• תפריט
משפט

רווחים כלואים: 3 מיליארד שקל או עקרון השוויון?

הבג"ץ הצפוי נגד הפטור ממס שקיבלו חברות הענק יעמיד במבחן את הפגיעה שלו בעקרון השוויון. לרוב העליון נמנע מעיסוק במיסוי, אך העותרים מאמינים שאפילו לשופט שמרן כמו גרוניס יהיה קשה להלבין את החוק הזה

משה גורלי 08:0515.10.12

"עכשיו, כשהוקדמו הבחירות ואין לחץ להעביר תקציב, תקטן המוטיבציה להעביר את חוק הרווחים הכלואים", מעריך עו"ד יובל אלבשן. "מנגד, מי שמושך חזק בעד החוק הוא שר המשפטים יעקב נאמן, שמהיום הראשון בתפקיד ממשיך לייצג את האינטרסים של משרדו הרצוג פוקס נאמן".

 

 

אלבשן, עם פעילים חברתיים כעו"ד אלדד יניב, רני בלייר ולינדה ששון, פנו במכתב באמצעות עו"ד מיכאל ספרד, ליועץ המשפטי של הכנסת עו"ד אייל ינון. הם מפצירים בו להעמיד את הלקוח שלו - הכנסת - על הכשלים המוסריים והחוקתיים שבהצעת החוק שהוכנה לקריאה שנייה ושלישית. המכתב הוא התראה לפני בג"ץ. "אני יודע שבית המשפט לא אוהב להתערב בעניינים חברתיים, בוודאי לא כלכליים, ובמיוחד לא בענייני מיסוי, אבל אפילו לשופט שמרן כגרוניס תידרש אקרובטיקה וירטואוזית כדי להלבין פגיעה כה אנושה בשוויון", הוא אומר.

 

אבי ליכט אבי ליכט צילום: עומר מסינגר

 

תיקון או תבוסתנות?

 

החוק צפוי להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ־3 מיליארד שקל. האם המחיר שווה את הפגיעה החוקתית? שר האוצר יובל שטייניץ חושב כמובן שכן. לוועדת הכספים הוא הסביר ש"החברות לא השקיעו בישראל, שזאת היתה המטרה של הפטור. מצד שני, הן גם לא השקיעו בחו"ל כדי לא לשלם מס. במקום להשקיע, הן הפקידו את זה בארץ או בחו"ל. לא היתה שום דרך לגבות את המס, אלא להציע: בואו ניתן לכן הנחה, אבל סוף סוף תשלמו. עד היום לא היו כמעט הכנסות למדינה מאותם דיבידנדים כלואים. אנחנו באים לתקן מצב: במקום לגבות ממוצע של 40–50 מיליון שקל לשנה, ב־2013 נגבה 3 מיליארד שקל".

 

המתנגדים הצביעו על המסר המגולם בחוק. עו"ד מיכאל ספרד כתב ליועץ המשפטי של הכנסת כי "הלקח שהצעת החוק מלמדת הוא כי מי שיש לו מספיק סבלנות, גב כלכלי ועוצמה פוליטית יוכל להתחמק מתשלום מסים, וכל זאת על חשבונו של הציבור הרחב והחלש כלכלית. האמירה של המצדדים בהצעה כי רק באמצעות הטבות ניתן יהיה להוציא ולו שקל מהרווחים הכלואים היא בגדר תבוסתנות קצרת רואי שסופה לפגוע בהכנסות המדינה ולא להגדילן".

 

ספרד מונה את הכשלים החוקתיים: "הפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק במקרה זה זועקת לשמים. אזרחי המדינה ובעלי עסקים קטנים שעמדו בחובם רואים כיצד החוק משתנה, ועוד באופן רטרואקטיבי, לטובת אלו שלא שילמו מסיהם והמתינו לשעת כושר שבה יוותרו להם על התשלום. הטבת המס אינה מבוססת על אינטרס חברתי־ציבורי בר־הגנה. נהפוך הוא: אותן חברות שייהנו מההטבה ובעלי מניותיהן הם לרוב בעלי הון וממון רב והשוני ביניהם לבין אלו שרווחיהם לא 'נכלאו' הוא כזה שייתכן שהיה מצדיק דווקא להגדיל את המיסוי עליהם, ובוודאי שלא לגלות כלפיהם יחס מועדף".

 

מיכאל ספרד מיכאל ספרד צילום: אלכס קולומויסקי

 

עו"ד ליאת גרבר, מנהלת תחום חקיקה ברשות המסים, סבורה שההצעה חוקתית: "הזכות לשוויון אינה מוחלטת וקיימת גם תכלית ראויה של גביית כספים שאחרת לא ניתן היה לגבות אותם ושניתן להשתמש בהם לרווחת כלל הציבור. לא ניתן לחייב את החברות בכל המקרים לחלק את הכספים ולשלם את המס. העובדות מדברות בעד עצמן - במשך עשור גבינו כ־500 מיליון שקל, המהווים 0.5% בלבד מכלל הרווחים הכלואים. המס המקסימלי שאפשר היה לגבות (כ־17 מיליון), הוא תיאורטי בלבד. יש גם מחיר של שחיקת הכסף במשך שנים רבות, המשולם בסוף ללא ריבית והצמדה".

 

גרבר מזכירה דוגמאות שבהן לא קמה זעקה חברתית נגד "מתנות" דומות. "ב־2009 נקבע מיסוי של 5% על דיבידנדים שחילקה חברה־בת זרה לחברה ישראלית, במקום מס של 25%, בשל המשבר הכלכלי ומצוקת האשראי באותה עת.

 

כשר, אבל מסריח

 

אם הרווחים כלואים, לכאורה גם החברות לא נהנות מהם. אלא שלשם כך נולדו תכנוני מס. הכסף, להבדיל מבני אדם, יכול לשכב ולעבוד בו־זמנית, וחברות השכילו להשתמש בו למיני עסקאות ורכישות מתחת ומחוץ לרדאר של רשות המסים, למשל בהשקעה בחברות־בנות. הנחת העבודה היא שאסור לכסף הכלוא לדלוף למעלה, לבעלי השליטה או לבעלי המניות, אבל אפשר להשתמש בו כלפי מטה, בחברות־בנות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט הנחה את הרשות לאכיפה אגרסיבית יותר גם בעסקאות כאלה.

 

ובחזרה לדיון החוקתי. דעתו של ליכט לא ממש נוחה מהתיקון: "ברגע שמעניקים למישהו שיעור מס מופחת, ולחברה אחרת שיעור מס גבוה יותר, מתעורר חשש לפגיעה בשוויון ולאפליה בין סוגים שונים של חברות.

 

ונושא נוסף: יש חברות שכבר חילקו דיבידנדים. לשתי הטענות הללו אפשר לתת תשובה משפטית". בעברית פשוטה, כשר אבל מסריח. את התקלה בחוק המקורי (חוק עידוד השקעות הון, לפני תיקונו) ניתן למזער אבל לא לתקן לגמרי. לכן הצעת החוק כשרה במובן זה שניתן להגן עליה משפטית, אבל קצת מסריחה מהבחינה הערכית־חוקתית.

 

מס חבוי והיפותטי

 

עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, כמו ליכט, סבור שהתיקון יעבור את משוכת בג"ץ, אבל מסיבות טובות: "קשה להניח שבג"ץ ישלול מהמחוקק את כוחו להקל על נישומים בחקיקה מיסויית שהגיונה הפרקטי בצדה. עניין לנו בחברות רבות במשק, שחלקן הגדול נשלט על ידי תושבי חוץ, אשר נמנעות מלחלק דיבידנדים כדי לא להיחשף לחובת תשלום מס. הרווחים 'נכלאים' על ידי החברות עצמן ולא מחולקים לבעלי המניות זה שנים ארוכות ולכן הופך פוטנציאל המס החבוי בהן להיפותטי. הפוטנציאל לא יתעורר לחיים אם לא יחולקו הרווחים כדיבידנד, ורווחים אלה לא יחולקו כדיבידנד כל עוד יהיו חשופים למס. מי שמפסיד ממלכוד זה הוא אוצר המדינה. לכן, כדי לאפשר גביית מס מסוימת בגין אותם רווחים בלתי מחולקים מן העבר מבקש המחוקק לדרבן את חלוקתם באמצעות הקלה בשיעור המס ובלבד שיחולקו אותם רווחים. מעין חוק עידוד חלוקת רווחים כלואים. כבר היו דברים מעולם, וזוהי פרקטיקה יעילה ומוכרת בנוף המס. בלי חקיקה שכזו לא היה אוצר המדינה נפגש עם המס בגין הרווחים הכלואים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x