$
גדעון בן נון

המצב גרוע מ-2008

במשבר 2008, כלכלת ישראל הגיעה במצב טוב בהרבה מלמשבר 2012: החשבון השוטף היה בעודף גדול ושיעור האבטלה היה במגמת ירידה. כיום, כשמשבר החובות באירופה מגיע לשיא, נראה שהוא ישפיע על הכלכלה המקומית יותר מהמשבר הקודם

ד"ר גדעון בן נון 14:5517.06.12

בגיאוגרפיה יש מספר תחומים, בהם גיאולוגיה, טופוגרפיה ואקלים, אך גם מדינות, אוכלוסיה, תרבות ואפילו דת. בין משבר 2008 לבין המשבר הנוכחי, הדמיון רב וישנה אפילו זהות, אך יש גם הבדל עיקרי אחד: הגיאוגרפיה.

 

משבר החובות ב-2008 התפוצץ וטופל באופן אגרסיבי על ידי הממשל בארה"ב והבנק המרכזי, בהתגייסות דרמטית של ממשל, בעיצומן של בחירות לנשיאות תוך שברור שהנשיא יתחלף. מתוך הבנת המציאות הקשה ותוצאותיה האפשריות, נראתה התגייסות יוצאת דופן ופעולות בלתי שגרתיות.

 

המשבר כעת נמצא באירופה, עם הבנה טובה יותר של המציאות וחומרתה, מאשר זו שהיתה ב-2008. חובות בהיקף עצום שאין דרך שגרתית לפרוע אותם ויש צורך במהלכים בלתי רגילים של העברת אחריות ופתיחת מחסני חירום של כסף. אבל, לעומת ארה"ב שהשכילה למצוא את הפתרונות, אירופה ממשיכה לחפש דרך לגשר על פערים, ללא הצלחה.

 

תגובת השווקים: האם הפעם תהיה התאוששות מהירה?

 

באופן מקרי, קיים דמיון רב בין מדד S&P500 בקיץ 2008 לבין המדד היום. הן במונחי ערך והן במונחים של התנהגות, המדדים דומים מאוד אם מניחים את הקווים באותו יום וחודש, בשינוי השנה. אם מניחים אותם על אותו מישור, כעבור 4 שנים מקבלים דמיון מצמרר במהלך השוק היום לעומת 2008, כאשר אוגוסט הקרוב הוא איזור המבחן.

 

באוגוסט 2008 השווקים הגיעו אל 'שפת התהום' ובספטמבר הם גלשו בה למטה. בחדשים שקדמו לכך הם דשדשו במורד וכאשר ליהמן נפלה, השווקים צנחו כברת דרך משמעותית נוספת.

 

 

גם בתקופה הנוכחית השווקים גולשים במדרון חלקלק, ככל שהמשבר של אירופה מסתבך והולך. נראה כי הגלישה מובילה את השווקים שוב אל שפת התהום, כאשר הפעם תהיה זו יוון, שנפילתה תגרור את השווקים כלפי מטה אל התהום. נראה שגם באוגוסט הקרוב יהיה חם.

 

זה הדמיון בין שתי התקופות והתנהגות השווקים. אם בשנת 2009 נוצרה התאוששות מהירה יחסית של הכלכלות והשווקים, נראה כי הפעם הדברים מעט שונים. ארה"ב ספגה את עיקר המשבר הפיננסי, כאשר יש לזכור שלא היה משבר ריאלי במקביל.

 

הצמיחה העולמית טרם 2008 היתה בשיאה עם ועמדה על 4% בעולם המערבי (הכלכלות המפותחות) ו-10% בעולם המתעורר (כלכלות המתפתחות), הסחר העולמי פרח והיה בשיאו והתחושה היתה כי יש כלכלה חדשה. אל תוך זה נוצר ההלם הפיננסי שעצר את זרימת ההון יחד עם הלם כלכלי של הצרכן שהדיר רגליו מהחנויות, אולם כשהיא חודשה על ידי הממשל, הכלכלות חזרו לפעול.

 

אירופה של היום נמצאת במשבר ריאלי. הצמיחה הממוצעת שנרשמה בגוש בששת החדשים האחרונים היתה שלילית והצרכן במגננה. המערכת הבנקאית סובלת מקשיי נזילות והפחד מרחף מעל הכלכלה. מעל לכל, הגיאוגרפיה מדגישה את ההבדלים ונראה כי לאף אחד לא באמת כדאי להתגייס למען האחר. גרמניה תתמוך רק אם תוכל להציל את החוסך הגרמני, ספרד ויוון לא רואות הכרח לפעול להחזר החובות וכן הלאה, כל אחד לנפשו.

 

כך, אם במשבר 2008 הכלכלה משכה את השווקים הפיננסים להתאוששות, הרי שהפעם היא מהווה משקולת. התרשים הבא מציג את הדברים בצורה ברורה עד כאב:

מדד ה-S&P500 המוצג בלבן, אל מול הקו הצהוב המייצג את מדד האינדיקטורים המובילים של ארה"ב. ב-2009 הכלכלה התאוששה ונראה כי האינדיקטורים הכלכליים "משכו" את מדד ה-S&P 500. לעומת זאת, היום אנו רואים את מדד האינדיקטורים יורד כלפי מטה, כך שהוא עלול למשוך את מדד המניות כלפי מטה. מצב זה הקיים בארה"ב, מתרחש ביתר שאת באירופה ובשאר העולם.

 

 

כשזה רוח הדברים בחיפוש אחר פתרונות, נראה כי אין תקווה ואין מוצא טוב. הימים שלפנינו קשים ולכן קשה לצפות להתאוששות המהירה שהיתה בכלכלות ולכן גם בשווקים, ב-2008.

 

גם בישראל המצב גרוע בהרבה מ-2008

 

במשבר 2008 מצבנו היה טוב. הנגיד פישר חוזר שוב ושוב על כך שמצב המשק אז אפשר לנו לצלוח את המשבר העולמי בצורה סבירה. האם כך הדבר גם היום? נראה שלא. בשנת 2008 המשק היה במהלך עצמתי של התחזקות, לאחר רפורמות שבוצעו כמה שנים קודם לכן. הייצוא הגיע לכ-42% מהתוצר והפיחות שנוצר עם מדיניות בנק ישראל, עשה את שלו. הצמיחה במחצית השנה שקדמה לספטמבר 2008 היתה 4.4% והחשבון השוטף נהנה מעודף.

 

שיעור הצמיחה בהווה אינו נמוך משמעותית ועומד 3.4%. ההבדל בין אז להיום הוא גירעון ענק בחשבון השוטף (שמצייג בעיקר את הפער שבין ייצוא הסחורות והשירותים לייבוא הסחורות והשירותים), הציבור מאט את פעילותו הצרכנית, הפירמות נמצאות במגננה והאבטלה במגמת עלייה. במקביל, אירופה הפכה ליעד עיקרי של היצוא הישראלי כשקרוב ל-40% מהיצוא מופנה אליה.

 

קיים הבדל נוסף משמעותי אשר סייע לנו לצלוח את משבר 2008 כאילו אינו נוגע למשק הישראל: גילויי הגז בים התיכון. אלו נתנו לכלכלת ישראל תחושה של חסינות למשבר ולירידה בפעילות הכלכלית. בינתיים מתברר כי הדרך אל העושר אינה כה קלה ומהירה והדבר אינו עומד לנו כתרופת פלא לפני משברים.

 

נראה כי המציאות בהווה תקשה על אנשי השיווק במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה במלאכת צביעת המציאות בצבעים וורודים. כך, גם המציאות וגם פרשנותה בעת המשבר הקרוב, יקשו על המשק הישראלי באופן מפתיע.

 

במצב זה, צודק הנגיד פישר באזהרותיו הרבות לקראת המשבר הקרוב. בניגוד למשבר 2008, מדובר במשבר שיהיה קשה לעולם להתאושש ממנו ואם לא די בכך, מבחינתה של כלכלת ישראל נראה כי מדובר בתקופה שתהיה קשה ומורכבת הרבה יותר מזו שהיתה ב- 2008. כן, נראה כי הפעם יהיה משבר כלכלי עולמי אמיתי ולמרבה הצער, הוא יהיה קשה גם אצלנו.

 

מימין: סטנלי פישר, כרמל שאמה ודודו זקן. האם קובעי מדיניות בישראל יצטרכו הפעם לנקוט בפעולה אגרסיבית? מימין: סטנלי פישר, כרמל שאמה ודודו זקן. האם קובעי מדיניות בישראל יצטרכו הפעם לנקוט בפעולה אגרסיבית? צילום: מיקי אלון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x