאפשר את עבודות החוץ מאידך.
המבקר גם מצביע כי בעוד מודל המסחור המופעל על ידי חברות היישום - המבוסס על רישום פטנטים ומתן רישיונות לשימוש בהם לחברות תעשייתיות תמורת תמלוגים - פועל בהצלחה בהמצאות בתחום מדעי החיים, בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת הוא נדון לכישלון.
חברי סגל בכירים בפקולטות להנדסת חשמל ומדעי המחשב מסרו למבקר כי האוניברסיטאות דורשות נתח גדול מדי מהבעלות על החברה המוקמת לצורך המיזם שהופך אותו ללא כדאי עבור המשקיעים והממציאים, וכי משך הזמן הנדרש לחברות היישום לקדם את תהליך המסחור ארוך יחסית לתחום טכנולוגיות המידע שבו המהירות חיונית. לשיטתם, הדרך היעילה למסחר המצאות בתחומים אלה היא לאפשר לחבר הסגל הממציא למצוא את הערוץ למסחור המצאתו, ובמקרה שהמיזם יצליח, האוניברסיטה תקבל את חלקה מתוך חלקו של הממציא בשיעור שיקבע מראש.
