$
דעות

האצבע מופנית אל הרגולטור

המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג צריך לקחת טיפים מהמודל האמריקאי ולא ממדינות העולם השלישי

רחלי בינדמן 07:2427.10.11

צלצלתי אתמול לחברה שלי, רופאה במקצועה, ושאלתי אותה היכן היא חוסכת לפנסיה. "אין לי מושג", היתה התשובה שלה. לא הופתעתי. לחוסך הישראלי אין מושג קלוש איפה נמצא הכסף שאמור להבטיח לו רמת חיים הוגנת בגיל פרישה. הסיבות לכך חורגות מעבר לסיסמאות של משרד האוצר לצורך בחינוך פיננסי.

הן מגיעות ללב לבו של מודל החיסכון הפנסיוני בישראל.

 

כשחוסך נדרש לבחור בין שלושה מוצרים פנסיוניים מתחרים ומורכבים הוא מאבד כיוון. כשדמי הניהול שהוא משלם מתחלקים לשני סוגים - דמי ניהול כאחוז מההפקדות החודשיות ודמי ניהול כאחוז מהכספים הצבורים - אין לו כל פרמטר אמיתי להשוות בין גופים מתחרים. ומעל לכל, כאשר הכסף שלו מועבר לניהול חיצוני, כמה גורמים בדרך גוזרים עליו קופון - החל בסוכני הביטוח, מערכות ההפצה והתפעול הבנקאיות, ולבסוף חברות הביטוח ובתי ההשקעות הפרטיים שרוצים גם הם לנגוס בעוגה. בסוף תקופת החיסכון הם מקבלים מהחוסך סכום שווה ערך לדירה.

 

הצצה למודל החיסכון הפנסיוני בארצות הברית מפנה אצבע מאשימה לאו דווקא לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות, שמונעים באופן טבעי משיקולי רווח קרים, אלא לרגולטור. השיטה האמריקאית ודאי מוכרת למפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג ולקודמיו, והשאלה המטרידה שעולה היא מדוע בחר משרד האוצר ללכת דווקא אחר מודלים של מדינות העולם השלישי במקום לקחת דוגמה מזה המערבי.

 

השיטה האמריקאית לא חפה מבעיות - לאמריקאים אין חובה לחסוך, והכוח הרב שניתן לחוסך האמריקאי בניהול כספו כאוות נפשו דורש הבנה פיננסית וסובלנות לתנודות השוק. ובכל זאת, כפי שאומרים באנגלית - ההיגיון של המודל עושה שכל. לא ברור מדוע הרגולטור כופה עלינו להעביר כמעט שליש מכספי החיסכון שלנו לגופים פרטיים, ולא מאפשר ומעודד חברות עסקיות להקים אופרציות חיסכון פנסיוני לטובת עובדיהן, שפועלות ללא מטרות רווח. זה נכון שממילא חברות גדולות בישראל משיגות תנאים טובים מאוד לעובדיהן בחברות הביטוח בזכות היתרון לגודל, אבל ניהול פנימי יכול לחסוך את פערי התיווך. מעבר לזה, האופציה האמריקאית שמאפשרת גם לעובדים במקומות קטנים ליהנות מדמי ניהול נמוכים לא קיימת בישראל.

 

הסיבה שדמי הניהול בארץ הם יקרים יותר, מקורה בגורמים שלא ברור עד כמה יש בהם צורך בחיסכון הפנסיוני, כמו סוכני ביטוח, בנקים, אנשי שיווק ומנכ"לים עם משכורות מופלגות. נדמה כי חינוך פיננסי ופנסיוני, לצד פישוט מבנה המוצרים ופילוח מבנה העלויות שלהם, יוכלו להשאיר לחוסך הישראלי הרבה יותר כסף בכיס.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x