מומחי בריאות: הגידול ברפואה הפרטית פוגע בזו הציבורית

התעצמות הרפואה הפרטית פוגעת במערכת הבריאות הציבורית - כך אמרו היום (א') חברי ועדת מומחי הבריאות של המחאה החברתית מהקיץ האחרון בדו"ח שפירסמו. על פי בדיקה של פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן-גוריון, משפחה ממוצעת בישראל מוציאה כ-700 שקל בחודש עבור שירותי בריאות פרטיים למיניהם - ביטוחים משלימים של קופות החולים, ביטוחים פרטיים ותשלומים נוספים.

על פי נתוני משרד הבריאות, מספר פוליסות הביטוח הפרטי גדל מאז 2003 ב-60%, לעומת כמחצית מזה בממוצע במדינות ה-OECD. בתקופה זו גם עלתה הפרמיה שמשלמת משפחה ב-21%. הוצאות משקי הבית על בריאות מגיעות גם מהתשלומים החודשיים לביטוחים המשלימים של קופות החולים שמגיעים ל-3 מיליארד שקל בשנה והולכים כולם על המערכת הפרטית, בין אם מדובר בבית החולים אסותא או בקליניקות פרטיות של הרופאים.

בית חולים (ארכיון) צילום: אוראל כהן

לדברי פרופ' בן נון ופרופ' דני פילק, גם הוא מאוניברסיטת בן-גוריון, להתגברות זו של ההוצאה הפרטית והגידול ברפואה הפרטית כתוצאה מכך יש שלוש השפעות שליליות. הראשונה היא פגיעה בשוויון, שכן התשלומים הפרטיים הם למעשה מס רגרסיבי (בו העומס על השכבות החלשות גדול יותר מאשר על העשירונים הגבוהים יותר), הנגבה מהציבור שלא בהתאם להכנסה אלא בהתאם לצרכים. ההשפעה השנייה היא פגיעה ביעילות של המערכת. זאת, משום שהכסף הפרטי שמופנה כיום לרכישת שירותי בריאות מהמגזר הפרטי היה יכול לקנות יותר בריאות לו היה משמש את מערכת הבריאות הציבורית ונגבה באופן פרוגרסיבי. ההשפעה השלישית היא זרימת תקציבים וכוח אדם איכותי מהמערכת הציבורית לפרטית גורם לפגיעה בזמינות ואיכות השירותים הציבוריים.

פילק הוסיף כי על מנת לפתור את המצב "דרושה מדיניות שמפרידה בבירור בין מערכת הבריאות הפרטית לזו הציבורית". בין השאר, מציע פילק "לחזק את מערכת הבריאות באמצעות הגדלת המימון הציבורי והרחבת השירותים הכלולים בסל הבריאות, באמצעות עיגון בחוק של מנגנון עדכון אוטומטי לסל. בנוסף, יש לאפשר בחירת רופאים במסגרת המערכת הציבורית ולתגמל אותם על כך".