• תפריט
בארץ

"הממשלה פשוט מנסה להונות את הציבור בישראל"

דו"ח טרכטנברג סימן לממשלה את השינויים שהיו אמורים להביא לשיפור מצבו של מעמד הביניים. תשעה חודשים אחרי, וכשהמחאה בוערת שוב, מנתחים פרופ' יוסי יונה ופרופ' אביה ספיבק את מצב ההמלצות בדו"ח מיוחד וטוענים: "כגודל ההבטחות, כך גודל האכזבה"

שאול אמסטרדמסקי 06:5225.06.12

אם היה הישג כלשהו למחאת קיץ 2011 הרי שהוא הגיע בדמותה של ועדת טרכטנברג, שמונתה כתוצאה מהמחאה והגישה את המלצותיה לממשלת ישראל ב־26 בספטמבר האחרון. אלא שבין אותו יום לבין חיי היומיום של הישראלים והכיס שלהם שורר לעתים מרחק רב, כפי שמראה דו"ח חדש שעתיד להתפרסם בקרוב, שחיברו ראשי צוות המומחים האלטרנטיבי שהקימה תנועת המחאה - פרופ' אביה ספיבק ופרופ' יוסי יונה.

 

הדו"ח שלהם בוחן בזכוכית מגדלת את הפער בין המלצות טרכטנברג להחלטות הממשלה שהיו אמורות להביא ליישומן. המסקנה נחלקת לשניים: מצד אחד, יש דברים שבהם היישום מורגש היטב, כמו השינוי המסוים במדיניות המיסוי. מצד שני, נושאים אחרים, כמו ההבטחה לחינוך חינם לגיל הרך והבטחות בתחום הדיור, לעתים נופלים קורבן לפער שבין הציפיות לבין המציאות הבירוקרטית והתקציבית של הממשלה.

 

"הבשורה המרכזית של טרכטנברג היתה השינוי במדיניות המס", אומר יונה ל"כלכליסט", "אך אנחנו רואים שהממשלה עצמה ביטלה או לא קיבלה חלק משמעותי מההמלצות, ובכל מקרה המיסוי העקיף גדל והולך והמע"מ עוד צפוי לעלות. הממשלה פשוט מנסה במכוון או שלא להונות את הציבור. כגודל ההבטחות כך גודל האכזבה. כשנתניהו אומר: 'הבטחתי וקיימתי', זה ממש לא רציני. בלי הגדלה של ההוצאה, בלי ביטול חוק ההסדרים וביטול התקציב הדו־שנתי, אי אפשר להשיג שינוי משמעותי במדיניות".

 

"בלי להגדיל את מסגרת התקציב, ברור לכל בר־דעת שאם יבוצע חינוך חינם זה יבוא בהכרח על בסיס תוכניות חברתיות אחרות, אז במה הועלנו בעצם?", תוהה ספיבק. "לא עשינו את שינוי הכיוון המיוחל, ולכן עכשיו אנחנו קוטפים את הפירות הבאושים".

 

מפגינים בתל אביב מפגינים בתל אביב צילום: ירון ברנר, ynet

 

הפרטה ומיקור־חוץ

 

ההמלצה: לנקוט הליכי הפרטה מסודרים שיפורסמו במדריך ממשלתי למיקור־חוץ, וינחו את הגופים הציבוריים בתהליכי הפרטה. פרופ' מנואל טרכטנברג גם המליץ לחייב את גופי המינהל הציבורי בבחינה מדוקדקת ויסודית של העלויות והתועלות מכל הליך הפרטה.

 

הסטטוס: לא נרשמה כל התייחסות ממשלתית להמלצות אלה. לא פורסם מדריך ממשלתי למיקור־חוץ, והליכי הפרטה - כמו בנמל אילת, בגנזך המדינה וברכבת ישראל - ממשיכים כמתוכנן ותהליכי הפרטה חדשים כבר מצטרפים.

 

המגזר הציבורי

 

ההמלצה: להנהיג רפורמה דחופה בשירות המדינה שעיקרה שיפור וחיזוק מערך כוח האדם, ניהולו והתאמתו לאתגרי השירות הציבורי כיום. הומלץ להקים ועדה ציבורית שתגיש את המלצותיה בתוך ארבעה חודשים.

 

אביה ספיבק אביה ספיבק צילום: יואב גלאי

הסטטוס: הממשלה הקימה ועדה ציבורית לעניין בראשות נציב שירות המדינה משה דיין, אך יותר מחצי שנה עבר ממינויה והיא טרם הגישה את המלצותיה.

 

מדיניות המיסוי

 

ההמלצה: לבטל העלאת 40 אגורות במס על הדלק (בלו) שתוכננה ל־1 בינואר 2012.

 

הסטטוס: ההמלצה יושמה. עם זאת, המס על הדלק עלה וירד מאז לסירוגין כתוצאה מתגובת ראש הממשלה בנימין נתניהו ללחץ הציבורי בנושא. לא ברור מה יהיה עתיד המס על הדלק בתקציב 2013.

 

ההמלצה: ביטול המתווה להפחתת מס הכנסה ומס חברות, העלאת המס השולי העליון מ־45% ל־48% והעלאת מס חברות באחוז ל־25%, לצד בחינת העלאתו בעתיד ל־26%.

 

הסטטוס: ההמלצות בוצעו. על פי דברי ראש הממשלה מהעת האחרונה, סביר להניח שמס החברות לא יעלה באחוז נוסף.

 

ההמלצה: הגדלת "מס העשירים" בשיעור של 2% למשתכרים יותר מ־83 אלף שקל ברוטו בחודש.

 

הסטטוס: הממשלה אימצה את ההחלטה, אולם רגע לפני ההצבעה המכרעת במליאת הכנסת היא ירדה מסדר היום. לדברי יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, מקור ההחלטה למשוך את ההצעה הוא במשרדי האוצר וראש הממשלה.

 

ההמלצה: להעלות את מס רווחי ההון מ־20% ל־25%.

 

הסטטוס: המלצת ועדת טרכטנברג יושמה במלואה.

 

ההמלצה: להעלות את הפרשות המעסיקים לעובדיהם לביטוח לאומי מ־5.9% ל־7.5% במהלך מדורג שיתפרס על פני שלוש שנים. המטרה היתה להכניס עוד 2.5 מיליארד שקל לקופת ביטוח לאומי לטובת היציבות הפיננסית שלו, להבטיח את קצבאות הזקנה של העובדים ולתקן מצב מעוות שבו ישראל היא המדינה היחידה ב־OECD שבה המעסיקים מפרישים לביטוח לאומי פחות מאשר העובדים.

 

הסטטוס: הממשלה דחתה את ההמלצה בעקבות הסכמה בין נתניהו לנשיא התאחדות התעשיינים דאז שרגא ברוש.

 

ההמלצה: מתן נקודות זיכוי ממס לאבות לילדים עד גיל 3.

 

הסטטוס: המלצת ועדת טרכטנברג יושמה במלואה.

 

יוסי יונה יוסי יונה צילום: אוראל כהן

תקציב הביטחון

 

ההמלצה: קיצוץ תקציב הביטחון ב־2.5 מיליארד שקל.

 

הסטטוס: לא רק שהקיצוץ מעולם לא בוצע, הממשלה אף הגדילה את תקציב הביטחון במהלך השנה. המשמעות של הפיכת המלצת טרכטנברג בנושא זה היא קריטית, משום שהממשלה מצאה את עצמה עם בור תקציבי וחוסר יכולת לממש את מה שהבטיחה לציבור בנושאים אחרים, וכעת נדרשת לקצץ בשירותי רווחה.

 

יוקר המחיה

 

ההמלצה: הסרת המכסים על מוצרי יבוא עד 2013 וצמצום כוחו של מכון התקנים.

 

הסטטוס: ההמלצה להסיר את המכסים מבוצעת באופן הדרגתי וחלקי, בהתאם לפשרה שהשיגו הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ, התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת. ההמלצה לצמצום כוחו של מכון התקנים יצאה לפועל באופן חלקי. יונה וספיבק מציינים שבכל מקרה הממשלה העדיפה לנסות להגביר את התחרות בתחום מאשר להגביר את הרגולציה עליו, מתוך אמונה שהשוק החופשי יוכל להשיג תוצאה אופטימלית עבור הצרכן. כמו כן, ספיבק ויונה מציינים שהשימוש בביטוי יוקר המחיה מבלבל, משום שהוא אינו מקיף נושאים רבים כמו יוקר המחיה בחיסכון לפנסיה ובתחומים אחרים.

 

תעסוקה ועבודה

 

ההמלצה: לפעול להגברה ולייעול של אכיפת חוקי עבודה ולקבוע מתווה רב־שנתי לתגבור כוח האדם הפועל בתחום אכיפת חוקי העבודה, בעיקר ב־2012.

 

הסטטוס: הממשלה אמנם החליטה להוסיף 120 תקנים ליחידת האכיפה של משרד התמ"ת, אך בהמשך בחרה לקצץ את מצבת העובדים במשרד ב־36, במסגרת הקיצוץ הרוחבי שנעשה בניסיון למנוע את עליית מחירי הדלק.

 

חינוך

 

ההמלצה: ליישם במלואו את חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3.

 

הסטטוס: חלק לא מבוטל מהרשויות המקומיות מתקשות לעמוד בהחלטת הממשלה בלוחות זמנים כה קצרים, דבר שמביא לכך שבחלק מהמקומות ההמלצה אינה מיושמת או מיושמת חלקית. בנוסף, הדרך ליישום ההחלטה עוברת בסבסוד חלק מגני הילדים הפרטיים ללא כל פיקוח ציבורי על הסטנדרטים שלהם. מלבד זאת, ספיבק ויונה מראים כי אף שהממשלה ביצעה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה של 2.5 מיליארד שקל כדי לממן את ההמלצה, בפועל עלותה הכוללת נאמדת בלא יותר מ־1.3 מיליארד שקל. לכן, על פי יונה וספיבק, הקיצוץ לא נועד רק לממן את מה שהממשלה הבטיחה לתת לאזרחים, אלא גם לספוג חלק מהקיצוץ התקציבי המתוכנן לשנה הבאה.

 

מצוקת הדיור

 

בתחום זה יונה וספיבק מציינים כי הממשלה אימצה כמעט ככתבו וכלשונו את הפרק בדו"ח טרכטנברג שעסק בתחום הדיור, אך הם מדגישים שמלכתחילה הדו"ח לא הציג פתרונות כבדי משקל בתחום זה. לאור זאת, הם מנתחים את החלטות הממשלה בתחום הדיור לאחר אימוץ המלצות טרכטנברג.

 

ההחלטה: לתת לממשלה לפקח על שכר הדירה בחלק משכונות המגורים שייבנו כתוצאה מאימוץ תהליכי אישור במסגרת ועדות הדיור הלאומיות (וד"לים).

 

המשמעות: עד כה, הסמכות החדשה של הממשלה לא יושמה ביחידות הדיור שכבר אושרו במסגרת הוד"לים.

 

ההחלטה: קביעת הגדרה מצומצמת לדיור בר־השגה.

 

המשמעות: לפי ההגדרה שהממשלה קבעה במסגרת החוק החדש לתכנון ולבנייה, שעדיין מצוי בהליכי אישור בכנסת, רק דירות קטנות המיועדות להשכרה ייועדו לדיור בר־השגה, וחלק מהן יושכרו במחיר מפוקח לשלוש שנים שיעמוד על 20% פחות ממחיר השוק. במילים אחרות, זוג צעיר שיבקש לרכוש דירה ולא לשכור, ייאלץ להתמודד עם כוחות השוק ועם מחירים אסטרונומיים, ממש כפי שהיה עד כה.

 

ההחלטה: לא להתחשב במיצוי כושר ההשתכרות כקריטריון במכרזי מחיר למשתכן.

 

המשמעות: בניגוד לרוח המלצות טרכטנברג ובשל ההתעקשות של ש"ס, הממשלה החליטה לאמץ קריטריונים שמפלים לטובה משפחות מרובות ילדים במכרזים לדיור מוזל של מינהל מקרקעי ישראל. כלומר, המגזר החרדי יקבל עדיפות על פני מעמד הביניים העובד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x