$
משפט

ועדת השרים אישרה: יורחבו סמכויות האכיפה של רשות המסים

במסגרת הצעת החוק שאושרה יוטל קנס על עסקאות מזומן בהיקף של 10,000 שקל; כמו כן אושר להעניק הטבות למפעלים שמייצאים למדינות עם למעלה מ-14 מיליון איש

הדר קנה 15:0814.10.12
ועדת השרים אישרה היום (א') לקראת קריאה ראשונה שני חוקים שהעלתה רשות המסים: הראשון בנוגע לטיפול בהון השחור, הגברת האכיפה והעמקת גביית המסים, והשני בנוגע לתיקון חוק עידוד השקעות הון.

 

חוק הגברת האכיפה המעניקה לרשות המסים כלים חדשים בהתמודדות עם ההון השחור, העמקת
גביית המסים והגברת האכיפה.

 

הצוות האחראי לחקיקה הוקם על ידי שר האוצר יובל שטייניץ בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, בנוגע להגברת האכיפה וההתמודדות עם ה"כלכלה השחורה".

 

בראש הצוות עומד מנהל רשות המסים, דורון ארבלי, וחברים בו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, סגן הממונה על התקציבים, מאיר בינג ובכירים נוספים מהנהלת רשות המסים, מאגף התקציבים וממשרד המשפטים.

 

בתוך טיוטת החוק מוצע לתקן את חוק הלבנת הון ולהכניס בתוכו גם עבירות מס הכנסה, כך תקבל הרשות סמכויות מוגברות להילחם בתופעת מעלימי המס. כמו כן קובע החוק כי תתאפשר העברת מידע מהרשוות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים - מה שמאפשר שיתוף פעולה נרחב בין הרשויות נגד העבריינים.

 

צעד נוסף שנועד לסייע בהתמודדות עם הכלכלה השחורה הוא תיקון לחוק מע"מ, הקובע נכון להיום כי לא יתאפשר לשלם במזומן בעסקאות שערך הנכסים או השירותים בהן עלה על 20 אלף שקל. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי על הפרת החוק ניתן יהיה להטיל קנס אזרחי בשיעור של 15% מסכום העסקה, וכן לקבוע כי סכום העסקה המרבי יופחת ל-10,000 שקל.

 

כמו כן מוצע לקבוע בחוק הבלו (המס על הדלק) סעיף שלפיו מנהל רשות המסים יהיה רשאי לבקש מבית המשפט לצוות על עיכוב יציאה מהארץ לאדם שנדרש לשלם בלו ולא עשה כן, או למנהל פעיל בחברה אשר נדרשה לשלם בלו ולמנהל רשות המסים חשד סביר כי הבלו לא ישולם.

 

תיקון נוסף מוצע לחוק מיסוי רווחי נפט, שלפיו ניתן יהיה להגדיל מקדמות אם פקיד השומה סבור כי המקדמות ששולמו היו נמוכות מדי, וכן להטיל קנסות בגין אי תשלום מקדמות.

 

בנוסף להעמקת הגבייה אושר כאמור תיקון לסעיף בחוק עידוד השקעות הון, שלפיו הטבות מס יינתנו למפעלים אשר 25% מהכנסותיהם הושגו מייצוא למדינות עם מעל 14 מיליון תושבים. כיום המגבלה היא למדינות עם מעל 12 מיליון תושבים.

 

הרציונאל שמאחורי התזכיר הוא הרצון לתת את הטבות המס למפעלים מייצאים ולא למפעלים שמוכרים את תוצרתם רק לשוק המקומי.

 

החוק מעניק הטבות מס מפליגות לחברות מייצאות, שלהן ניתנה הנחה במס חברות. החברות העומדות בחוק משלמות בין 6% ל-12% מס במקום 25% מס חברות הקיים, על פי החוק לעידוד השקעות הון.

 

מאחר שלא ניתן לקבוע בחוק שההטבה תינתן רק לחברה מייצאת (הדבר סותר אמנות בינלאומיות), נכתב שההטבה תינתן לחברות המוכרות למדינות שמספר תושביהן עולה על 12 מיליון. אלא שבינתיים הגיע המספר המצרפי של תושבי ישראל והרשות הפלסטינית ל-12 מיליון איש, ולכן החליטו להגדיל את המספר ל-14 מיליון. בנוסף מוצע גם לקבוע מנגנון עדכון אוטומטי למספר התושבים - של 2% לשנה - כהתאמה לקצב גידול האוכלוסייה בעולם.

 

בשבוע האחרון נוצרה סערה סביב חוות דעת שהפיץ היועץ המשפטי לשעבר של רשות המסים עו"ד משה מזרחי, ועלולה, אם תאומץ על ידי חברות, לעלות לקופת המדינה מעל למיליארד שקל בשנה. בחוות הדעת נטען כי מדובר בתיקון שמייצר אפלייה לא עניינית בין מפעלים. במכתב נטען כי לא ניתן לשנות את החוק הקיים רטאוקטיבית, ובנוסף מדובר בחוק הסותר אמנות סחר שישראל חתומה עליהן.  רשות המסים הזהירה כי תוציא שומות לחברות שיפרשו את החוק הקיים אחרת בהתאם לחוות הדעת, המוטעית, לעמדתה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x