$
בארץ

ועדת השרים תדון היום בשכר הבכירים

ועדת נאמן אינה מגבילה את השכר בחברות הציבוריות, אלא קובעת כללים לנורמות שלפיהן ייקבע. דירקטוריון החברה ימנה ועדה שתקבע מדיניות תגמול

מישל אודי, תומר אביטל ואסף גילעם 07:4204.03.12

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום בהצעת השר יעקב נאמן לעדכון חוק החברות בנושא שכר הבכירים במשק. מדובר למעשה בהמלצות ועדת נאמן מלפני שנה עם תוספות. הוועדה אינה מגבילה את השכר בחברות הציבוריות אך היא קובעת כללים לנורמות מקובלות שלפיהן יקבע השכר - כללי משל תאגידי הממשיך

את תיקון 16 לחוק החברות.

 

לפי ההמלצות, תיקבע מדיניות תגמול על ידי ועדה מיוחדת שימנה הדירקטוריון. הוועדה תהיה מורכבת מרוב של דירקטורים חיצוניים ושאר חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. המלצות הוועדה יוגשו לאישור הדירקטוריון ומשם לבעלי המניות, שם המדיניות תאושר רק ברוב של בעלי מניות המיעוט, שאינן קשורות לבעל השליטה. במידה והמדיניות לא אושרה, הדבר יחזור לדירקטוריון שיהיה חייב להתייחס לתוצאות האסיפה הכללית ולבסוף הוא זה שיבחר את המדיניות כך שההכרעה הסופית היא של הדירקטוריון.

 

כוח לדירקטוריון

 

במילים פשוטות, הוועדה דורשת מהחברה, או יותר נכון מהדירקטוריון, להתנהג בבגרות. נאמן ואנשיו מאמינים שחברה רצינית תתבייש להעניק שכר למנכ"ל שגבוה פי 50 או 100 מהשכר הממוצע בחברה (בהמלצות המתוקנות, הממוצע כולל עובדי קבלן). המלצות נאמן משלימות תיקוני חקיקה רבים בשנים האחרונות המגבירים את כוחם של בעלי מניות המיעוט, עצמאותו של הדירקטוריון ואחריותו וכן התגברות כוחם של המוסדיים.

 

הראשונות שייכנסו לכוונת המוסדיים הן החברות שבהן השכר מאוד לא פרופורציונלי לביצועים. עלות שכרו של מנכ"ל אל על אליעזר שקדי, למשל, הסתכמה ב־2010 ב־16.8 מיליון שקל. באותה שנה עמד הרווח הנקי של החברה על 57.1 מיליון דולר. לעומת זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הפסידה החברה 41.6 מיליון דולר. מדיניות תגמול כפי שדורשת ועדת נאמן הייתה מתנה את הבונוס ביכולת ארוכת טווח של שקדי להשיא את תוצאות החברה.

 

חברה נוספת שתעמוד על הכוונת היא החברה לישראל ובמיוחד חברת הבת כיל. החברה לישראל אישרה ב־2010 חלוקת אופציות שביום החלוקה היו שוות 80.6 מיליון שקל לעשרה מנהלים בכירים. "מטרת הענקת האופציות הינה לתמרץ את המשך העסקתם לטווח ארוך של מנהלים מוכשרים ומיומנים בחברה" נכתב בדברי ההסבר של החברה עם חלוקת האופציות. מאז הספיקו המנכ"לים המתומרצים להוביל את צים להיות על סף הסדר חוב נוסף ושווי החברה צנח ב־25% — אובדן של כ־6 מיליארד שקל בשווי השוק.

 

בניגוד לתיקון 16 שהוביל לגל של שינויים בתפקידי בעלי השליטה בחברות הציבוריות, לא נראה מנכ"לים שעוברים ממקום למקום. מה שכן נראה הם שינויים בהסכמי שכר לא מידתיים: מדוע עלות שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות (14.1 מיליון שקל ב־2010) כפולה מזו של מנכ"ל הראל מישל סיבוני ומנכ"ל מגדל יונל כהן (7.1 מיליון שקל) ישאלו את עצמם המוסדיים שיבואו לאשר את הסכם השכר בפניקס.

 

חברות בנות פרטיות

 

שאלה גדולה שנותרה פתוחה היא המלצות ועדת נאמן כלפי חברות בנות פרטיות של חברות ציבוריות. בוועדת נאמן אין לכך איזכור אך סביר להניח שאם הם דורשים בגרות מצד החברות - הדבר כולל את חברות הבנות. למרות תוכנית תגמול מסודרת לבכירי פועלים, בחברת הבת ישראכרט אין מדיניות קבועה והמנכ"ל דב קוטלר ממשיך להיות השכיר הכי עשיר בחברות האשראי, זאת למרות שיעורי רווחיות נמוכים יותר של ישראכרט לעומת המתחרות. עלות שכרו של קוטלר בשנה החולפת עמדה על 5 מיליון שקל לעומת פחות ממיליון שקל שקיבלה מנכ"לית לאומי קארד תמר יסעור (החלה את עבודתה במרץ 2011) והיא החברה הרווחית מבין שלוש חברות האשראי.

 

בחברות נכדות, חברות שבעל השליטה אוחז בהן באמצעות שתי חברות ציבוריות, המילה האחרונה לגבי מדיניות השכר היא של בעלי המניות. אם יתקבלו המלצות ועדת הריכוזיות במלואן, בעל השליטה כמעט ומאבד את השליטה על החברה שכן הוא מאבד רוב בדירקטוריון וגם את יכולת השפעה בשכר.

 

שלוש חברות תקשורת עלולות להיות מושפעות מכך - בזק, פרטנר וסלקום. בזק נשלטת על ידי שאול אלוביץ' באמצעות החברות הציבוריות בי קומיוניקיישנס ואינטרנט זהב. בזק היא אחת החברות המתגמלות ביותר בישראל ועלות השכר המצרפית של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר עמדה ב־2010 על 33.7 מיליון שקל. פרטנר נשלטת על ידי אילן בן דב באמצעות סאני וסקיילקס הציבוריות. רק מאז רכישת השליטה על ידי בן דב היה ניתן לראות את חגיגת השכר בחברה. ב־2010 עמדה עלות השכר של המנכ"ל הקודם דוד אבנר של 16.4 מיליון שקל, עלות שכרו של מחליפו יעקב גלברד עמדה על 5 מיליון שקל ועלות שכרו של המנכ"ל החדש חיים רומנו טרם פורסמה.

 

מכיוון שפרטנר דואלית היא זוכה להקלות בדיווח בישראל ובארה"ב ולכן אינה מפרסמת את מדיניות השכר ואת גובהו. סלקום מפרסמת את גובה שכר המנכ"ל אך הצעת נאמן לא דנה בחברות דואליות והעניין מונח לפתחם של חברי ועדת השרים לענייני חקיקה. יש לציין כי במידה שיחליטו השרים לאלץ את פרטנר או סלקום להיות כפופות לתקנות אלה — הדבר ישפיע על שאר החברות הדואליות שבסיסן בישראל.

 

תקנות ועדת נאמן מותירות את המילה האחרונה בידי הדירקטוריון ברוב המכריע של המקרים. כך או כך הם יצטרכו להמציא מדיניות שכר סדורה. מי שבטוח ירוויח מהמסקנות הן יועצי שכר הבכירים: חברות כמו פילת, שרכשה לאחרונה את חברת יעוץ שכר הבכירים צבירן, ופרופ' יצחק סוארי.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x