שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חשבון של שברים: אין מורים ואין מוטיבציה בלימודי המתמטיקה בתיכונים

ועדת החינוך תדון היום במכתב ששלחו 15 פרופסורים למתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב לשר החינוך ובו הם טוענים כי אין מספיק מורים טובים למדעים. בינתיים משרד החינוך מעניק תמריצים לסטודנטים מצטיינים אבל הבעיה רחוקה מפתרון

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת תדון היום (ג') במצב לימודי המתמטיקה בישראל. הסיבה לדיון היא מכתב ששלח נשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה, פרופ' אליעזר רואן, לשר החינוך גדעון סער בעניין איכותם הירודה של לימודי המתמטיקה בתיכונים.

 

על המכתב חתומים 15 פרופסורים למתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. "הטענה הבסיסית שלנו נוגעת לחלוקת המשאבים במערכת", מסביר פרופ' רואן בשיחה עם "כלכליסט". "המדינה טוענת שמתמטיקה היא מקצוע חשוב, וחשוב שאנשים ילמדו מקצועות טכנולוגיים, אבל זה לא ניכר בחלוקת התקציבים, אין תמריץ ראוי למורים מקצוענים וגם חסר תקציב ייעודי להכשרת מורים למתמטיקה".

 

"אנו מצויים לאחר שעת האפס"

 

מעבר להכשרת המורים, רואן מותח ביקורת על תוכנית הלימודים. "קיימת בעיה מאוד יסודית והיא שהחינוך למתמטיקה הפך ללימוד נוסחאות. הכל נמצא בתוך הקופסה. הרעיון ההיסטורי במתמטיקה הוא לצאת מהקופסה ולייצר דברים חדשים. זה הדבר העיקרי שחסר במערכת החינוך. הבת שלי למדה כל מיני 'פתגמים' שלא קשורים בכלל למתמטיקה".

 

כדי לשפר את מצב הוראת המתמטיקה, רואן מציע במכתבו תוכנית מפורטת הכוללת שלושה נדבכים עיקריים: סבסוד לימודים הכולל מתן הלוואות מותנות לסטודנטים להוראת מתמטיקה, העלאת שכר המורים למתמטיקה שהם בעלי תואר במקצוע וחובת רישוי למורים למתמטיקה - לשיפור המעקב של משרד החינוך אחר רמת ההוראה.

 

ד"ר הגר גל, ראש החוג להוראת מתמטיקה ופיזיקה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, כתבה אף היא מכתב לשר החינוך סער בינואר השנה, שבו התריעה על רמתם הנמוכה של המורים למתמטיקה. "כבוד שר החינוך, אנו מצויים לאחר שעת האפס", הזהירה גל, "בהיעדר נקיטת הצעדים המתאימים כבר היום, מדינת ישראל תשלם מחיר כבד, אולי כבד מנשוא, כבר בשנים הקרובות. זה הזמן לעצור את ההידרדרות".

 

בשיחה עם "כלכליסט" טענה גל כי "ההוראה גרועה כי אין בעלי מקצוע שיעשו את העבודה. מאחר שאף אחד לא רוצה להיות היום מורה, ובפרט לא מורה למתמטיקה, המכללות אינן יכולות להרשות לעצמן לעשות סלקציה. אם יש לנו פחות מ־15 מועמדים למסלולי הוראת המתמטיקה, אנחנו לא יכולים לבחור או למיין, ובטח שלא למלא את השורות. לוקחים את מי שיש. כדי שמישהו ירצה להיות מורה, המקצוע צריך לקרוץ. שכר המורים, גם אחרי הרפורמות, הוא בדיחה". גל מקוננת על המצב הנוכחי שבו המטרה, הציון בבגרות, חשובה יותר מהדרך הלימודית שעוברים התלמידים ומהצורך לתגבר את החלשים ולהציב אתגרים לחזקים. את החתירה להישגים בבחינות הבגרות היא מגדירה כ"פוליטיקה".

 

ד"ר הגר גל: "אם יש לנו פחות מ־15 מועמדים להוראת המתמטיקה, אנחנו לא יכולים לבחור או למיין" ד"ר הגר גל: "אם יש לנו פחות מ־15 מועמדים להוראת המתמטיקה, אנחנו לא יכולים לבחור או למיין"

 

"צריך איזה בן־גוריון בתחום החינוך"

 

גל: "הבגרות היא רק סוף הדרך. זה עניין של פוליטיקה: שר שרוצה להראות הצלחה צריך לייצר הישגים טובים יותר בבחינת הבגרות. אבל בלי שינוי מהותי במערכת, מדובר בשינויים קוסמטיים בלבד. אפילו המורים שאמורים ללמד את תוכנית הלימודים לומדים את החומר בהשתלמויות מרתוניות. זה לא לימוד אמיתי, זה יותר הנחיות לביצוע. לא כך צריכה להיראות הכשרת מורים. גם מי שמנחה מורים לא יודע הרבה יותר מהמורים עצמם". גל מסכמת בעצב: "צריך איזה בן־גוריון כזה שיקבל החלטה אמיצה ויחליט שעושים מהפכה".

 

משרד החינוך דווקא מנסה. בשנתיים האחרונות מוביל המשרד מדיניות להשבחת כוח האדם בהוראה, ובכלל זה בהוראת המתמטיקה. בהתאם לכך, המשרד נקט כמה פעולות ובהן מתן עדיפות למסלול לימודי המתמטיקה במכללות להוראה. במסגרת זאת הוא מעניק מלגות בהיקף של כ־20 אלף שקל לשנה לסטודנטים מצטיינים הבוחרים ללמוד מתמטיקה וכן תוספת שעות למכללה שבה נקלטים אותם סטודנטים. נוסף על כך, המשרד הכשיר 300 אקדמאים מתעשיית ההייטק לטובת מקצועות המדע. 163 מהמוסבים שובצו כמורים למתמטיקה בבתי הספר.

 

בימים אלו מקדם משרד החינוך - בשיתוף פורום הדקאנים של המדעים המדויקים באוניברסיטאות - תוכנית משותפת לשיבוצם של בעלי תואר שני ודוקטורנטים מצטיינים כמורים למתמטיקה ולמדעים בבתי הספר. אך למרות המאמצים, התוצאות טרם נראות בשטח. נראה שהבעיה נרחבת ועמוקה יותר.

 

תום הלברטל, בוגר תואר במתמטיקה המלמד בבית ספר פרטי להשלמת בגרויות, סיפר בשיחה עם "כלכליסט" כי "מעבר לכסף, בבית ספר פרטי התלמידים חדורי מוטיבציה. בתיכון צריך להתמודד כל הזמן עם בעיות משמעת ועם אנשים שלא באמת רוצים להיות שם. האסימון נופל להם רק אחרי הצבא, אז הם מגלים מוטיבציה ומשקיעים זמן וכסף כדי ללמוד כמו שצריך - ואז גם כיף ללמד אותם".

 

הלברטל לא מתחמק גם מעניין התגמול: "זה לא סוד שלא משתלם להיות מורה בישראל. מורה באוסטרליה מרוויח פי ארבעה בערך, זה בלתי נתפס". הלברטל התנסה בעבר בלימוד מתמטיקה בתיכונים והוא מספר על החוויה: "שנים של שחיקה ועבודה קשה ללא תגמול הפכו את המורים לממורמרים מאוד".

 

 

קריירה? לא בהוראת המתמטיקה

 

יעל (השם המלא שמור במערכת), בוגרת תואר במתמטיקה ותוכנית "חותם" להכשרת סטודנטים כמורים, מלמדת כיום בבית ספר בחולון ומסכימה עם פרופ' רואן. למרות הסיפוק הנובע מתחושת השליחות בעבודה, היא אינה מתכוונת להפוך את ההוראה לקריירה. בשיחה עם "כלכליסט" היא מספרת כי "המדינה שלנו מסתמכת על מבחני מיצ"ב, בגרות וכדומה. השפה שבה מלמדים היא שפה של הצלחה במבחנים ולא שפה של הבנה. את יכולה לדעת מתמטיקה ולא להצליח בבגרות, ואת יכולה להצליח בבגרות בלי לדעת מתמטיקה. אלו שפות שונות, וזה מורגש בעיקר במסלול של 3 יחידות. מלמדים ילדים אינטליגנטיים נוסחאות של הצלחה במבחנים בלי שום הבנה ועומק. באיזשהו מקום הכל טכניקה וטריקים. זו בעיה שאינה קשורה לאיכות המורים. התלמידים מקבלים ציונים סבירים, אבל אין להם מושג במתמטיקה".

 

אמנם גם יעל סבורה שרמת המורים למתמטיקה לא מספקת - "חלקם לא יודעים מתמטיקה בעצמם ואפילו בהשתלמויות טועים לפעמים בלימוד המושגים" - אבל את האצבע המאשימה היא מפנה כלפי המערכת: "טוב ויפה להפיל הכל על המורים, אבל מי שוכר את המורים ומי מודד אותם כך שהם יכולים להצליח גם בלי שום הבנה בחומר? כיוון שהמדידה של משרד החינוך לא מקדשת הבנה, איכות המורים היא בהתאם".

 

כשיעל נשאלת לגבי העתיד, היא כנראה מתמצתת במשפט את עיקר הבעיה: "לא אוכל להחזיק מעמד עם משכורת כזאת לאורך זמן. זה בסדר לעכשיו, כי אני צעירה ורווקה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x