המחאה החברתית

חברות בוועדת טרכטנברג עונות לביקורת: "ההורים צריכים להפגין עד שיוטל פיקוח על משפחתונים"

פרופ' פנינה קליין, חברה בוועדת טרכטנברג, משוכנעת שההמלצות מהוות "מענה טוב ומקיף, אף שההורים רוצים עזרה כלכלית מיידית". חברה נוספת בוועדה, ד"ר רביעה בסיס: "היתה צריכה להיות קריאה חזקה יותר לשוויוניות". האנשים מאחורי ההמלצות

"הייתי רוצה לראות את כל ההורים לילדים קטנים בישראל יוצאים לרחובות עד שיתקבל חוק הפיקוח על הגנים - זה בלבנו ובנפשנו. בלי פיקוח לא יודעים מה קורה, ויש מקומות נוראים". כך אומרת ל"כלכליסט" פרופ' פנינה קליין, חברה בוועדת טרכטנברג, בעקבות פרסום המלצות הוועדה בשבוע שעבר. קליין

התייחסה להמלצה להעביר את החוק התקוע בכנסת של פיקוח על מעונות יום ומשפחתונים שבהם נמצאים יותר משבעה ילדים.

 

לאחר פרסום המלצות הוועדה נמתחה ביקורת על כך שלא ניתן מענה להוצאות הכספיות הכבדות על הורים לילדים עד גיל שלוש. לדברי קליין, "אני מבינה את ההורים - הם רוצים לראות עזרה מיידית כלכלית. הוועדה ניסתה להתייחס לנושא הזה, ובנוגע לאוכלוסייה עם הכנסה מזערית יש המלצה למס הכנסה שלילי - השלמת הכנסה להורים לילדים קטנים. לאוכלוסייה עם הכנסה בינונית המלצנו על מתן נקודות זיכוי על כל ילד. אני מרגישה שיש כאן מענה טוב, מקיף, מעבר לרגע זה. בלתי אפשרי לעשות שינויים דרמטיים ברגע. עם זאת, ההמלצה על חינוך חינם לגילאי 3–4 היא גם מענה מיידי".

 

"הצפיפות תרד והתחרותיות רק תעלה"

 

קליין משוכנעת שההמלצות הנוגעות לגיל הרך הן דווקא החשובות ביותר. "המלצנו על גידול דרמטי בהיצע המעונות. מיליארדים יוקצו לנושא הזה החל מהשנה הקרובה, באותם מקומות שבהם יש צורך רב במעונות - במרכזי ערים שבהם הצפיפות גבוהה ובמקומות שבהם אין כיום מעונות. הצפיפות תרד והתחרותיות תעלה - גם מבחינת ביקורת על התעריפים וגם מבחינת איכות. בנוגע למקומות פרטיים שבהם מטפלים בתינוקות ובילדים בגיל הרך - אם הם רוצים לעמוד בסטנדרטים של חוק הפיקוח - תינתן להם העזרה הנדרשת, לשפץ או לקדם את המקום שלהם. וכך אפשר יהיה לסבסד את ההורים, לבקר ולפקח על איכות הטיפול הניתנת לילדים".

 

לדבריה, "אם אנחנו לא נפקח עין עכשיו על איכות הטיפול שמקבלים התינוקות, נעמוד בפני ילדים שנכנסים לבית הספר עם פערים עצומים שלא נוכל לסגור אותם, לא משנה אילו רפורומות נעשה".

 

למה לא התייחסתם להתנהלות מערכת החינוך מעל גיל 9 כמו להתנהלותה בגיל הרך?

"היתה התייחסות רחבה וניסיון לתת מענה לטענות ובקשות שלגביהן היה מכנה משותף רחב. היו עשרות אלפי פניות - ואי אפשר להתייחס לכולן. נעשו בשנים האחרונות רפורמות לגילאים מבוגרים אך לא היתה רפורמה לגיל הרך. לכן נוצר צורך להתייחס לגיל הזה".

 

"הייתי דוחפת יותר את התמיכה בהשכלה הגבוהה"

 

חברה נוספת בוועדה, ד"ר רביעה בסיס, אומרת ל"כלכליסט" כי "אני מרוצה מההמלצות, אבל לא במאת האחוזים. לא ניתן מענה לכל הנושאים. לתת מענה לכל הבעיות הקיימות במשק זה לא כל כך הגיוני. לכן ניסינו לתת מענה לנושאים האקוטיים".

 

אם לא היו שום מגבלות על המלצות הוועדה, מה היית עושה אחרת?

בסיס: "הייתי דוחפת יותר את התמיכה בהשכלה גבוהה ואת ההקלה בתשלומי הורים בגילאים מתקדמים. גם את שירותי הרווחה והסיעוד הייתי מקדמת. יש הרבה אוכלוסיות של זקנים שהם ובני משפחותיהם נותרו ללא מענה. אבל המגבלות קיימות".

 

לדברי בסיס, "המלצות הוועדה לגילאי 0–9 מאפשרות לנשים לצאת לעבוד. אבל זה בתנאי שיינתנו הזדמנויות לעבודה ויהיו מקומות תעסוקה. זה שהילדים יבלו במסגרות איכותיות זה דבר טוב, אבל מצד שני הייתי רוצה שתהיה התייחסות ליצירת מקומות תעסוקה במגזר הלא יהודי לנשים". לדבריה, "לא ניתן מענה לכל המצוקות הקיימות במשק, בפרט לא למצוקותיו של המגזר שייצגתי - המגזר הלא יהודי. היתה צריכה להיות קריאה חזקה יותר לשוויוניות. לא יכול להיות שתהיה אפליה על רקע מגזר או דת. אני משתייכת לעדה הדרוזית, השווה בחובות ולא בזכויות. האי־שוויוניות חוגגת והגיע הזמן לשינוי. צריך לדבר וגם ליישם הלכה למעשה".

 

בסיס הוסיפה כי "צריך להבין: כשלאזרח טוב הוא אזרח טוב. עכשיו הכדור נמצא אצל ממשלת ישראל".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x