שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
סביבה

דו"ח חריף של הכנסת: "הממשלה התעלמה מפתרונות התיישבות חלופיים בחבל ערד"

מרכז המחקר של הכנסת מצטרף למתנגדים לתוכנית להקים יישובים חדשים בנגב. מהדו"ח שהכין עולה כי הקמת היישובים תעלה יותר לקופת המדינה לעומת הרחבת יישובים קיימים. בינתיים כבר הועברו מיליון שקל להכנת התוכנית

בצעד חריג פרסם השבוע מרכז המחקר והמידע של הכנסת דו"ח התוקף את החלטת הממשלה להקים גוש התיישבות נרחב באזור מבואות ערד. לפי הדו"ח, ההחלטה, שהתקבלה לפני כחודש, לא התבססה על בחינת חלופות ראויה, לא תואמת את המדיניות התכנונית, והנה יקרה יותר ופוגעת יותר בסביבה לעומת חלופה של הרחבת יישובים קיימים באזור.

 

את ההחלטה להקמת גוש ההתיישבות צפון מערבית לבאר שבע הובילו ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשרים בוגי יעלון וסילבן שלום. כיום היא נמצאת בעבודת מטה שמנהלת מיכל פרנק, ראש אגף תיאום במשרד ראש הממשלה, בשיתוף החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית. לעבודת המטה כבר הוקצו מיליון שקל והיא אמורה להסתיים בחודש אפריל הקרוב.

 

למפת האזור לחץ כאן 

 

המטרות הרשמיות שמאחורי ההחלטה, כפי שנמסרו ממשרד ראש הממשלה, הן "חיזוק ההתיישבות המוסדרת הקיימת בין מיתר לערד, תוך מתן מענה למגוון ביקושים להתיישבות באזור באר שבע ומשיכת אוכלוסייה למטרופולין באר שבע". בדו"ח החריף של הכנסת נכתב כי "הגדרת המטרות, כפי שמוצגת בהצעת המחליטים, אינה מאפשרת דיון אמיתי בחלופות לתוכנית". לפי הדו"ח, "ההתעלמות מפתרונות התיישבותיים חלופיים, שעליה הצביע מבקר המדינה ב־2005 בולטת גם בתהליך קבלת ההחלטה בדבר הקמת חבל ההתיישבות במבואות ערד".

 

עוד נכתב, על סמך נתוני מינהל מקרקעי ישראל, כי נכון להיום כבר מתוכננות יותר מ־30 אלף יחידות דיור ביישובים הקיימים באזור התוכנית. "יש לבחון האם המלאי התכנוני אינו מהווה חלופה ומדוע לא צוינו חלופות".

 

הרחבה זולה יותר ב־30%

 

הדו"ח גם מוסיף מטרה נוספת להקמת גוש ההתיישבות, מטרה שלא הוזכרה בהחלטת הממשלה באוקטובר - שמירה על רצף התיישבות יהודי באזור. בדו"ח מצוטט ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות, השותפה בגיבוש התוכנית, באומרו כי מטרה נוספת היא "לתפוס את יתרת השטח האחרונה, ובכך למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום שנותרו, וכן למנוע יצירת רצף בדואי ו/או ערבי מכיוון דרום הר חברון, לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם, וכל המרחב הכלוא ביניהם ובין באר שבע".

 

גם שיקול כלכלי נגד הקמת היישובים החדשים עולה מדו"ח הכנסת: הפער בין עלויות ההקמה של יישוב כפרי חדש לעומת הרחבה של יישוב כפרי קיים מסתכם בכ־320 אלף שקל לכל יחידת דיור. קרי, יחידת דיור שנבנית ביישוב חדש יקרה ב־30% מיחידה זהה שנבנית בהרחבה של יישוב קיים. את הפער סופגות בעיקר הממשלה, הרשות המקומית וחברת התשתיות.

 

העמדה העולה מהמחקר מצטרפת להתנגדויות שהביעו השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, החברה להגנת הטבע וח"כ דב חנין. בדיון שקיים שלשום במסגרת הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות של הכנסת, אמר כי יש להעדיף את חיזוק היישובים הקיימים בפיתוח בר־קיימא.

 

ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, כתב לשרי הממשלה בטרם קבלת ההחלטה כי "כבר כיום נאבקים היישובים הקיימים למשוך אוכלוסיות חדשות". גם השר גלעד ארדן, במכתב שכתב למזכיר הממשלה, הזכיר את השפעת היישובים החדשים על החלשת יישובים קיימים. לדבריו, ההחלטה תביא ל"פגיעה של הערים הקיימות בנגב, כמו ערד, דימונה ובאר שבע. וכן תוביל להרס מיותר של הסביבה והמרחבים הפתוחים". ארדן מציין עוד כי האזור מתאפיין בנוף פתוח ורב־גוני ומשמש "ריאה ירוקה" לתושבי באר שבע והסביבה, וכי פגיעה בו מנוגדת לתוכניות מתאר ארציות. במקום מפגש של שני אזורי אקלים ביו־גיאוגרפיים ובו מיני צמחים שייפגעו מהבנייה.

 

"נביא הכל בחשבון"

 

החלופה להחלטה שעליה מצביעים המתנגדים היא חיזוק יישובים קיימים במרחב, הסובלים מתת־אכלוס. השר ארדן אף ציטט את המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי־חברתי, שבהן נכתב כי יש להעדיף תוכניות המעבות את המרקם הבנוי.

 

תגובת משרד ראש הממשלה: "במסגרת עבודת המטה יובאו בחשבון כלל השיקולים, לרבות ההשפעות הכלכליות והסביבתיות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x