ועדת הכלכלה אישרה: חברות התקשורת ייקנסו בהתאם לחומרת העבירה

ועדת הכלכלה אישרה היום (א') תיקון משמעותי לחוק התקשורת, המעניק למשרד התקשורת כלים להרתעה והטלת עיצומים על חברות התקשורת באם האחרונות מבצעות הפרות.

התיקון יוצר מתווה של הטלת קנסות המתבסס על חומרת העבירה והיקף ההכנסות של החברה המפירה, וכך מאפשר למשרד התקשורת לקנוס את החברות באופן פרופורציוני לפגיעה בצרכן. החוק הקיים אינו מאפשר למשרד התקשורת טווח פעולה נרחב כל כך, והקנסות שצויינו בו היו, לרוב, בלתי מידתיים לחומרת העבירות שביצעו החברות.

במשרד סבורים כי שינוי החוק יגרום להרתעת החברות מפני ביצוע הפרות. בנוסף ציינה היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, כי המשרד עוסק במקביל בעדכון כלי האכיפה של המועצה לשידורי כבלים ולווין מסיבות דומות, והתיקונים הרלוונטיים יובאו לאישור הוועדה בעתיד. התיקון לחוק התקשורת יכנס לתוקפו לאחר שהכנסת תאשרו בהצבעה שניה ושלישית.

החוק מגדיר ארבע מדרגות קנסות, המקבילות לארבע דרגות החומרה של העבירות שיבצעו החברות. דרגות הקנסות יוגבלו לקנסות של עד 2 מיליון שקל, 4 מיליון שקל, 8 מיליון שקל ו-16 מיליון שקל. סכומים אלו יהוו את הקנס המקסימלי, אך בפועל תשלמנה החברות אחוז מסויים מתוכו, שיקבע לפי חומרת העבירה, ובנוסף אחוז מסויים מהכנסותיה של החברה. בנוסף, המנכ"ל יוכל להטיל קנס בסך 25 אלף שקל על הפרות שאינן מופיעות ברשימה המרכיבה את ארבע דרגות החומרה. טרם הטלת הקנסות יוועץ המנכ"ל בוועדה מייעצת בת שלושה חברים.

אילוסטרציה צילום: צביקה טישלר

בדרגת החומרה הקשה ביותר, דרגה ד', מצויים אירועים בהם חברת התקשורת הפרה צו או הוראה של שר התקשורת או שר אחר בהקשר לשירות חיוני שהיא מחוייבת לספק, הפרה הוראה שהתייחסה לפעולות הפוגעות בתחרות, העבירה מידע מסחרי סודי בנוגע למנוי, מסרה לשר או לשלוחיו מידע שגוי, ועוד. בדרגת חומרה ג' מצויות פעולות של אי מסירת מידע לשר או לשלוחיו לצורך ביצוע פיקוח על פעילותה, הפרת השוויוניות בהיצע השירותים ללקוחותיה, אספקת שירות תקשורת שלא הותר לה לספק במפורש ברשיונה וכדומה.

דרגת החומרה ב' מתייחסת להפרות הוראות הרישיון המתייחסות לעיכוב בתחילת מתן שירות למנויים, אי הגשת דו"חות תקופתיים, היעדר רישום תקלות ובדיקות ברשת ועוד. בדרגת החומרה הקלה ביותר, דרגה א', מצויות פעולות של הפסקת או הגבלת שירות למנוי בניגוד להוראות הרישיון, סירוב לנייד מספר טלפון או כתובת דואר אלקטרוני, אספקת שירות שהמנוי לא ביקש לקבל, ועוד.

סכום הקנס יקבע כאמור לפי חומרת העבירה, אך גם תוך התחשבות בהכנסותיה השנתיות של חברת התקשורת שתשלם את הקנס, כאשר על חברות המכניסות יותר מ-100 מיליון שקל בשנה יושתו קנסות גדולים באופן משמעותי מעל חברות המכניסות פחות מסכום זה בשנה. חברות המצויות בשנה הראשונה לפעילותן תשלמנה לכל היותר 230 אלף שקלים כקנס עבור העבירות.

נציגי חברות הסלולר ובזק טענו בדיון כי על פי נוסח הסעיף, אין הפרדה בין השירותים השונים אותם הן מספקות. לפיכך, הפרה שתתבצע בתחום אחד של שירותי התקשורת שמספקת החברה תגרום לקנס הנגזר מהכנסותיה של החברה בכל תחומי התקשורת – עובדה שלטענת החברות אינה מידתית.

במשרד התקשורת הסבירו כי הדרך היחידה להרתיע את החברות היא להטיל עליהן קנס בהיקף גדול, ולפיכך כל הכנסותיהן נדרשות להיכלל בחישוב הקנס, ויו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיבל את עמדת המשרד, אך ציין כי בהמשך עשוי להתבצע תיקון שיאזן בין טענות שני הצדדים.