שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הוועידה הכלכלית המרכזית 2012

שרי המלחמה: השוק שבו כולם מפסידים

לפי חישובי בנק ישראל, הנזקים הישירים של מלחמת לבנון השנייה הסתכמו בכ־8.1 מיליארד שקל, מהם כ־7.4 מיליארדים שהלכו למימון הישיר של הקרבות

אמנון אטד 08:0713.09.12

תרחישי האימה שהומטרו עלינו בשבועות האחרונים היו רבים ומגוונים, אבל בנושא אחד אין מחלוקת: ביום שבו ייצאו מטוסי חיל האוויר בדרכם הארוכה לאיראן, המשק הישראלי יתחיל להתמודד עם מציאות חדשה, שעולה הרבה כסף.

 

רוצים לדעת מי עוד משפיע על הכסף שלנו? ליחצו כאן

העלויות המדויקות, הישירות והעקיפות, ייגזרו בעיקר ממשך העימות וחומרתו. יש הרבה משתנים במשחק הניחושים שנכפה עלינו לאחרונה. אם רוצים להשתתף בו, הדרך היחידה לעשות זאת באופן מעט יותר מושכל היא ללמוד מניסיון העבר, למשל ממה שקרה בתחום הכלכלי במלחמת לבנון השנייה, ב־2006. אבל לפני שמתחילים לנחש חשוב לזכור דבר אחד: מספיק טיל אחד במקום הלא נכון כדי לגרום לאסון אנושי וכלכלי שיהפוך כל הערכה כלכלית לשטות מוחלטת. אז בואו נתעלם לרגע מהאפשרות הזאת, ונראה מה ירגיש הכיס שלנו אם בין ישראל ואיראן תתחולל "סתם" מלחמה.

 

שר הביטחון אהוד ברק שר הביטחון אהוד ברק צילום: עטא עוויסאת

 

במבט ראשון נדמה היה שהמשק הישראלי צלח את מלחמת לבנון השנייה כמעט ללא פגע. אמנם ברבעון השלישי של 2006 נקטעה הצמיחה שנרשמה במשך שלוש שנים רצופות, והמשק עבר לצמיחה שלילית של 0.8% במונחים שנתיים, אך ברבעון הבא המשק כבר חזר לפעילות מואצת ורשם צמיחה שנתית של יותר מ־8%.

 

אולם הנתונים הרשמיים שנאספו ופורסמו מאוחר יותר גילו שהשלם שהציגו נתוני הצמיחה קטן בהרבה מסך חלקיו, ושמחיר מלחמת לבנון השנייה כלל לא פשוט. לפי חישובי בנק ישראל, הנזקים הישירים הסתכמו בכ־8.1 מיליארד שקל, מהם כ־7.4 מיליארדים שהלכו למימון הישיר של הקרבות. נוסף על כך, הפגיעה בפעילות המשק גרמה לאובדן של כ־0.5% מהתוצר — עוד כ־3.5 מיליארד שקל. והנתונים המשיכו לזרום: התאחדות התעשיינים העריכה את נזקי המלחמה למפעלי התעשייה בצפון ב־4.6 מיליארד שקל; איגוד לשכות המסחר חישב הפסד פדיון מצטבר של קרוב ל־6 מיליארד; ומשרד החקלאות העריך את הנזקים לענף בכ־300 מיליון שקל נוספים. וכל זה, צריך לזכור, באירוע צבאי שנמשך 34 ימים והוגבל לאזור הצפון, האחראי רק לכ־20% מהתוצר בישראל.

 

 

אחמדיניז'אד נשיא איראן בביקור סעודיה אחמדיניז'אד נשיא איראן בביקור סעודיה צילום: איי אף פי

 

את כל הנזק הכלכלי הזה, שלא לדבר על האבידות בנפש, הסב חיזבאללה באמצעות כוחות שהוערכו אז ב־700 לוחמים סדירים ועוד 7,300 אנשי מילואים. לאיראן יש צבא סדיר של כ־550 אלף איש (פי 780 מהחיזבאללה, ולא כולל 1.8 מיליון אנשי מילואים). הוצאות הביטחון שלה, לפי מכון המחקר SIPRI, עמדו אשתקד על יותר מ־7 מיליארד דולר — כמחצית מתקציב הביטחון של ישראל, אבל עדיין סכום עצום. בלי לספור טילים וקילומטרים, מהמספרים האלה לבדם אפשר להבין שפגיעתה של איראן תהיה רעה ומשמעותית הרבה יותר מזו של החיזבאללה. וזה, כאמור, בלי להכניס לחישוב תרחישי אסונות, שאפשריים בהחלט.

 

פגיעתה המוגבלת יחסית של מלחמת לבנון השנייה בכלכלה מוסברת גם במצב הטוב שבו היינו ערב המלחמה: הפעילות הכלכלית היתה בשיא, עם עודפים גדולים בהכנסות הממשלה ממסים ובחשבון השוטף של מאזן התשלומים, ומדיניות כלכלית שעמדה ביעדיה במשך כמה שנים רצופות. מאז המשבר המצב שונה.

 

מעבר לזירה המקומית, ההערכה הרווחת בעולם היא שסכסוך צבאי באזור יזניק את מחיר הנפט. והתייקרות נוספת במחירי האנרגיה היא הדבר האחרון שהמשק העולמי המקרטע צריך כעת. למעשה, "העשור האבוד" של הכלכלה הישראלית, שהיכה במשק באמצע שנות השבעים, היה תולדה של שילוב כזה בדיוק: מלחמה, היא מלחמת יום כיפור, שפרצה על רקע שפל עולמי שנבע ממשבר הדלק שפרץ כמה חודשים קודם לכן. במשך שנים סבלה ישראל מצמיחה אפסית שגרמה לירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים, וכתוצאה מכך הממשלה הטילה מסים נוספים והגדילה מאוד את חובותיה. וגם חובות משולמים מכספי מסים.

 

ואם זה לא מספיק, עלול תסריט האימים להתרחב ולכלול גם את "העשור האבוד" של יפן, שהתפתח בשנות השמונים, בין היתר כתוצאה מהתנפחות בועה במחירי הנדל"ן. גם בארץ מחירי הדירות מתקרבים במהירות רבה למחירי בועה, וכאשר יגיע המשבר עלולה בועת הנדל"ן המקומית להתפוצץ בקול גדול ולגרור את כולנו אל מחוזות שבהם לא היינו כבר שנים רבות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x