מי שומר על הפנסיה שלכם

עד תחילת שנות ה־2000 קרנות הפנסיה הוותיקות היו חייבות להשקיע 97% מכספי החוסכים באג"ח ממשלתיות בריבית ידועה מראש, ובשוק ההון יכלו להשקיע רק 3% מהכספים.

הקרנות החדשות, שקמו לאחר 1995, היו חייבות להשקיע 70% מהכספים באג"ח ממשלתיות ו־30% בשוק ההון.

לחובה זו של השקעה באג"ח ממשלתיות בריבית מועדפת היתה מטרה סוציאלית: כספי החוסכים לפנסיה צריכים להיות מוגנים ומושקעים באגרות חוב ממשלתיות, הנחשבות לסולידיות ובטוחות. כספי הפנסיה לא אמורים להיות חשופים לתנודתיות בשוק ההון.

נתניהו. הפחית את שיעור ההשקעה באג"ח ממשלתיות צילום: בלומברג

ב־2003 מונה בנימין נתניהו לשר האוצר, ובמסגרת תפקידו החליט להוריד את שיעור ההשקעה באג"ח ממשלתיות של כל קרנות הפנסיה ל־30% בלבד. את כל יתרת הכספים של החוסכים לפנסיה חוייבו הקרנות להוציא להשקעות בשוק החופשי - לתת הלוואות (אג"ח), להשקיע במניות ולרכוש נכסים.

הגופים "המוסדיים" (קרנות הפנסיה) חיפשו היכן להשקיע את המיליארדים של כספי החוסכים. כל כך הרבה כסף שמיועד לחיסכון לטווח ארוך "מסתובב" בחוץ ומחפש השקעות. חלק מהמיליארדים הושקעו במניות קונצרניות (מניות של חברות), וכשהמניות מתרסקות כך גם ההשקעה של החוסכים לפנסיה שמאבדת מערכה.

כיום, חלק מהחברות אינן מסוגלות לעמוד בהחזרי התשלומים ומבקשות "תספורות".

הקרנות הוותיקות: החוסך מוגן מהפסדים

קרנות הפנסיה הוותיקות הן קרנות של זכויות (defined benefits). הזכויות קבועות בתקנון של הקרן. בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (מבטחים הוותיקה, מקפת הוותיקה, קג"מ ועוד), התקנון האחיד קובע את הזכויות של החוסכים לפנסיה.

לפי התקנון, הקרן חייבת להיות באיזון אקטוארי, משמע שיש לה מספיק כסף כדי לשלם לכל החוסכים והגימלאים.

שינוי בתקנון, כמו למשל הפחתת הזכויות לגובה גמלת הפנסיה, מצריך אישור של הממונה על שוק ההון במשרד האוצר ושל ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

במקרה שההשקעות של הקרן הניבו הפסדים או שהקרן הסכימה "לתספורת", זכויות החוסכים לא ייפגעו, כל עוד התקנון לא שונה.

הקרנות החדשות: החוסך חשוף לסיכונים

קרנות הפנסיה החדשות הן קרנות תשואה בלבד ולא של זכויות. הכספים המנוהלים על ידי חברת הניהול של הקרן, צוברים תשואות חיוביות או שליליות. הזכויות של החוסכים, לעת הפרישה או באירוע של נכות או מוות, ייקבעו על בסיס הכסף שנצבר בקרן והוא יחולק במקדם שנקבע בתקנון. ככל שהמקדם גבוה יותר, קצבת הפנסיה שיקבל החוסך כל החיים נמוכה יותר. קרן הפנסיה רשאית לשנות את המקדם הזה בתקנונה.

פתרון כולל: הדרך למזעור הסיכונים

הממשלה יכולה לחזור ולהנפיק לקרנות הפנסיה אג"ח ממשלתיות בריבית מועדפת. להנפקה זו יש עלות כספית שהממשלה צריכה לשאת בה. לצערי, עד היום לא ראינו שהממשלה חוזרת בה מהליכי הפרטה, אך יש סימנים לניסיון למתן במעט את השפעות השוק. משרד האוצר מנסה לשלב את המודל "הצ'יליאני" בקרנות החדשות, לפיו ככל שהגיל של החוסך עולה, רמת החשיפה של הכספים שלו בשוק ההון הולכת ויורדת.

ההצעה שלי לפתרון הסיכונים של החוסכים בקרנות החדשות מורכבת מכמה מהלכים:

א. הגדלת החיוב להשקיע באג"ח ממשלתיות בריבית מועדפת לכל קרנות הפנסיה מ־30% ל־50%.

ב. הגדלת החיוב להשקיע באג"ח ממשלתיות בריבית מועדפת בכספי פנסיה של גימלאים ל־70%. ה־30% הנותרים ינוהלו במסלול סולידי בלבד.

ג. החלת המודל "הצ'יליאני" (שמיועד להקטין את הסיכון לחוסכים מבוגרים) על הקרנות החדשות.

ד. תקרת דמי ניהול אחידה ונמוכה לכל החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות.

ה. הגברת הפיקוח על ההשקעות של קרנות הפנסיה - הגבלות ופיקוח על רכישת אג"ח קונצרניות, פיקוח על הבטחונות של קרנות, הגבלות על אפשרות לאשר "תספורות" והגבלות על השקעות בשוק ההון.

ו. הגבלת משכורות בכירים בקרנות החדשות.

באשר לחוסכים, ראשית ניתן לבקש מקרן הפנסיה להעביר את הכספים למסלול הסולידי ביותר הקיים בקרן. שנית, ניתן להתמקח על דמי הניהול.

הכותבת היא בעלת חברה לייעוץ הסדרי פרישה, פנסיה ויחסי עבודה ולשעבר סמנכ"לית בקרן מבטחים וראש אגף הפנסיה בהסתדרות