שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

הרפורמה בתחום דיני השעבודים מעוררת מחלוקת: "בסוף רק הבנקים ירוויחו ממנה"

הצעת חוק המשכון שאושרה בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה מטלטלת את עולם הבנקאות. ההצעה אמורה לאפשר ללקוחות ליטול הלוואות מגורמים רבים יותר ובכך להגביר את התחרות בשוק האשראי, אבל עורכי דין כבר חוששים כי תנוצל על ידי הבנקים כדי לחזק את כוחם על חשבון הצרכן

משה גורלי 08:4328.02.12

הצעת חוק המשכון החדשה אושרה רק בשבוע שעבר על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, וכבר מעוררת מחלוקת סביב השאלה מי יהיו המרוויחים הגדולים ממנה.

 

עורכי דין, שעמם שוחח "כלכליסט", הביעו עמדות מנוגדות בנוגע להשלכות ההצעה. מצד אחד, היו מי שטענו כי זו תיטיב עם המלווים הגדולים ובראשם הבנקים, היות שתרחיב את מגוון הנכסים שמהם יוכלו להיפרע.

 

מן הצד האחר, היו שטענו כי הצעד דווקא ייטיב עם הצרכנים, היות שיאפשר נטילה של יותר הלוואות ובכך יעודד את התחרות. "ההצעה תיצור מהפכה", טוען עו"ד איתי גפן, שותף במשרד עורכי דין גורניצקי ושות'. "אם היא תקרום עור וגידים היא תפתח ערוצי מימון חדשים ותגוון מקורות אשראי שלא היו קיימים".

 

 

"הנושים החזקים יתחזקו עוד יותר"

 

חוק המשכון, שנחקק לפני יותר מ־40 שנה, מסדיר את האופן שבו ניתן לשעבד נכסים לצורך נטילת הלוואות. אלא שלאור גילו המתקדם (החוק נחקק בשנת 1967), הוא איבד עם השנים מהרלבנטיות שלו. כך למשל, מתייחס החוק הקיים לניירות ערך פיזיים, כלומר למסמכים ממש, ומאפשר לשעבד רק את אלה. הצעת החוק החדשה מכירה במציאות השונה הקיימת כיום, ולפיה ניירות ערך אינם פיזיים אלא נסחרים באופן וירטואלי.

 

עו"ד איתי גפן. "זו מהפכה של ממש במשפט הישראלי" עו"ד איתי גפן. "זו מהפכה של ממש במשפט הישראלי" צילום: עמית שעל

נקודה נוספת העולה מהצעת החוק נוגעת ליכולת של בעל נכס לקחת שעבוד שני ושלישי על אותו נכס. על פי החוק הקיים, בעל חוב יכול לשעבד את הנכס שלו בשעבודים נוספים מעבר לשעבוד המקורי, אך מעמדם של הנושים הנוספים נחות מזה של הנושה המקורי, מה שמקשה על נטילת הלוואה נוספת. הצעת החוק החדשה משווה בין מעמדם של הנושים השונים - כל עוד סך ההלוואות לא עולה על שווי הנכס.

 

"ההצעה בעצם מאפשרת לחייב למקסם את הפוטנציאל של הנכסים שלו", טוען עו"ד גפן. "היא מסירה את החסם שמנע יצירת שעבודים נוספים על נכס בשעבוד ראשון, ומאפשרת לחייב ליטול אשראי בסכומים גבוהים יותר מאלה שיכול היה ליטול בעבר. נוסף על כך, משתחרר החסם שמונע ניצול מיטבי של ניירות ערך, עקב חוסר הבהירות המשפטית ששררה עד היום בדבר אופן יצירת השעבוד על נכסים אלו".

 

עו"ד רותם שפירא ממשרד עורכי דין שפירא, פרידמן, צבר טוען כי "הצעת החוק צפויה לשפר דווקא את מעמדם של הנושים החזקים, בעלי כוח המיקוח (ובהם הבנקים וחברות האשראי - מ"ג) על חשבון האנשים הפרטיים והעסקים הקטנים. זאת לאור הרחבת היקף הנכסים הניתנים למשכון. לכאורה, הרחבת היקף הנכסים אמורה לשכלל את שוק ההלוואות ולגרום לכך שהבנקים יעניקו הלוואות גדולות יותר בריבית נמוכה יותר, אבל לאור העובדה ששוק ההלוואות בישראל ריכוזי ומתאפיין בהיעדר תחרות, מתעורר חשש שבפועל הצעת החוק רק תשפר את ההגנות שיש למלווים הגדולים על חשבון הלווים".

 

לעומתו, סבור עו"ד מאיר הלר ממשרד עורכי דין א.לנדוי כי "הרפורמה החדשה היא צעד חשוב להפחתת הדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי במשק. הרפורמה תאפשר לגופים נוספים לקבל בטוחות כנגד מתן אשראי, מצב שהחקיקה הקיימת

עו"ד מאיר הלר. "הרפורמה היא צעד חשוב להפחתת דומיננטיות הבנקים בשוק האשראי" עו"ד מאיר הלר. "הרפורמה היא צעד חשוב להפחתת דומיננטיות הבנקים בשוק האשראי" צילום: ארז ביטו

הגבילה. כך למשל, עצמאי שזקוק לאשראי נוסף וכבר שעבד את הנכס שברשותו לבנק, לא יהיה זקוק להסכמת הבנק כדי לבצע שעבוד שני ושלישי על הנכס. כך הוא יוכל ליטול אשראי מבנק אחר ומגופים מוסדיים או פרטיים. הרפורמה הזו מזכירה את הרפורמה בתחום הסלולר, שאפשרה ניוד של מספרים לכל ספק וביטלה את החתונה הקתולית בין הלקוח לבין הספק. התחרות בתחום האשראי תגבר והריביות יירדו. מדובר ממש במהפכה בתחום הבנקאות".

 

עו"ד מוטי בניאן ממשרד עורכי הדין בלטר גוט אלוני מצטרף לדעה זו: "השינוי העיקרי בהצעת החוק הוא שנושה לא יוכל יותר להגביל את החייב בביצוע שעבודים נוספים. טובת החייב היא שיוכל להמשיך ולסחור בנכס. המצב החוקי החדש יגרום לכך החייב לא ייסחט עוד בידי בעל המשכון הראשון".

 

עם זאת, בניאן מעריך שהבנקים לא ישלימו עם השינוי וימצאו כבר דרכים יצירתיות להתמודד עם "הצרה" החדשה שרובצת לפתחם: "בהכירי את האופן שבו פועלים הבנקים, הם כבר ימצאו דרך לעקוף את הצעת החוק החדשה. בנקים אינם מסוגלים מבחינה פסיכולוגית לקבל מצב שבו הם לא 'החתן היחיד', ומישהו אחר יכול להמשיך לסחור בנכס שמושכן עבורם ללא קבלת רשות מהם קודם לכן".

 

נפרדים לשלום מהשעבוד הצף

 

אחד השינויים המשמעותיים ביותר בהצעה נוגע לביטול השעבוד הצף שהיה נהוג במשפט הישראלי. שעבוד צף הנו שעבוד על מלאי של נכסים עתידיים שאינם מוגדרים באופן ספציפי.

 

עו"ד רותם שפירא. "ההצעה תשפר את מעמד הנושים על חשבון אנשים פרטיים" עו"ד רותם שפירא. "ההצעה תשפר את מעמד הנושים על חשבון אנשים פרטיים" צילום: מוטי פרידמן

הקושי של הנושה בשעבוד צף נבע מכך שמדובר בשעבוד בעל מעמד נחות לעומת זה של שעבוד ספציפי, ולכן יכולת הנושה להיפרע ממנו נמוכה יותר. מצב זה אמור להשתנות: השעבוד הצף יבוטל ובמקומו יוטל שעבוד קבוע על נכסים עתידיים, שלא יהיה נחות לעומת שעבוד ספציפי הנהוג כיום.

 

הצעת החוק מרחיבה גם את קשת החייבים שיכולים לשעבד נכסים עתידיים. היא מכירה ביכולתם של יחידים לשעבד נכסים עתידיים, וזאת להבדיל מהחוק הקיים, שמאפשר רק לחברות להטיל שעבוד על מלאי נכסים עתידיים.

 

הלכה למעשה, הצעת החוק מנסה להרחיב במידת האפשר את מגוון האפשרויות הקיימות לחייב לשעבד את נכסיו, והיא משתלבת במגמה הכללית לצמצום הריכוזיות והסרת החסמים במשק. בין השאר, מאפשרת ההצעה ללקוח לשעבד את הפיקדונות הכספיים שלו בבנק למי שיחפוץ - גם אם לא מדובר בתאגיד הבנקאי שבו נמצא הפיקדון.

 

ההצעה מוסיפה נדבך נוסף לתקנת השוק הקבועה בחוק המשכון - וקובעת עדיפות לקונה של נכס במכירת ניירות ערך בבורסה, על פני קונים אחרים. ברירת המחדל, באין עדיפות אחרת, היא עדיפותו של המשכון המוקדם בזמן.

 

עיקרון חשוב שנקבע בהצעת החוק קובע כי נושה ראשון בזמן אינו יכול למנוע באמצעות תנאי בהסכם ההלוואה מנושה מאוחר יותר לקבל כמשכון את הנכס הממושכן, לצורך הבטחת ההלוואה הנוספת. התפיסה העולה מהצעת החוק, כפי שמקובל בארה"ב, בקנדה ובמדינות אחרות, היא כי הנושה אינו יכול לקבל זכויות עודפות בנכס של אחר, גם אם מדובר בנכס שמושכן לטובתו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x