• תפריט
אקדמיה

שכטמן: "ליהודי שחי בחו"ל יש סיכוי של פי עשרה לקבל פרס נובל מאשר יהודי בישראל"

זוכה פרס נובל בכימיה אמר במסגרת מושב בנושא "עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל" בכנס הרצליה כי "אין בארץ אפילו תשתית מחקר אזרחית אחת. אם נתחיל לפעול להקמתה נוכל למשוך לארץ חוקרים"

"ליהודי שחי בחו"ל יש סיכוי של פי עשרה לקבל פרס נובל מאשר יהודי שחי בארץ, ויש לקחת זאת בחשבון" - כך אמר היום (ה') זוכה פרס נובל בכימיה, פרופ' דן שכטמן, במושב תחת הכותרת "עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל" בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי. שכטמן נימק כי "בארץ יש חוקרים מעולים ופורצי דרך, אך התשתית העומדת לרשותם בישראל היא אינה מספקת. לדעתי, צריך להכין את התשתית לנובליסטים הבאים בישראל על ידי למידת חשיבה רציונלית ולוגית כבר מגיל הגן ולהמשיכה במעלה מערכת החינוך. אין בארץ אפילו תשתית מחקר אזרחית אחת. אם נתחיל לפעול להקמתה נוכל למשוך לארץ חוקרים".

 

פרופ' מנחם יערי מהמחקר לחקר הרציונאליות באוניברסיטה העברית בירושלים הוסיף כי כי "היקף התמיכה הפדרלית בארה"ב במחקר, על בסיס מצויינות בלבד, עומד על כ-80 מיליארד דולר בשנה. לעומת זאת, בישראל הוא עומד על 80 מיליון דולר בשנה וזוהי ההשתתפות היחידה של המדינה. בעוד שהאוכלוסייה בארה"ב גדולה פי 50 מאוכלוסיית ישראל, התמיכה הפיננסית במחקר גדולה פי 1,000. סך היקף המחקר המדעי הבסיסי בישראל שווה לזו של אוניברסיטה אחת ממוצעת בארה"ב. אם תשאלו זוכי פרס נובל היכן עשו את מחקרם , תגלו כי מרבית המחקרים התבצעו מחוץ לישראל".

 

 

פרופ' אמנון רובינשטיין האשים דווקא את המל"ג וקרא לרפורמה מקיפה. כמו כן, ציין כי "שרי חינוך באירופה קבעו כי הגדלת הנגישות למוסדות להשכלה גבוהה היא המכשיר החשוב ביותר להקטנת הפערים בחברה, לכן עלינו להמשיך ולפעול לכך".

 

פרופ' מרדכי סוקולוב, נשיא מכללת אפקה, האשים גם הוא את המל"ג ואמר במסגרת המושב כי לדעתו "יש להרוס את המל"ג, לפזר מלח ולהתחיל מהתחלה. אין ספק שיש צורך במל"ג כחיץ בין הממשלה לאקדמיה. בשנתיים האחרונות המל"ג השתנתה פלאים ולטובה, אבל יחד עם זאת אני מצפה שהמל"ג יוביל חזון, וכיום זהו ועד עובדים שרק דואג שלא יזיזו את הגבינה ולא יאכלו את העוגה".

 

פרופ' אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, הוסיף כי "צריך להיות שיתוף פעולה נרחב בין האוניברסיטאות ליתר מוסדות ההוראה והמחקר. כל שיתוף פעולה כזה יכול לחסוך הוצאות ולהגדיל את תפוקת המחקר. תשתיות המחקר הכבדות צריכות להיות באוניברסיטאות ולא להתפזר בצורה רחבה מדי בין כל מוסדות ההשכלה הגבוהה. יחד עם זאת, כל מוסד אקדמי צריך לעודד את חוקריו לעשות כן. יתרה מכך, חשוב לעודד את החוקרים המצטיינים במכללות להמשיך במחקר על יד העלאה בשכר".

 

כלכליסט באייפד - חוויה אינטראקטיבית שעוד לא נראתה בישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x