בונים צמיחה ירוקה
בארה"ב כבר הבינו את הנחיצות שבקידום בנייה ירוקה; מתי זה יקרה בישראל?
בשנים האחרונות מחלחלת בעולם המערבי, ובמדינת ישראל בפרט, התובנה לפיה המערכות הכלכליות והחברתיות העולמיות נסמכות על משאבים טבעיים ועל מגוון המערכות הפיזיות של כדור הארץ. תובנה זו מחזקת את המסקנה שהתנהלות כלכלות עולמיות במנותק מדאגה לסביבה, בסופו של דבר עלולה להוביל לקריסתן.
המשברים הכלכליים הגלובאליים מספקים הזדמנות לגיבוש והוצאה לפועל של "הצמיחה הירוקה" - חשיבה חברתית וכלכלית מחודשת, המשלבת את הצורך בהמשך פיתוח כלכלי מחד עם הפחתת הנזקים הסביבתיים מאידך. התאמת ערכי הצמיחה הכלכלית הקיימים לצרכי הסביבה ולשמירה על איכות חיי התושבים מביאים לתועלת נוספת, בדמות ההטמעה של פרקטיקות חדשניות וידידותיות לסביבה שמהוות מנוע צמיחה כלכלי עצמאי.
אחד היסודות המרכזיים בחשיבה הכלכלית החדשה הוא ההתמודדות עם האתגר של סקטור הבנייה וההשלכות הסביבתיות הנלוות אליו. כך, סקטור זה מהווה ענף מרכזי במשק ומשמעותי לצמיחה כלכלית, כאשר סך ההשקעות בענף הבנייה בשנת 2010 היוו כ-7.5% מהתמ"ג. ממדי ההשפעה של הבנייה על הסביבה מעוררי דאגה: מנתוני מחקר שנערך בארה"ב עולה כי סקטור הבנייה הוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על פליטות גזי חממה בעולם, אפילו יותר מסקטור התחבורה או אף התעשייה. מבנים צורכים כ-30%-50% אנרגיה מהצריכה העולמית של חומרי גלם, כ-25% מכריתת היערות בעולם וכ-20% מהצריכה העולמית של מי השתייה. בישראל לבדה מבנים אחראיים לכ-50% מפליטות גזי החממה ומייצרים כ-7.5 מיליון טון פסולת מדי שנה, זאת בהשוואה לייצור כ-4.5 מיליון טון פסולת מעורבת ביתית.
האלטרנטיבה - בנייה ירוקה
בנייה ירוקה מציעה דרך אלטרנטיבית להתמודדות עם הרס משאבי הטבע הטמון בעצם פעולת הבנייה ובשימוש לאורך חיי המבנה, ומאפשרת יצירת מנועים חדשים לצמיחה כלכלית, וזאת על ידי שימור והגנה על ההון הטבעי והסביבה ושיפור באיכות החיים. בעולם כבר הבינו זאת, ולראייה, בחודש דצמבר 2011 הודיע אובמה על השקעה של 4 מיליארד דולר בשיפוץ אנרגטי של בנייני ממשל פדראליים, כחלק ממטרתו המוצהרת לקדם שיפור של 50% ביעילות האנרגטית של כל המבנים החדשים ו-25% במבנים קיימים עד שנת 2030. זאת, כחלק מהרפורמות הכלכליות של ממשלתו שתואמות את ערכי הצמיחה הירוקה.
בישראל, לעומת זאת, מפגרים בהבנת הנחיצות שבקידום התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה והחשיבות של קידום בנייה ירוקה במסגרתה ואת תרומתה הפוטנציאלית כמנוע מחולל צמיחה. אמנם, לאחרונה חודש התקן הישראלי לבנייה ירוקה, אולם עד כה אנו רואים ניצנים ראשונים של יישומו, והדבר עלול להיות בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
בכדי להביא לשינוי משמעותי, על המדינה לקדם את הנושא באמצעות חקיקה מקיפה שתתן תמריצים ליזמים ואנשי מקצוע מתחום הבנייה ליישם את הבנייה הירוקה. כמו כן, עליה להביא לפתרונות מיידיים בתחום הטיפול בפסולת בניין ומחזורו ולעודד פיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום לצד הטמעה שלהן בבנייה קיימת וחדשה.
התרומה של בנייה ירוקה כמנוע מחולל צמיחה בישראל תאפשר פתיחת שווקים ומודלים עסקיים חדשים ועידוד כלכלה מקומית, באמצעות חסכון במשאבי טבע והפחתת העלות הסביבתית, הוספת מקומות עבודה ויצירת מקומות עבודה מקצועיים חדשים, הקמת מבנים בריאים וסביבה בריאה, פיתוח חדשנות טכנולוגית, קידום מחקר ופיתוח ידע.
רק באמצעות מדיניות מוצהרת בנושא ויישומה על ידי הצבת יעדים ברורים, נוכל לקדם משמעותית את הצמיחה הירוקה מהלכה למעשה ולהעמיד את ישראל בשורה הראשונה עם המדינות המפותחות בעולם כיום.
הכותבת היא מ"מ מנהלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה
