כשדוֹדי אהרן החליט לעסוק במחקר, אבי אמר לו: "מדע זה לא מקצוע, תגמור משפטים"
תמר צ'חנובר, שותפה מנהלת בקרן אתגר: "אמא תמיד אמרה לי: 'כדי להיות אשת מקצוע בארץ את צריכה קודם כל לראות עולם'"
נולדתי ביפו לעטרה ויוסף צ'חנובר. בגיל שנתיים נסענו לברקלי בעקבות הלימודים של אבי. חזרנו כעבור שנתיים, ואבי מונה ליועץ משפטי של שר הביטחון. בגיל 10 שוב טסנו, כשאבי מונה לראש משלחת משרד הביטחון בניו יורק. חזרנו לארץ בגיל 14, ובגיל 16 נסענו שוב. אני חושבת שנקשרתי לישראל כיוון שאת השנים המעצבות שלי העברתי כאן.
"אמי נסעה בצעירותה ללמוד עיצוב בוושינגטון, וחזרה ארצה עם מקצוע. היא התחתנה מאוחר לעומת מה שהיה נהוג אז. אמא האמינה שחשוב לראות עולם, וכך חינכה אותנו: 'כדי להיות אשת מקצוע בארץ את צריכה קודם כל לראות עולם, לקבל פרספקטיבה בינלאומית'. שניהם תרמו לעיצוב שלי כאדם קרייריסטי.
"אני זוכרת את הלם התרבות שהיה לי במפגש עם ניו יורק. בארץ הייתי ילדה עצמאית שניהלה חיי שכונה, דהרתי במכנסיים קצרים על אופניים, ופתאום כל תוכנית צריך לתאם עם אמהות אחרות שלושה שבועות מראש, אין יותר אופניים בשכונה, רק בליווי של אמא בפארק, כל העצמאות ניטלה ממני. רשמו אותי ללימודים בישיבה מעורבת, זאת היתה המסגרת שאפשרה לילדי שליחים ללמוד בעברית. למדנו רש"י, תלמוד ושולחן ערוך.
1969. תמר צ'חנובר, בת ארבע, עם אביה יוסף בכיכר טרפלגר, לונדון
"הוריי תמיד עבדו, וחלק גדול מהזמן אבי לא היה בסביבה. התגעגעתי אליו מאוד, אבל תמיד הרגשתי שהוא איתי ויודע מה קורה לי. גדלתי בבית שהמסר העיקרי בו היה 'את יכולה לעשות כל דבר שאת רוצה, אנחנו מאחורייך'. המסר הזה אפשר לי לעשות כמה דברים לא שגרתיים. כשבחרתי להיות אם חד־הורית שאלתי את עצמי איך אסתדר ביומיום ובעבודה, והוריי אמרו לי: 'הסתכלי על התמונה הגדולה, אל תלכי לאיבוד בפרטים'. גם בעסקה שעשינו עם קוקה־קולה, כשהיו מכשולים בפרטי ההתקשרות, אבי אמר: 'אל תסתכלי על הפרטים'.
"אני זוכרת מילדותי את ההחלטה של דודי, זוכה פרס נובל אהרן צ'חנובר, להקדיש את עצמו למחקר במקום להיות רופא. הבחירה שלו היתה קשה לאבי, שאמר לו: 'מדע זה לא מקצוע, תגמור משפטים או רפואה, שיהיה לך מקצוע ביד'. כילדה לקח לי זמן להבין שדוד שלי הוא בעצם רופא שאינו מטפל בחולים.
"לקרן אתגר הגעתי לפני 13 שנה, ובשלוש השנים האחרונות אני שותפה מנהלת. העבודה המשותפת עם אבי חשפה אותי לפרספקטיבה שלו בנושאים שמעולם לא עלו בבית. יש פלוסים ומינוסים, משום שבעבודה צריך להפוך את הקשר שלנו ליותר פורמלי־מקצועי, אבל אין ספק שלעבוד עם אבא זאת פריבילגיה גדולה וגם אתגר גדול. אין לי שום ספק שזה הכי הרבה זמן שבילינו יחד".
