דו"ח טכנולוגי: פייסבוק עוקבת אחריך, מותק
פייסבוק מחזירה עוגיית מעקב שנויה במחלוקת, מה מחפשים עליך המעסיקים בפייסבוק, פרשיית האייפון הגנוב (?) עשויה להגיע לבית המשפט, וגוגל נגד ממשל אובמה
אנחנו יודעים מה עשית באתרים אחרים
בפייסבוק לא מתרגשים מהעובדה שחצי מהעולם חוקר אותם על פגיעה בפרטיות. מומחה האבטחה וההאקר ניק קוברילוביץ' חשף בעבר את העובדה שהחברה עוקבת אחרי משתמשים באתרים אחרים גם כאשר הם התנתקו מהאתר שלה – הוא עלה על זה עוד לפני שנה, נזכיר. בעוד שהוא עדיין לא קיבל תגובה ממסחטת הכספים הצוקרברגית – אבל זה לא מנע ממנו לחשוף עוד תרגיל פרטיות של פייסבוק.
במאי האחרון, דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" שפייסבוק שותלת עוגיה בכפתורי הלייק והשייר שלה, שעוקבת אחרי משתמשים שמגיעים לאתרים שבהם הם מותקנים. העוגיה הספציפית – datr – עוקבת אחרי משתמשים גם אם הם לא הקליקו על הכפתורים ולמעשה גם אם הם מעולם לא השתמשו בפייסבוק. התוצאה היתה זעקה גדולה ומרה, ופייסבוק מיהרה להסיר את העוגייה.
חלפו כמעט חמישה חודשים, ובפייסבוק כנראה השתכנעו שכולם כבר שכחו. אז בשקט, הם החזירו את datr לפעילות. אמש (ב') דיווח קוברילוביץ' – שצריך יהיה להעניק לו בקרוב איזו מדליה על עמידה חריגה על המשמר – שהעוגיה פעילה שוב, ושוב מדווחת על פעילותם של משתמשים שאין להם שום קשר לפייסבוק. נחזור על זה שוב: גם אם אתה לא רוצה שום מגע עם התועבה הצוקרברגית, ומוכן לשלם את המחיר הנדרש – והוא הופך למורגש מאד – פייסבוק תמשיך להתייחס אליך כאילו אתה רכוש. החברה הופכת, עוד לפני שהונפקה, למשהו שצריך להלאים ולפרק.
פייסבוק, מיותר לציין, היא לא היחידה שעוקבת אחריך.
מה מחפש עליך הבוס לעתיד
דיווחנו מספר פעמים על נטייתם של בוסים לערוך חיפושים בטרשות חברתיות אחרי מועמדים לעבודה, והיום גם יש לנו מושג מה הם רוצים לראות בפייסבוק שלכם – ובעיקר מה לא.
קודם כל, 69% מתוך 300 ברנשים שתפקידם בחיים הוא לשכור אנשים אחרים, אמרו שהם דחו בקשת עבודה של מישהו בגלל מידע שמצאו עליו בטרשת חברתית. 26% ענו בשלילה על השאלה הזו, ורק חמישה אחוזים אמרו שהם אינם עורכים בדיקות כאלה כלל. מתוך החטטנים, 76% עושים שימוש בפייסבוק, 53% בטוויטר ובאופן מפתיע, רק 48% עושים שימוש בלינקדין.
אז למה הם דוחים בקשות? ובכן, באופן מפתיע, בחלק ניכר מהמקרים יש לכך סיבה טובה: ב-13% מהמקרים, סיבת הדחיה היא שהמועמד ציין בקורות החיים שלו כישורים שפשוט אין לו – לתשומת ליבם של מנפחי הקו"ח. זה יכול לחזור אליכם כמו בומרנג.
הסיבות הבאות – כולן עם 11% - היו שהמועמד הפיץ תמונות בלתי ראויות, פרסם הערות בלתי ראויות, הוכיח כישורי תקשורת לקויים כמו אלה של הרב הראשי עמאר, ו-(כאן צריכה להדלק נורה אדומה) פירסם ביקורת על מעסיק קודם שלו. בתי המשפט בארה"ב כבר קבעו שאי אפשר לפטר מישהו בגלל שהוא מתח ביקורת על הבוס שלו, אבל מסתבר שגם אם הערות כאלה מותרות, החוק לא אוסר על מישהו לא לשכור אותך. בקיצור, אם אתם רוצים לכתוב את דעתכם הכנה על המעסיק, אולי כדאי שתקפידו על הגדרות הפרטיות שלכם. הבוס העתידי מאזין.
עוד סיבות הן פרסום תוכן שמעיד שהמועמד השתמש בסמים (10%), כתב הערות פוגעניות (10%), דיווח על שימוש באלכוהול (9%), וחלק מידע סודי של מעסיק קודם (7%). מצד שני, 68% מהם אמרו שחיטוט בטרשת חברתית גרם להם לשכור אנשים, כשהסיבות המובילות הן (39%) רושם חיובי שיצר הפרופיל החברתי על המשתמש ו(36%) הוכחה שמדובר באדם יצירתי.
כדור השלג של טים קוק
אפל צפויה להציג הערב – תנחומי למי שיצטרך לצפות בזה בשידור חי – את האייפון החדש שלה, אבל מאחר וזו אפל, יתכן באותה מידה שהיא תציג מצנם (שם מוצע: iAmToast) ותטען שהוא יהיה הדבר החם ביותר מאז הלחם הפרוס. כך או כך, בקרוב תצטרך החברה לענות על שאלות מביכות, ואם לסרג'יו קלדרון יש חוש דרמטי ראוי, הוא יגיש את התביעה שלו הערב.
זוכרים את קלדרון? לפני כחודש ומשהו הוא עמד במרכזה של סערה תקשורתית, כאשר חברי ה"גסטאפו" של אפל הגיעו אליו הביתה, מלווים בשוטרי סאן פרנסיסקו, וערכו בביתו חיפוש בלתי חוקי בעליל תוך מצג שווא שגם הם שוטרים. הם חיפשו, על פי כל הסימנים, אבטיפוס של האייפון 5 שאיזה עובד אפל איבד בבר. כן, בשנה השניה ברציפות.
סרטון האבטחה של הבר מאותו ערב דרמטי נמחק בטעות – או, ליתר דיוק, כמתוכנן. בעלי הבר אמרו כמה וכמה פעמים שהסרטונים נמחקים כאשר הדיסק הקשיח שלהם מתמלא. המשטרה, למרות הכל, איחרה לבקר בבר, והסרטון אבד.
ובכן, קלדרון שכר עוכר דין. הלז אמר שההתמחות שלו היא מקרים שבהם שוטרים מסייעים לחוקרים פרטיים, ולדבריו הוא לא מכיר שום מקרה אחר שבו שוטרים מגיעים לבית, מקבלים רשות להכנס אליו – ואז מניחים לחוקרים הפרטיים לערוך את החיפוש בעצמם. הוא אמר בעליצות שאם המשטרה ואפל לא יספקו לו את המידע שהוא רוצה – כמו איך לעזאזל הם ידעו את שמו הפרטי של קלדרון כשהם הגיעו לביתו – הוא יגיש נגדם תביעה כדי לקבל את המידע הזה, ושבכל מקרה הוא שוקל תביעה נגד אפל. אם אתה רוצה תשומת לב תקשורתית, הלילה הוא הזמן הנכון.
חברים חברים, אבל...
גוגל ידועה בתמיכתה בנשיא אובמה. במהלך מערכת הבחירות שלו ב-2008, תרמו עובדי החברה סכומים גדולים לקמפיין שלו, והמנכ"ל דאז אריק שמידט לקח חופשה ארוכה יחסית כדי להשתתף באופן פעיל בקמפיין. מאוחר יותר היו שמועות שממשל אובמה ימנה את שמידט לשורה של תפקידים בכירים, מפקיד המידע הראשי של הממשל – תפקיד חדש – ועד שר האוצר; אבל הן לא התממשו.
בינתיים, גוגל הפכה למטרה לחקירות של הממשל, שהגיעו עד כה לשיאן כששמידט נאלץ להעיד לפני מספר שבועות בסנאט. גוגל החלה לשכור ערימה של לוביסטים, רבים מהם רפובליקנים, כדי להגן על עצמה.
הלוביסטים שגוגל שוכרת נמצאים גם באגף הימני יותר של הרפובליקנים, מפלגת התה – והיא משתמשת בהם כדי לחסל חוק (בעייתי לכשעצמו) שייאלץ אותה לשתף פעולה באופן נרחב במלחמה בפיראטיות. היא עושה זאת בשקט, מהצללים – משום שנקיטת עמדה פומבית נגד החוק עשויה לסבך אותה עם תעשיית ההקלטות, וגוגל צריכה אותה מאד. היא צריכה רשיונות למוזיקה ולסרטים שהיא רוצה למכור ביוטיוב.
גוגל למדה מהר מאד, כמסתבר, איך לדבר בשני קולות. אל תהיה רע, כן?
קצרצרים
בהתקף נדיר של שכל ישר, דחה בית המשפט העליון האמריקאי את התעלול האחרון של תעשיית המוזיקה, וסירב לבחון מחדש החלטה של בית משפט לערעורים, בה נפסק שהורדה של מוזיקה איננה יכולה להחשב כ"ביצוע פומבי" של היצירה. בית המשפט לערעורים קבע שמוזיקה איננה מושמעת או שרה כאשר היא סתם מועברת ממחשב למחשב. העליון קיבל את הפסיקה הזו ללא כל הערות. הבא בתור!
דיווחנו לפני מספר שבועות על פריצה לשרתים המרכזיים של קהילת לינוקס, ועל כך שהובע חשש כי הפריצה הובילה גם להכנסת דופקה למרכז ההורדות של מערכת ההפעלה, kernel.org, שמאכסן את גרעין הליבה שלה. אשר יגורנו בא לנו: מפתחי לינוקס קיבלו לפני מספר ימים מייל קודר, שמודיע להם שהם מתבקשים לוודא שהמערכות שלהם נקיות מדופקה, כמו גם ליצור מפתחות הצפנה חדשים בטרם יעלו משהו לשרתים. איק!
הצלחה קטנה במאבק לשמירה על פרטיות: מושל קליפורניה אישר בחתימתו חוק חדש, שמעתה יעניק לרוכשי ספרים דיגיטלי – ועוד יותר מכך, למי שחוככים בדעתם איזה ספר דיגיטלי לרכוש – את אותן ההגנות שחלות על המעלעלים בספרי נייר. הפוביה הזו של האמריקאים, החשש שמישהו יידע מה הם קוראים, הוא עוד שריד של ימי ג'ו מק'ארתי, האיש שראה אדומים מתחת לכל מיטה אבל מעולם לא תפס מרגל סובייטי. אחת השיטות שלו להרוס חיים אנשים של אנשים היתה הנפנוף בהוכחה שהם קראו פעם ספר קומוניסטי.
השטיק החדש של פייסבוק, טיימליין, מצא את עצמו בבעיות כשחברה אחרת, Timelines שמה, תבעה את פייסבוק על הפרת סימן רשום וחשש שהמוצר של פייסבוק יחסל אותה, כי כל האזכורים ברשת יהיו לתועבה החדשה. האמת, בהתחשב בתרגילים שעשתה פייסבוק לאתרים כמו Lamebook, הוגן לגמרי. פייסבוק הצליחה להתחמק מצו מניעה כנגד השטיק החדש בהבטחה כנועה שהיא לא תשיק אותו בקרוב, עד של-Timelines יהיה די זמן להציג את טענותיה.
ולידיעה מתחום (היעדר) בריאות הנפש: עדר של פנאפלים הודיע כי בכוונתו להכריז על 14 באוקטובר כ"יום סטיב ג'ובס", שבו מתבקשים המאמינים לציין את מפעליו של האיש שרימה את שותפו הצעיר סטיב ווזניאק, שחמק בעור שיניו מהעמדה לדין בשל תיארוך לאחור של מניות ושנוהג לחנות בחניית נכים. כמקובל בכתות דתיות ביזאריות, המאמינים מתבקשים לא רק לדבר על מושא האמונה, אלא גם לחקות אותו – ספציפית, להתלבש כמוהו.
- "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
- לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
- ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"
