ביהמ"ש קבע: אלפי מורים וגננות במגזר החרדי והערבי יוכלו לדרוש העלאת שכר

אלפי גננות ומורים בחינוך החרדי, הערבי והפרטי זכאים לקבל שכר דומה לזה משקבלים מקביליהם בחינוך הרשמי - כך קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה. משמעות ההחלטה היא כי עתה יכולים מורים וגגנות בחינוך המוכר שאינו רשמי, שבחלק גדול מהמקרים אינם מקבלים שכר זהה לזה שבחינוך הרשמי, לדרוש

פסק הדין ניתן בערעור של רשת הגנים של אגודת ישראל על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שחייב את הרשת לפצות 16 גננות שפוטרו. בית הדין קבע כי הפיטורים נעשו בין השאר בשל גילן של הגננות וכי מגיע להן הפרשי שכר בין מה שקיבלו בפועל לבין מה שמגיע להן על פי תקנות משרד החינוך, שבית הדין פירש אותן כמזכות את הגננות בשכר זהה לזה של אלו בגני הילדים הממלכתיים. הגננות יוצגו על-ידי עו"ד ענת שני-רבה.

הפסיקה ניתנה ברוב של 2 שופטים מול 1. השופט יגאל פליטמן היה בדעת מיעוט מול השופטת רונית רוזנפלד ושמואל צור, היות שסבר כי זהו תפקידו של שר החינוך לפרש את התקנות הקובעות את השכר שצריך להינתן בחינוך המוכר שאינו רשמי, וכי לבית הדין הארצי אין סמכות שכזו, השמורה לבית המשפט העליון בלבד.

מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי הן מוסדות שאינם בבעלות המדינה, אך נמצאים תחת פיקוחה. בשל כך, הם גם מתוקצבים על-ידה ב-75% בלבד ממה שמגיע לבית ספר זהה בחינוך הרשמי (מלבד בתי הספר של מרכז החינוך העצמאי המהווה את גוף החינוך העיקרי במגזר החרדי-אשכנזי ובתי הספר של רשת החינוך מעיין, החינוך התורני של ש"ס, המקבלים 100% תקצוב). 21% מהתלמידים בשנת הלימודים האחרונה למדו בבתי הספר של החינוך המוכר שאינו רשמי, לעומת 14% בשנת 2000.