$
בארץ

ה-OECD: "מחירי הנדל"ן בישראל מתקרבים למימדים של בועה"

הארגון בסקירה ראשונה על כלכלת ישראל: "קיים סיכון שלא תושג נחיתה רכה בשוק הדיור; יש להוציא את הפיקוח על שוק ההון ממשרד האוצר". בהתייחסות למשק האנרגיה נכתב - "ישראל צריכה להקים קרן ממשלתית לקליטת רווחי חברות הגז"

אמנון אטד וליאור גוטמן 10:5912.12.11

"המשק הישראלי, ובכלל זה גם המגזר הפיננסי שלו, עבר את השפל הגלובלי של השנים 2008-2009 במצב סביר יחסית, וההתאוששות שלו מהמשבר הייתה מהירה. אולם הוא מושפע היום מהתחזית הגלובלית המחריפה ומהמתחים הגיאופוליטיים הגבוהים, ו'מחאת האוהלים' הוסיפה מימד חדש לסדר היום החברתי-כלכלי. בנק ישראל עבר בצדק למדיניות מרחיבה של הורדות ריבית". כך קובעים ראשי ארגון המדינות המפותחות (OECD) בפתח הסקירה הכלכלית הראשונה שלהם על המשק הישראלי מאז הצטרפות ישראל לארגון לפני כשנה וחצי. את הסקירה המפורטת, המשתרעת על פני 126 עמודים, מסרו אתמול חברי משלחת ה- OECD לשר האוצר יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר.

 


 

אולם מיד לאחר דברי הפתיחה המחמיאים, עוברים מחברי הסקירה לשורה של המלצות ואזהרות הרבה פחות מעודדות. לדבריהם, קיים סיכון לכך שלא תושג נחיתה רכה בשוק הדיור, ויתכן שבתגובה לכך יהיה צורך לנקוט בצעדים מקרו-יציבותיים מתאימים נוספים (הכוונה להגבלות שהטיל בנק ישראל בשנתיים האחרונות על הבנקים ועל הלווים בשוק המשכנתאות).

 

מחברי הסקירה מעריכים כי הביטול הצפוי של מתווה הרפורמה במס הכנסה יסייע לממשלה לעמוד ביעדי הגירעון. במקביל הם מעריכים כי יהיה צורך בנקיטת צעדים נוספים כדי להגדיל את ההכנסות, ואת זה צריך לעשות לדעתם בדרך של ביטול פטורי מס קיימים, הטלת מסים סביבתיים גבוהים יותר והעלאת שיעור המע"מ.

 

בפרק המוקדש למדיניות המוניטרית של בנק ישראל, כותבים מחברי הסקירה כי הריבית הנמוכה שהנהיג הבנק בתגובה למשבר הגלובלי תרמה לעליה מהירה במחירי הנדל"ן, "שמתקרבים למימדים של בועה". לדבריהם, העליות במחירי הדירות, יחד עם צמיחה מהירה יחסית, הצדיקו התחלה מוקדמת של העלאת הריבית, כפי שאכן עשה בנק ישראל החל בחודש ספטמבר 2009. אולם העלאות אלה יצרו פערי ריבית בין השקל לבין המטבעות העיקריים ובכך הן עודדו את ייסוף השקל.

 

בנושא הטעון של שאלת המבנה הרצוי של הפיקוח על שוק ההון, שגרם בשנים האחרונות להתכתשות ממושכת בין האוצר לבין בנק ישראל, כותבים מחברי הסקירה כי יש להוציא את אגף הפיקוח על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ממשרד האוצר, כדי להבטיח את עצמאותו בפועל. יחד עם זאת הם אינם תומכים לחלוטין בעמדת בנק ישראל, שדורש להעביר את פעילות אגף שוק ההון לסמכותו, ומציינים כי "זוהי רק אחת האפשרויות". לדבריהם, הדיון הבינלאומי בשאלת מבנה הפיקוח הפיננסי, לרבות בעקבות המשבר האחרון, לא הניב הסכמה גורפת בנושא זה. עוד הם מציינים כי הפיקוח הפיננסי דורש תיאום הדוק בין הרגולטורים השונים, ובדיקה מוגברת של הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל.

 

"ישראל צריכה להקים קרן ממשלתית לקליטת רווחי חברות הגז"

 

"מתוך מודעות להיקף העתודות הקיימות ולסיכוי הסביר לתגליות עתידיות יש צורך להתחייבות שקופה לגבי השימוש שיעשה בכספים. אין לתעל את התקבולים להכנסות הכלליות של הממשלה ואין להכניסם לקרן מיוחדת או לסעיף תקציבי מיוחד. הדרך הטובה להבטיח שהדורות הבאים והנוכחים יוכלו ליהנות היא ליצור קרן הון ממשלתית שתנוהל באופן בלתי תלוי", כך עולה עוד מדו"ח ה-OECD בניתוח לגבי משק האנרגיה הישראלי.

 

עוד קובע הארגון שמשק האנרגיה הישראלי אולי מרובה במחפשי גז אולם רוב המאגרים המוכחים והפוטנציאליים נמצאים בידי ״קונסורציום בודד״ שמורכב כאמור מנובל אנרג׳י האמריקאית וקבוצת דלק בבעלות יצחק תשובה.

 

בהתייחסו לגילויי הגז נטען שלמרות ש"מדובר בעתודות משמעותיות הן לא יהפכו את ישראל למשק עתיר משאבים שיש לו יכולת להשפיע על המחירים העולמיים". עוד מגלה הארגון את מה שכלל אזרחי ישראל מכירים זה מכבר שהמשק המקומי הוא "אי אנרגטי״ שלא יכול להישען על מקורות אנרגיה חיצוניים ובו חברת החשמל משמשת כיצרנית החשמל העיקרית והכמעט יחידה. בראיה עתידית מסבירים כי יצרני חשמל פרטיים ישמשו אלטרנטיבה לחברת החשמל אבל כל עוד שרשרת ההולכה והאספקה תשאר בידי חברת החשמל מבנה השוק ימשיך להיות מעוות.

 

 

לכתבה באנגלית לחץ כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x