שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

אגרת השמירה חוזרת, גם אם השומרים נשארים בבית

ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שתאפשר לרשויות המקומיות לגבות אגרה עבור שירותי ביטחון שמספקת העירייה - גם אם הרשויות לא יספקו בפועל שירותי שמירה לתושבים

ועדת שרים לחקיקה אישרה ביום ראשון הצעת חוק שתאפשר לרשויות המקומיות לחזור ולגבות מתושביהן אגרת שמירה, בנוסף לתשלומי הארנונה השוטפים. על פי ההצעה שיזם משרד הפנים, יוכלו הרשויות המקומיות לגבות את האגרה גם אם בפועל הן לא מספקות שירותי שמירה לתושבים.

 

מקור תשלומי האגרה בחוק עזר עירוני שחוקק בתקופת האינתיפאדה השנייה והתיר לרשויות לגבות אגרת שמירה מהתושבים עבור שירותי שמירה שהן מספקות כמו סיירת ביטחון ושירותי שמירה על מבני ציבור. דו"ח מבקר המדינה מ־2005 מתח ביקורת על השימוש שעשו הרשויות המקומיות בדמי האגרה. על פי הדו"ח, האגרה שימשה את הרשויות להגדיל את הכנסותיהן, תוך עקיפת ההקפאה על העלאת שיעור הארנונה.  

 

 

שנה לאחר דו"ח המבקר, עתרה חברת מועצת העיר חולון יוליה מלינובסקי לבג"ץ בבקשה לבטל את חוק העזר המאפשר את גביית האגרה. מלינובסקי טענה שמבוצעת גביית כספים עבור שירותים שמשטרת ישראל מספקת חינם וכן שהאגרה קושרת באופן מפלה בין מצבם הכלכלי של תושבי רשות לבין רמת הביטחון שהם זוכים לה. בג"ץ קיבל את טענותיה ופסק כי מתחילת 2011 לא יוכלו הרשויות להמשיך בגביית האגרה, עד שמשרד הפנים יקבע נהלים ברורים בכל הנוגע לפעילות הביטחונית שרשות מקומית מוסמכת לקיים.

 

"אפילו שקוראים לזה אגרה, מדובר במס. הוא מגיע עם הארנונה, ואין אפשרות לסרב לשלם אותו או לקבל הנחות", אמרה מלינובסקי ל"כלכליסט". "אין שום קריטריונים לגביית האגרה - העירייה יכולה לגבות 10 מיליון שקל על אגרת שמירה ולהשתמש ב־5 מיליון בלבד, כשהשאר ייכנס לקופת העירייה. הרשויות המקומיות בבעיה תקציבית, חסר להן כסף, אז הן מחפשות מאיפה לקחת".

 

עו"ד עדי מוסקוביץ', המטפל בכמה תביעות ייצוגיות נגד רשויות מקומיות בנושא, התרעם אף הוא על ההחלטה. "יש כאן ניסיון לעקוף את ההחלטה של בג"ץ בחקיקה, במיוחד כשזה אינו תפקיד השלטון המקומי לשמור על הסדר, הרי בשביל זה יש משטרה. אם רוצים להקים משטרה מקומית - יש לעשות זאת בצורה מסודרת, כך גם קבע השופט". מוסקוביץ' מצביע גם על הבעייתיות באגרה: "הארנונה היא מס פרוגרסיבי, שמאפשר למי שזקוק לקבל הנחות. לא כך עם האגרה. זו מערכת מס נפרדת שאין לה שום הצדקה. ברעננה למשל מדובר ב־350 שקל בשנה לנכס. הגבייה היא לפי יחידה ולא לפי מטר כך שדירה של 400 מטר ודירה של 60 מטר משלמות את אותה אגרה".

 

ממשרד הפנים נמסר: "הצעת החוק שיזם משרד הפנים הנה בהתאם להנחיות בג"ץ בנושא זה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x