שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

מעשה בסיליבוס ובוועדת משנה להערכת איכות

אני שותף לביקורת על האוניברסיטאות שלא תמיד ממלאות את חובתן לבלום מרצים שמנצלים לרעה את החופש האקדמי. אבל אין הטמא מכשיר את השרץ

אריאל רובינשטיין 09:1503.10.12

לפני כארבעה חודשים קיבלתי מסר אלקטרוני, חסר חשיבות לכאורה. המסר הועבר אליי מהנהלת האוניברסיטה שבה אני מלמד ומקורו ב"וועדת ההיגוי ללימודי העשרה" של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).

 

העניין הוא כזה: כמה מוצלח הרעיון שסטודנטים בפקולטה אחת ילמדו גם קורסים (הקרויים קורסי העשרה) בפקולטה אחרת. אלא שהרעיון לא אומץ על ידי רוב האוניברסיטאות, וכדי לעודד את העצלות שבהן להציע קורסים שכאלה סברו מי שסברו במל"ג שיש לתת להן תמריצים כספיים. מתן התמריצים הותנה באישור הקורסים על ידי ועדת היגוי. גם אני התבקשתי להכין קורס העשרה, ותוכניתי הועברה על ידי האוניברסיטה לעיון הוועדה. במסר שקיבלתי התבשרתי שהוועדה החליטה שלא לאשר את הקורס המתוכנן, אלא אם אשלח סיליבוס (רשימת קריאה) מפורט.

 

סטודטנים באוניברסיטה (ארכיון) סטודטנים באוניברסיטה (ארכיון) צילום: אריאל בשור

 

לא היה שום היגיון בדרישה: מדובר בקורס חדש שצריך לבנות מול התלמידים עצמם (ואיש אינו יודע מי יהיו). היה ברור שלחברי הוועדה אין שום יכולת לבחון תוכנית של קורס כזה, שעה שאפילו לי לא ברורים עדיין תוכנו ורמתו, לא כל שכן מה ראוי להיות הסיליבוס שלו.

 

לא נורא, אמרתי לעצמי, מדובר ב"סתם טרטור". אלא שעברו מספר חודשים והנה המל"ג מודיעה כי "ועדת משנה להערכת איכות" ממליצה להקים ועדת משנה אחרת שתבדוק (בין השאר) את "מידת ייצוגם בחומר הנלמד (במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון) של הגישות המתודולוגיות והתיאורטיות מהזרם המרכזי במדע המדינה." עד להשלמת פעולת ועדת המשנה השנייה, ממליצה ועדת המשנה הראשונה שלא לאפשר רישום סטודנטים חדשים.

 

אינני עיוור למניעים פוליטיים העומדים ביסוד ההמלצה, ואין לי אלא ללעוג לכסילותה (אכן, ישראל ממש-ממש זקוקה לפתיחת עוד חזית עם גורמים אקדמיים בינלאומיים נכבדים, שמפרשים את המהלך כפעולה פוליטית סותמת פיות). אבל אחרים כבר שפכו זעמם על כך. אני רוצה להפנות את תשומת הלב למה שמשותף ל"וועדת המשנה" ול"וועדת ההיגוי." בשני המקרים, מטעמים נעלים או נקלים, מתערב גורם "מלמעלה," אקדמי או פוליטי, בתכני הלימוד והמחקר באוניברסיטאות.

 

בשני המקרים ההתערבות פסולה בעיניי.

 

חופש אקדמי אינו רק סיסמה. מדובר בתפישה חברתית המוצאת ערך בקיום חשיבה עצמאית ומשוחררת מלחצים. חופש אקדמי הוא רוח של יצירה מקורית. חופש אקדמי הוא עידוד האינדיווידואליזם ובעיטה בקולקטיביות רעיונית מכל סוג שהוא. חופש אקדמי הוא ערך תרבותי שניתן להצדיקו גם מנקודת מבט תועלתנית חברתית.

 

המבנה של המערכת האקדמית בישראל נקבע בראשית דרכה, בדיוק כדי להבטיח את החופש האקדמי. ישראל הנאורה הבינה שיש לקיים מוסדות אקדמיים ציבוריים, בלי שלציבור תהיה נגיעה בתכני ההוראה, המחקר והרכב הסגל האקדמי בהם. הוקמו גופי ביניים, שנועדו לנתב את המקורות הציבוריים לאוניברסיטאות באופן הוגן ומושכל, תוך שמירה על עצמאותן.

 

אני שותף לביקורת על האוניברסיטאות שלא תמיד ממלאות את חובתן לבלום מרצים שמנצלים לרעה את החופש האקדמי. יש מרצים שמבלבלים בין קורס אקדמי להטפה פוליטית, ויש חוקרים שמחקריהם "המדעיים" אינם אלא מתן חוות דעת אינטרסנטית. אבל אין הטמא מכשיר את השרץ. את החיטוטים מלמעלה ברשימות קריאה, בתוכניות לימודים ובמינויים אקדמיים צריך לשלול, בין שהמחטטים הם פוליטיקאים ובין שהם אנשי אקדמיה שחושבים שהם יודעים טוב יותר מה פרופסורים אחרים צריכים לעשות.

 

ובאשר לי, אני מודה בחטאי. לא רציתי להיות סורר, נכנעתי לדרישה ושלחתי סיליבוס מפורט ומיותר. הייתי אזרח טוב יותר אילו סירבתי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x