האם בחינות ההסמכה לראיית החשבון עומדות במבחן המציאות?
המיקוד של דרישות ההסמכה חייב להתקדם מדרישה לשינון של תקנים מקצועיים, לבחינה של כישורי המחקר והחשיבה של הסטודנטים בפועל
07:4420.04.12
אחוזי המעבר של בחינות מועצת רואי חשבון בישראל במגמת עלייה מתמדת. עם זאת, לא אחת נשמעת ביקורת כלפי מתכונת הבחינות בטענה שהיא מיושנת, ואינה מותאמת לאתגרים האמיתיים העומדים כיום בפני המצטרפים למקצוע.
בארה"ב, מבחני ההסמכה עברו למתכונת ממוחשבת בשנת 2004, במטרה להתאים את תוכן ודרישות המבחנים לשינויים בסביבת העבודה הנוכחית. הנבחן האמריקאי נדרש לעמוד במשימות כגון עריכת סימולציות, השלמת גליונות עבודה אלקטרוניים, ואיסוף וניתוח מידע ממאגרי מידע אלקטרוניים.
גם בראיית חשבון הסטודנטים מוחים
"מגביהים את רף המעבר"
הסטודנטים דורשים להעלות את הציון בבחינה שעסקה בחשבונאות פיננסית. לטענתם, שיעור המעבר במועד האחרון - 57% - נמוך לעומת שנים קודמות
הדר קנה,
26 תגובות
לכתבה המלאה 
רואה החשבון נדרש כיום לשלוט בטכנולוגית המידע, ולדעת לנצל אותה כדי לזהות, לכמת, לסכם, לוודא, לנתח ולפרש מידע כספי ומידע לא כספי, שישמש אותו בפתרון בעיות וניצול הזדמנויות. לכן, המיקוד של דרישות ההסמכה חייב להתקדם מדרישה לשינון של תקנים מקצועיים, לבחינת כישורי המחקר והחשיבה של הסטודנטים בפועל.
האם המבחן במתכונת החדשה אכן מצליח להעריך את פוטנציאל הנבחנים להצליח במילוי תפקידם בפרקטיקה? מסקרים ומשובים שנערכו בארה"ב, נמצא כי עיקר החשש היה לא מהמעבר למתכונת בחינה ממוחשבת במלואה, אלא מהאפשרות שניתנת לנבחנים להיבחן על כל חלק של המבחן בחלון זמן שונה. בעוד שבעבר, נדרשו הנבחנים לעמוד בכל ארבעת חלקי הבחינה בו זמנית, ולעבור בהצלחה כל אחד מהם.
ההקלה שניתנה זכתה לביקורת חריפה. הועלתה הטענה כי יכולת הנבחנים להתמודד עם למידה וביצוע של ארבעת החלקים בו זמנית מעידה על יכולתם לתפקד בפרקטיקה. על אף שנראה כי רוב המועמדים שעברו את המבחן במתכונת החדשה היו עוברים גם את המבחן במתכונת הישנה, ישנה תפיסה בקרב ציבור רואי החשבון בארה"ב, שהיכולת להיבחן בכל חלק בנפרד הופכת את המבחן לקל יותר, וכתוצאה מכך מוסמכים רואי חשבון שאינם מוכשרים כמו אלו שעברו את המבחן במתכונת הישנה.
אין ספק שהיכולת להתרכז כל פעם בחלק אחד של המבחן מקילה על הנבחנים. אך אין זה אומר שהמבחן אכן קל יותר. המבחן החדש דורש ידע נרחב בכלכלה, מימון וטכנולוגיות מידע וכן הפגנת מיומנויות כתיבה, מחקר ושימוש בטכנולוגיה ממוחשבת. מכאן שתוכן הבחינה מצביע על כך שהמבחן במתכונת החדשה אינו קל יותר מבעבר, וכן שהוא בוחן טוב יותר את הכישורים הנדרשים מרואי החשבון, ולפיכך הנבחנים שעוברים אותו מוכנים יותר לפרקטיקה.
שינוי מתכונת בחינות ההסמכה, והמעבר לבחינות מבוססות מחשב (CBT), נתפס כיום כ"סיפור הצלחה". לכן, מן הראוי לבחון את השאלה מה ניתן ללמוד משינוי זה, ומה כדאי ליישם בישראל?
קיים שוני בהשפעה המכרעת שיש לתוכן בחינות מועצת רואי חשבון על תוכניות הלימוד בחשבונאות באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בישראל. פרסום תוצאות בחינות המועצה בחתך לפי מוסדות הלימוד האקדמיים, הביא להגברת התחרות ביניהם (המונעת הן משיקולי יוקרה אקדמית, והן משיקולים כלכליים) ולמיקוד תוכניות הלימוד בסילבוס של בחינות המועצה. להערכתנו, המיקוד של המוסדות האקדמיים בהכנת הסטודנטים למעבר בחינות המועצה, הביא גם לעלייה משמעותית באחוזי המעבר. בנסיבות אלו, נראה כי לכל שינוי במתכונת הבחינה, תהיה השפעה מהותית ומיידית על תוכניות הלימוד בחשבונאות במוסדות האקדמיים. היא עשויה להביא לרענון שיטות הוראה, והדגשים הניתנים במהלך הלימודים.
ראוי לעודד דיון בשאלה האם בחינות המועצה במתכונתן הנוכחית בישראל אכן משקפות את הידע והכישורים הנדרשים מרואה חשבון במציאות העסקית החדשה, או שמא הגיע הזמן להדביק את פער הזמן, להתקדם ולבצע שינויים לאור הלקחים החיוביים הקיימים משינוי מתכונת הבחינה בארה"ב.
שינויים אלו יצריכו השקעת משאבים רבים הן בטכנולוגיה שתאפשר ביצוע יעיל ותפעול קל ומהיר של מבחן מבוסס מחשב, הן בצורך בהכנת מאגרי שאלות ותחזוקתם באופן שוטף. שינוי מתכונת הבחינה יחייב גם את המוסדות האקדמיים להתאים את שיטות ההוראה ותוכניות הלימוד שלהם, ואת הסטודנטים לשנות את הרגלי הלמידה שלהם.
אנו סבורים כי שינויים אלו הינם חיוניים, ולכן על מועצת רואי החשבון, המוסדות האקדמיים ולשכת רואי החשבון, לשקול מחדש את שאלת תהליך הכשרת דור העתיד של המקצוע, כדי לא להשאיר את רואי החשבון בישראל מאחור.
נכתב על ידי יורם עדן, קרן אהרוני-לוין ודן אלנתן, המחלקה לחשבונאות, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
