מבקר המדינה: ההחלטה על מערכת ההגנה לטנקי הנמ"ר התקבלה בניגוד לחוק

הפרק בדו"ח מבקר המדינה המתייחס להצטיידות במערכת הגנה לטנקי המרכבה הנמ"ר בדומה ליתר הפרקים בהם מעורב משרד הביטחון מלמד גם הוא איך משרד הביטחון וצה"ל סוגרים חוזים במיליוני שקלים, מבלי לקיים את חוק חובת המכרזים ותקנותיו, ומבלי לבצע את עבודת המטה הנדרשת בטרם לקיחת החלטות.

לטנק הנמ"ר ניתן לספק שתי מערכות הגנה - מערכת "חץ דורבן" מתוצרת תעש ו"מעיל רוח" מתוצרת רפאל. בדו"ח מתואר כיצד בנובמבר 2009 המליצה ועדת הפטור במינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) לאשר את תעש כספק יחיד לפיתוח ולהצטיידות במערכת הגנה אקטיבית לנמ"ר. ההמלצה התבססה על קביעה, כי רק מערכת "חץ דורבן" של תעש מסוגלת לספק מענה ההולם את הדרישות המבצעיות של צה"ל, אף כי היו קיימים באותו מועד שני ספקים פוטנציאלים.

ביוני 2010 עצר ראש מפא"ת, אופיר שהם, את פעילות משהב"ט מול תעש בעניין "חץ דורבן". באוגוסט אותה שנה המליץ שהם למנכ"ל משהב"ט "לא לקדם את תהליך ההתקשרות עם תעש ל'חץ דורבן', עקב חוסר בשלות וחוסר התאמה להגדרה של ספק יחיד". המלצה זו ניתנה לדעת המבקר כאשר משהב"ט לא מיצה עם תעש בדיקה של יכולותיה לתת מענה לטיפול בפערים שנותרו במענה שלה לבקשה להצעת מחי.

לדברי המבקר, הבדיקה שערך ראש מפא"ת בנושא חשוב זה, שהשינוי בו אי-קידום ההתקשרות עם תעש - לא תועדה, לרבות פירוט הכרחי של הנימוקים והשיקולים שבבסיסה ולכן בדיקה זו חסרה את השקיפות הנדרשת לפיקוח ולבקרה על תהליך עבודת המטה לעניין זה. המבקר מדגיש כי הדבר מצופה ונדרש בדיונים בנושאי פרויקטים, ובמיוחד פרויקטים בהיקף כספי של מאות מיליוני שקלים.

באוקטובר 2010 הציג ראש מטה זרוע יבשה לסגן הרמטכ"ל את עמדתו כי אין בשלות לקדם את תהליך ההתקשרות עם תעש ל"חץ דורבן". גם עמדה זו, מצא המבקר, לא נתמכה בעבודת מטה.

חודש אחר כך המליצו סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף בני גנץ, אגף התכנון בצה"ל (אג"ת) וזרוע היבשה לרמטכ"ל על יצירת אינטגרציה בין "מעיל רוח" ל"חץ דורבן", בלי שצה"ל ומשהב"ט בדקו את היתכנותה של המערכת המשולבת ואת המשמעויות המבצעיות, הטכנולוגיות, התקציביות והלוגיסטיות של מימושה. המבקר קובע כי בהבאת מידע חלקי ולא ממצה לדיון בראשות הרמטכ"ל היה לכאורה כדי להביא לקבלת החלטה שאינה מיטבית.

בפברואר 2011 החליט מנכ"ל משהב"ט, אהוד שני, על פיתוח המערכת המשולבת. במועד זה ההערכה על היכולת לשלב מבחינה טכנולוגית בין מרכיבי המערכת של רפאל למרכיבי המערכת של תעש לא היתה מבוססת על עבודת מטה; לא היה בידי משהב"ט וצה"ל מידע בדבר הביצועים הצפויים של מערכת כזו לא נערכה עבודת מטה על תרומתה של מערכת כזו לצה"ל בהשוואה לחלופות הקיימות, על לוחות הזמנים לפיתוח ולייצור ועל עלויות הפיתוח והייצור הצפויות.

המבקר קבע כי על פי הוראות משהב"ט, הסמכות לאשר פטור ממכרז נתונה בידי ועדת הפטור שבמשהב"ט. קביעתו של מנכ"ל משהב"ט בפברואר 2011 כי רפאל יהיה קבלן ראשי לפיתוח ולייצור של מערכת ההגנה האקטיבית המשולבת לרק"ם, התקבלה בחריגה מסמכותו.

עד אפריל 2011 אין מערכת הגנה אקטיבית לנמ"ר

המבקר קבע כי הצורך המבצעי במערכת הגנה אקטיבית לנמ"ר הוגדר בצה"ל כחיוני זאת בין היתר כדי לשפר את שרידות הנגמ"ש, לצמצם את מספר החיילים הנפגעים ולאפשר לכוחות צה"ל למלא את משימותיהם בלחימה בצורה יעילה יותר. למרות זאת, ולמרות קביעת סגן הרמטכ"ל, כי מערכת הגנה אקטיבית היא חלק בלתי נפרד מהנמ"ר, התנהלות גורמים בצה"ל ובמשהב"ט הביאה לכך שעד למועד סיום הביקורת, אפריל 2011, משהב"ט לא התקשר עם ספק להספקתה של מערכת הגנה אקטיבית לנמ"ר, ואף לא היתה בידי צה"ל ומשהב"ט הערכה מבוססת על המועד שבו יותקן על הנמ"רים מיגון אקטיבי.

לדברי המבקר "נוכח ההחלטות בצה"ל ובמשהב"ט להתקין מערכות הגנה אקטיבית על טנקי המרכבה ועל הנמ"רים (שמשמעותן הצטיידות במערכות בעלות כוללת של מיליארדי שקלים), ונוכח קיום שני ספקים שמציעים לצה"ל את המערכות מתוצרתם, ראוי שצה"ל ומשהב"ט יבצעו בדחיפות בחינה מערכתית סדורה של המשמעויות המבצעיות, הכלכליות והלוגיסטיות של פיתוח והצטיידות במערכת הגנה אקטיבית עתידית למשק הרק"ם, תוך הקפדה יתרה על חוק חובת המכרזים ועל הוראות משהב"ט".

מתעש לא מסרה תגובה.