$
דעות

פסימיות זהירה

התקשורת העולמית הפכה את הבחירות ביוון לסיפור על גורלו של האיחוד האירופי. בינתיים, העם היווני היה עסוק בעניינים בוערים יותר מבחינתו, כמו להחזיק מעמד

דימי ריידר והגר שיזף 08:3719.06.12

המתח במערכת הבחירות האחרונה ביוון צנח במקום לעלות, בהתקרב זמן פרסום תוצאות האמת. אם בימים האחרונים דובר על חזרה לעוינות של מלחמת האזרחים היוונית בין השמאל לימין, ועל חשש מהתנגשויות אלימות בלילה שלאחר הבחירות, לקראת הערב בתי הקפה התמלאו, המחשבים הניידים נפתחו, הבירה והראקי נמזגו ופעילים ופרשנים כאחד שקעו בחישוב המהלכים לחודשים הקרובים.

 

עצרת הבחירות של המפלגה ה"רדיקלית" סיריזה, שלדידם של פרשנים אירופיים איימה לגרור את יוון החוצה מן היורו ואת האיחוד כולו לתהום הנשייה, משכה רק אלפים ספורים של מפגינים, אף שזכתה ביותר מ־2 מיליוני קולות - כ־26 אחוז מהמצביעים - והיתה מרחק של 2.5% מניצחון היסטורי. הזרקורים של הבמה הופנו כלפי הקהל, כנראה כדי להקל על צוותי הטלוויזיה שעמדו חוצץ בין הצופים לבין הנואמים. לאחר שמנהיג האופוזיציה אלכסיס ציפראס סיים את נאומו, המארגנים ניגנו את שירה של להקת הקלאש, "Ι fought the law and the law won". המפגינים רקדו כאילו מדובר בשיר ניצחון.

 

שומרים על הקלפים

 

ההסבר לפער בין הדרמה שהתחוללה בתקשורת העולמית לבין ההתרחשות המדודה והמאופקת יותר באתונה עצמה אינו מפתיע. מבחינת התקשורת, היוונים בחרו בין מפלגה ימנית שהבטיחה להישאר ביורו לבין מפלגה שמאלית קיצונית שאיימה לעזוב אותו; מבחינת היוונים, הדיון היה כיצד להישאר ביורו - בתנאים הקיימים והמשתקים שניסחו הממשלות הקודמות ורוששו את המערכת הציבורית ביוון מבלי להביא לצמיחה, או בתנאים מדודים יותר הכוללים הלוואות נוספות שניתן יהיה להשקיע בפיתוח הכלכלה המקומית ולהביא לצמיחה שתאפשר, בטווח הרחוק, את תשלום החובות וגם את הישרדותה של הכלכלה היוונית כחלק מהיורו. מבחינת הפרשנים הזרים, יציאה מהיורו תאיים על עתיד האיחוד האירופי, אבל תמוטט את יוון לחלוטין. מבחינת היוונים, יש עדיפות ברורה להישאר ביורו בטווח הקצר - הפחד ממו"מ קשוח מדי שיסתיים ביציאה כפויה של היורו הוא אחד הגורמים מאחורי הניצחון הדחוק כל כך של המפלגה השמרנית. אבל יציאה מהיורו גם עשויה להקל על יוון את נטל החובות, תאפשר לה להדפיס כסף ולהזרים אותו למערכת הציבורית ולהוזיל משמעותית את מחיר סחורות היצוא - מה שיאפשר, בהנחה שיוון תשרוד כמה שנים של אינפלציה ומחירי יבוא מרקיעי שחקים, הנעה מחדש של הכלכלה היוונית ועלייה מחודשת בערך הדרכמה.

 

כך, נראה שליוון יש קלף חזק למדי במיקוח על תנאי החזרת החובות, אם תעיז להשתמש בו, וגם יציאה מהיורו לא בהכרח תשמיד את המדינה. לדברי דוקטורנטית להוראה באוניברסיטת אתונה, שמתפרנסת ממתן שיעורים פרטיים כי המדינה הפסיקה להעסיק מורים כבר לפני כמה שנים (בחינות רישיון ההוראה האחרונות התקיימו ב2008): "לפני כמה שנים אמרו לנו שאם לא נקצץ, נתייעל ונפריט הכלכלה תקרוס, המדינה תתפרק ולא יהיה לנו עתיד. הפרטנו, קיצצנו והתייעלנו, והכלכלה קרסה. המדינה מתפרקת ואין לנו עתיד. אולי הגיע הזמן לנסות משהו חדש?".

 

מנהיג מפלגת "דמוקרטיה חדשה" אנטוניס סמאראס. שורה של מועדים מאיימים מנהיג מפלגת "דמוקרטיה חדשה" אנטוניס סמאראס. שורה של מועדים מאיימים צילום: איי אף פי

 

סיוע, תרומות והתנדבות

 

היוונים עצמם מחכים בינתיים, ומנסים לבנות מערך חיים אלטרנטיבי שאינו נשען על המדינה הרצוצה. אין כאן אידיליה והעסקים לא כרגיל - מספיק להסתכל בזינוק המבעית בהתאבדויות בשנה האחרונה - אבל יש גם אורך רוח וסיוע הדדי. יש לא מעט חנויות סגורות, אבל הרוב, במרכז העיר לפחות, עדיין פתוחות. בתי המרקחת סגורים רוב היום, בתי החולים קורסים תחת הנטל וארגון "רופאים ללא גבולות" מתכנן, על פי הדיווחים, משימת סיוע דומה לזו של העולם השלישי ליוון. אבל רופאים ואנשי צוות אחרים ממשיכים לתמוך זה בזה ולעבוד בהתנדבות, תוך תנועות ביטול מלאות בוז לשר הבריאות, שהצעתו להקלת העומס היתה הפסקת הטיפול במהגרים לא חוקיים; קבוצת פעילים אנרכיסטים באתונה, בשיתוף לא מעט אנשי רפואה, עובדים בשבועות האחרונים על הקמתו של בית חולים חדש, מבוסס התנדבות ותרומות. אזרחים מגיעים להוסטלים לחולי נפש ותורמים מזון או שעות מזמנם בעבודות מטבח. אפילו בריחת הלקוחות הפרטיים מהבנקים טרם התרחשה: בעוד שכ־44 מיליארד יורו עזבו את המדינה בשנה האחרונה, רובם השתייכו לעשירון העליון ולחברות הגדולות. הלקוחות הפרטיים מהססים להפקיד כסף בבנק, אבל גם לא מושכים את חסכונותיהם (למי שנשאר) ולא מעבירים אותם אל מתחת לבלטות.

 

לממשלה החדשה, תהיה מי שתהיה, צפויה שורת מועדים מאיימים: ב־29 ביוני תתכנס ועידה שעלולה להיאלץ לדון בחבילת הסיוע הבאה ליוון. בין לבין, קפריסין צפויה גם היא לבקש סיוע, וכבר עכשיו נראה שהסיוע הנדיב שניתן לספרד (והאדיב בהרבה מזה שניתן ליוונים), לא מספיק כדי להציל את השוק הספרדי מעצמו. בספטמבר הממשלה תצטרך ליישם את גל ההפרטות והקיצוצים הבא; הכעס נגד תוכנית ההתייעלות הנוכחית, שניתן להמשיל אותה להעברתה של המדינה כולה לכונס נכסים, גדול כל כך שלא סביר שממשלה כלשהי יכולה לשרוד מהלך כזה. בקרב פעילים ותומכים של סיריזה מתייחסים לתבוסה בבחירות אמש כאל תחנת ביניים; התחנה הבאה - ספטמבר, בעוד פחות משלושה חודשים.

 

הכותבים הם עיתונאים ישראלים, עורכי אתר הפרשנות "קו חוץ", השוהים בימים אלו ביוון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x