הסיכוי להפוך לשותף במשרד עורכי דין הולך וקטן

ככל שמשרדי עורכי הדין בישראל הולכים וגדלים, כך גדל גם מספר השותפים בהם. יותר מ־50 משרדים מפרנסים עשרה שותפים או יותר ובשני משרדים יש יותר מ־50 שותפים. למרות מספר השותפים ההולך וגדל, לא כל אחד יכול להיות שותף, ויש שיאמרו שמסלול הקריירה של עו"ד במשרד הוא מובנה ואכזר. ברוב המקרים, עו"ד שלא יהפוך לשותף יעזוב את המשרד לטובת משרד אחר, יקים משרד בעצמו או יפנה למסלול חלופי כייעוץ משפטי או יפנה לתחום עיסוק אחר, שגם בו צפויה לו תחרות קשה.

המבנה הארגוני, ובעיקר התחרות והמיתון הכלכלי של 2008–2009, חייבו את רוב משרדי עוה"ד לקבע תמהיל של שותפים מול שכירים כדי להתמודד עם שאלות תמחיר. משרדי עו"ד בישראל ובעולם שלא מציגים רמת מינוף נכונה ותמהיל נכון בין שותפים ועורכי דין, סובלים מבעיות תמחיר בשוק תחרותי.

הדבר מודגם היטב בהתנהלות המשרדים בעשור האחרון. בשנים ה"טובות", 100 המשרדים הגדולים בישראל הרשו לעצמם להגדיל את שיעור השותפים עד לשיא ב־2007 - כ־32% שמהווים שותף על כל שני שכירים כמעט. אך המיתון והתחרות הביאו את המשרדים לצמצם את כמות השותפים, וב־2011 כמעט שבים לנתוני 2003: שותף על כל שלושה שכירים.

שאלת התמהיל הנכון בין שותפים ושכירים היא כבדת משקל ונגזרת משיקולים כאופי המשרד, סוג הלקוחות והתמחיר. ככלל, ניתן לומר כי משרדים שבהם יש יותר משותף כנגד שלושה שכירים מתקשים להתמודד עם שאלות תמחיר בשוק תחרותי.

הכותב הנו מנכ"ל GlawBAL