צדק תזונתי
אין סיבה להוזיל או לפקח על מחיר החמאה והמזונות הקשורים להגדלת הסיכון להשמנה וסוכרת בעוד שיש צורך ממשי להבטיח שמחירי סל המזון הבריא הבסיסי יהיו ברי השגה לכול
אחת מאבני הדרך של המחאה החברתית בקיץ 2011 הייתה חרם הקוטג' אשר נבע מהעלייה הגבוהה מאוד במחירו.
הדרך לטיפול במחירי המזון חשוב שתהייה כזו שלא תפתור בעיה אחת ומאידך תיצור או תחריף בעיות אחרות. כאשר אנחנו מדברים על מחירי המזון חשוב להתייחס למכלול ההקשרים של מחירי המזון
אחת ההמלצות בדו"ח הביניים של ועדת קדמי הנה להכניס לפיקוח על המחירים מוצרי מזון בעלי נתח שוק הגדול מ-50%. המלצה זו מתייחסת להיבט הכלכלי בלבד וחסרה את ההבנה על ההשלכה הבריאותית של המזונות השונים. אנו חיים בתקופה בה מגפות ההשמנה, הסוכרת וכל הנלווה להם דוהרות בכל העולם ומהוות גורם דאגה משמעותי לממשלות בהיבטים רבים ובהם גם הנטל הכלכלי הכרוך בהם, כבר כיום. לאור זאת מתגייסות כיום ממשלות ובהן גם ממשלת ישראל, אשר קבלה החלטה בשבוע שעבר לאמץ תוכנית לאומית למאבק בהשמנה. תוכנית זו כוללת בין היתר חקיקה המכוונת לצמצם את צריכת המזונות המזיקים ע"י הוצאתם לדוגמה מבתי הספר ואולי אף מקומות עבודה.
מזונות אשר הוכחו כתורמים להשמנה ותחלואה כוללים בין היתר חמאה, משקאות ממותקים, חטיפים ועוד. פינלנד הובילה בתמותה ממחלות לב בשנות ה 70-80 של המאה העשרים. מהלך לאומי להפחתת התחלואה והתמותה כלל הפחתה עצומה בצריכת חמאה מרמה של מעל 80% מהאוכלוסייה לפחות מעשרים אחוז לאחר 5 שנים. זאת והפחתה מקבילה בצריכת מוצרי חלב שמנים ומוצרי בשר שמנים הביאו לירידה דרמטית בשעורי התחלואה והתמותה. מכאן, שההיבט של האיכות התזונתית של המזונות צריכה להוות גורם מרכזי בקביעת מדיניות הקשורה במחירי המזון.
אין סיבה להוזיל או לפקח על מחיר החמאה והמזונות הקשורים להגדלת הסיכון להשמנה וסוכרת בעוד שיש צורך ממשי להבטיח שמחירי סל המזון הבריא הבסיסי יהיו ברי השגה לכול. ועדת קדמי אשר בוחנת את נושא מחירי המזון ודרכים להוזלתם חסרה באופן בולט מומחה בתחום התזונה והתייחסות להיבט הבריאותי של פקוח על מחירים ו/או הפחתת חסמי מיסוי על מזונות מזיקים. מהלך כזה, בפרט אם יגרום להוזלת מחירי מוצרי מזון יאיץ את מגפת ההשמנה, הסוכרת אי השוויון התזונתי והבריאותי. החלטה על כל מדיניות בתחום המזון חשוב שתכוון בראש ובראשונה לקדום התזונה הבריאה ובריאות האוכלוסייה.
היבט חשוב נוסף שכל ועדה הדנה במדיניות מחירי מזון חייבת להתייחס אליו הינו העצמאות התזונתית של מדינת ישראל. לא ניתן להתייחס למחירי מזון בהיבט הצר של המחיר על המדף כיום. אם מהלך כזה עלול לפגוע ולכרסם בחקלאי ישראל וכתוצאה מכך יצטמצם כושר הגידול החקלאי שלנו, אנו עלולים למצוא את מדינת ישראל מגדילה את התלות שלה בחקלאי מדינות אחרות, הנהנים מהגנות מתמידות. מצב כזה עלול במצבים של משברי אקלים או אחרים להוביל לחוסר בטחון תזונתי בהיקפים שלא ידענו.
אין מנוס מהחלה של פקוח על מחירי סל מזון בסיסי בריא אשר יאפשר לכלל הצבור לצרוך אותו. סל מזון זה המבטיח את התזונה הבסיסית הבריאה המבטיחה גדילה ותפקוד מיטביים לכל, צריך להיקבע בראש ובראשונה על בסיס ההיבט התזונתי בריאותי ולפיכך להיות מובל ע"י אנשי תזונה ובריאות הצבור בשיתוף גורמי החקלאות והכלכלה. סל המזון הבריא הבסיסי חיוני שיהיה גם הבסיס לתכנון חקלאי, תוך הבטחת הביטחון התזונתי העתידי של תושבי מדינת ישראל.
הכותבת היא מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה המרכז הרפואי הדסה עין כרם