אם הם יוכיחו שאין להם מה להסתיר, אולי נאמין

הבעיות המאפיינות את כלכלת ארצות הברית כיום - העלייה החדה בשיעורי האבטלה וצמיחתה האטית של רמת התפוקה - צופנות בחובן עלייה דרסטית בפערי הכנסה. מן המפורסמות היא שכל כלכלה מורכבת מביאה לחלוקה לא שוויונית של הדברים הטובים שיש לחיים להציע. אולם, מגמת העמקת הפערים הקצינה מאז שנות השמונים. ההכנסה החציונית למשפחה בארצות הברית כמעט קפאה על שמריה ואילו ההכנסה הממוצעת צמחה. הפער בין רמת ההכנסה של בוגרי אוניברסיטה לבין זו של בוגרי תיכון גדל בקצב מהיר.

ברור אם כן שרק קבוצה קטנה של בעלי הכנסה גבוהה נהנתה מחלק הארי של הרווחים מהפריון הגדל. בדיקה מעמיקה יותר מלמדת שרק האחוז העליון של בעלי ההכנסה נהנה מרוב הצמיחה, ולמעשה רובם המכריע של הרווחים הגיע לכיסם של העשירון העליון מקרב אחוז זה.

מפגש שרי האוצר ונגידי הבנקים של ה-G20 צילום: MCT

הגורמים לפערים ההולכים וגדלים הם רבים ומגוונים, ביניהם מערכת המיסוי ושינוי בדפוס הזדמנויות התעסוקה. שינוי זה נובע ללא ספק מתהליך הגלובליזציה שהביא לעלייה חדה ביבוא מוצרי ייצור. מדד יעיל המצביע על הירידה היחסית בייצור הוא היחלשותם של האיגודים למיניהם. בד בבד עם הירידה ברמות הייצור, התחזקו שני תחומים במגזר השירותים - תחום השירותים הפיננסיים ותחום שירותי הבריאות. אם בעבר רווחיו של המגזר הפיננסי היוו כ־10% מכלל הרווחים בכלכלה, הרי שבמרוצת השנים נתח זה עלה ל־40%. מטבע הדברים, דרישות התעסוקה של מגזר זה מכוונות בעיקר לבעלי השכלה גבוהה.

בתחום מוצרי הייצור ניתן ליישם את רעיון השוק המתנהל כהלכה: מוצרים שונים מיוצרים כך שיהיו דומים והצרכן יוכל לערוך השוואה ביניהם. לעומת זאת, שירותים פיננסיים ושירותים בריאותיים הם ייחודיים ומורכבים כך שהצרכן מנוע מלהשוות ביניהם כראוי. כלכלנים מכנים מצב זה "מידע א־סימטרי".

הבדלים אלו שופכים אור על חלקם של המוסר האישי או תאוות הבצע בכלכלה. הרי החיפוש אחר חידושים טכנולוגיים ואחר שיפור ברמת החיים מונע על ידי תאוות בצע. אלא שבמערכת כלכלית הפועלת כראוי תאוות הבצע מרוסנת על ידי התחרותיות כך שהרווחים המתקבלים מחדשנות ומשירותים איכותיים לא נותרים בכיסיהם של הספקים. אך במצבים שבהם קיימת א־סימטריה במידע הנגיש לצרכן, נחלשים כוחות התחרות. למטופל הנעזר בשירותי הבריאות וללקוח המבקש שירותים פיננסיים אין גישה לכל המידע הרלבנטי.

בנסיבות אלו, תאוות הבצע הופכת לסוגיה רלבנטית יותר ועולה הדרישה להציג את המידע הרלבנטי באופן המלא ביותר - דרישה שתעשיית השירותים הפיננסיים אינה עומדת בה. התחום הרפואי, לעומת זאת, כיבד מאז ומתמיד דרישה זו במידה מסוימת הודות לסטנדרטים של שירות הולם. ברור למדי שתעשיית השירותים הפיננסיים מפגרת במידה ניכרת מאחורי תחום השירותים הרפואיים בעניין זה.

יש לעגן בתחום השירותים הפיננסיים אופן התנהלות אחראי נאות באמצעות חקיקה, כפי שהיה בשנות השלושים של המאה העשרים. חוקים אלו נשחקו במידת מה בעת ממשלת קלינטון ואכיפתם נשחקה גם כן. חוק Dodd-Frank, שנחקק לפני כשנה וחצי, היווה צעד בכיוון הנכון, אך השפעותיו של המגזר הפיננסי הצליחו לדלל את החוק ולהכביר מורכבויות מיותרות.

סדרת מאמרים מה–Boston Review, מיוחד לכלכליסט

פרופ' קנת' ארו הוא חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1972